השיחות על האפשרות לחזרה להסכם הגרעין (JCPOA) אמורות להתחדש בווינה ב-29 בנובמבר, לאחר חמישה חודשי הפסקה וארבעה חודשים לאחר כניסת אברהים ראיסי לתפקיד נשיא אירן. גורמים אירופים מדגישים, כי גם לאחר סבב פגישות עם ראש צוות המו"מ החדש של אירן, עלי באקרי, לא ברורה להם עמדת הנהגת אירן החדשה הן לגבי התנהלות השיחות - האם יימשכו מהנקודה שבה הופסקו, או שאירן תבקש לפתוח מחדש סוגיות שכבר נדונו והוסכמו - והן לגבי עצם הרצון לחזור להסכם.
האירנים מצידם אומנם מצהירים על עניינם לחזור להסכם, אך מהדלפות לתקשורת מסתמן, כי את הסבב הקרוב אירן מתכוונת למקד בסוגיית ההסרה המלאה של הסנקציות – כולל אלה שהוטלו בעבר על יד ממשלי הנשיאים אובמה וטראמפ ואינן קשורות ישירות לסוגיית הגרעין - מבלי להתייחס כלל לנושאי תוכנית הגרעין. זאת ועוד: בתקשורת האירנית הוצגו גם דרישות לאפשר לאירן לוודא שאכן הסנקציות הוסרו עוד בטרם תידרש לנקוט צעדים שיסיגו לאחור את ההתקדמות בתוכנית הגרעין, וכן להתחייבות מהממשל האמריקני, כי ארה"ב לא תפרוש לעולם מההסכם.
במקביל, סבא"א פרסמה ערב השיחות ולקראת כינוס מועצת הנגידים (26-24 בנובמבר), שני דוחות. האחד הוא הדוח העיתי, המפרט בהרחבה הפרות אירניות של הסכם הגרעין, בדגש על המשך צבירת חומר מועשר לרמות גבוהות והמשך מניעת פיקוח ומעקב אחר צילומים שנאספים. השני הוא המפרט סוגיות במחלוקת עם אירן על בסיס מה שנחשב כהפרה של ההסכם, הכוללות אי-מתן הסברים לחומרים ולפעילויות שנחשפו בארבעה אתרים שלא הוצהרו לסוכנות. כן פורס בוול סטריט ז'ורנל, כי אירן חזרה לייצר צנטריפוגות מתקדמות במתקן קאראג', שהאירנים טענו כי נפגע בפעולת חבלה ישראלית, ואשר סבא"א אינה מורשית להיכנס אליו.
על הרקע הזה הוזמן שוב מנכ"ל סבא"א, רפאל גרוסי, לשיחות עם ההנהגה האירנית כדי לנסות ולהגיע מחדש לסיכומים על אודות שיתוף הפעולה שהופסק ברובו בפברואר האחרון. עד היום, מרבית ההסכמות שאותן גיבש גרוסי עם האירנים לא מומשו, ועדיין השגתן הועילה לדחות פעם אחר פעם החלטת גינוי של מועצת הנגידים, שהייתה עשויה להוות בסיס להעברת הנושא למועצת הביטחון ולטרפד את האפשרות לחידוש השיחות.
פעילות דיפלומטית אינטנסיבית הממשל האמריקני קיים פעילות דיפלומטית אינטנסיבית לקראת חידוש השיחות, במאמץ להפגין ככל האפשר אחדות דעים בינו לבין שותפותיו למו"מ ובינו לבין גורמים במזרח התיכון. במסגרת זו, קיים הנשיא ג'ו ביידן בסוף אוקטובר ובשולי פסגת G20 מפגש עם מנהיגי צרפת, גרמניה ובריטניה, שהוקדש באופן חריג רק לדיון בסוגיית אירן. הסוגיה האירנית עלתה גם בשיחה בין ביידן לבין נשיא סין, שי ג'ינפינג, וכן בשיחות בין מנהל המו"מ האמריקני, רוב מאלי, לבין גורמים רוסיים.
פעילות דיפלומטית ענפה זו אכן הביאה את שותפותיה של וושינגטון להסכם הגרעין, וביניהן רוסיה, לקרוא לאירן לחזור להסכם, ואף הניעה את שר החוץ היוצא של גרמניה, הייקו מאס, לקרוא לאירן להמשיך את השיחות מהנקודה שבה הופסקו. שר החוץ הצרפתי, ז'אן איב לה-דריאן, הזהיר את אירן לבל תגיע לשיחות עם "עמדות מביכות". במקביל ביקר מאלי בישראל, בסעודיה ובאיחוד האמירויות. בסעודיה התקיים ב-18 בנובמבר מפגש יוצא דופן בין נציגים מארצות הברית, צרפת, בריטניה וגרמניה לנציגי מדינות המפרץ, מצרים וירדן. יצוין, כי הממשל האמריקני מקפיד להתנהל בזהירות מול אירן, וֱבאמצע אוקטובר הוא אף נמנע מתגובה צבאית על תקיפה שביצעה אירן נגד בסיס אמריקני באזור טנף שבסוריה.
גם אירן משקיעה מאמצי הכנה דיפלומטיים ערב פתיחת השיחות: סגן שר החוץ האירני וראש משלחתה לשיחות וינה קיים סבב שיחות במדינות אירופה. מאמץ מיוחד משקיעה אירן בניסיון להבטיח, כי רוסיה וסין יתמכו בעמדותיה, ובמסגרת זו קיים ראיסי שיחות עם מקביליו במוסקבה ובבייג'ינג. כבר מספר חודשים מתנהל דיאלוג בין אירן למדינות המפרץ, ובימים הקרובים יקיים אחיו של יורש העצר האמראתי ויועצו לביטחון לאומי ביקור ראשון מסוגו בטהרן.
האינטרס האמריקני נותר להשיג פתרון דיפלומטי שיבלום את ההתקדמות האירנית בתוכנית הגרעין. זאת, לאחר שמהלכיה של טהרן בתחום העשרת האורניום לרמה גבוהה קיצרו מאוד את לוח הזמנים שהנחה את הסכם הגרעין - שמירת אירן במרחק שנה מהחלטה לייצור כמות מספקת של חומר למתקן גרעיני.
אין אופציה צבאית אמיתית מכלל העמדות שהשמיעו האירנים לא ניתן להעריך האם המשטר החליט לחזור לשיחות וינה בכוונה אמיתית לנהל מו"מ כדי להשיג בסופו הסכם שיחזיר את המצב לקדמותו על-פי תנאי הסכם הגרעין משנת 2015. לחלופין ייתכן שבטהרן כבר הוחלט שלא תהיה חזרה להסכם המקורי, וההגעה לשיחות וינה היא היענות ללחצים שהופעלו על טהרן ותכליתה להוכיח בסיומן שוושינגטון היא האשמה בכישלונן (הצפוי לכן מראש).
מכל מקום, אירן מגיעה לשיחות בתחושה ברורה שהצליחה לגבש מנופי לחץ, כך שהזמן פועל לטובתה. אומנם בניגוד לעבר, הממשל האמריקני מגיע לשיחות לאחר שהצליח לגבש הבנה בזירה הבינלאומית, ובקרב מדינות המפרץ בפרט, לפיה חזרה להסכם הגרעין היא הפתרון המועדף, אך הוא משדר קוצר רוח. ברור כי הוא מעוניין מאוד להסיר את הנושא מסדר היום כדי להתפנות לעיסוק בסוגיות בוערות יותר מבחינתו.
בנסיבות אלה, התרחיש הסביר לחודשים הקרובים הוא של העדר הכרעה תוך שימור המעטפת הדיפלומטית של שיחות וינה. לאחר סבב השיחות הקרוב, כשהמשלחת האירנית תציג את עמדותיה המקסימליסטיות ותערער על חלקים מההסכמות שהושגו בסבבי השיחות הקודמים, הצדדים ישובו לארצותיהם להתייעצויות והמשך המגעים יהיה בשנת 2022. ניתן להעריך, כי תחלוף כחצי שנה לפני שניתן יהיה לקבוע האם יהיה טעם בהמשך השיחות.
ההבנה כי הסיכויים לכישלון השיחות רבים יותר מאשר לאפשרות להגיע להבנות בדבר חזרה מלאה להסכם הגרעין, כבר מציפה, בממשל ובקרב שותפים נוספים לדיאלוג עם אירן, רעיונות שונים שלא ברור עד כמה הם ישימים, כדי להימנע מצורך לאמץ צעדים העלולים לחולל הסלמה ושיעילותם מוטלת בספק. בין היתר נמסר, כי וושינגטון בחנה, כולל מול ישראל, רעיון להסכם ביניים - "פחות תמורת פחות" (less for less), שבמסגרתו אירן תקפיא את כל החריגות מהסכם הגרעין שביצעה (העשרת אורניום לרמה גבוהה, עיסוק באורניום מתכתי, העשרה בצנטריפוגות מתקדמות), וארצות הברית תאפשר בתמורה ייצוא נפט אירני ושחרור חלק מהכספים האירניים המוקפאים מחוץ לאירן. בשלב זה, אירן מתנגדת פומבית לרעיון.
בעת גיבוש מדיניותה לגבי חידוש שיחות הגרעין, על ישראל להביא בחשבון הן את האינטרס האמריקני להגיע להסדר, והן את יישור הקו של מדינות המפרץ עם עמדת וושינגטון, תוך שהן עצמן מקדמות דיאלוג עם אירן. דבקות ישראלית בעמדה השוללת על הסף פתרונות דיפלומטיים, תפגע ברלוונטיות שלה למהלכים הבינלאומיים ותקשה עליה לסכל אימוץ צעדים הנוגדים את האינטרסים שלה. ההימנעות הישראלית מוויכוחים פומביים עם הממשל האמריקני מאפשרת ניהול שיח אסטרטגי, שבמסגרתו ישראל יכולה לשטוח את טיעוניה ולנסות להשפיע על המדיניות האמריקנית. בד-בבד, הנפנוף הישראלי באופציה צבאית בנסיבות הנוכחיות מדגיש את שוליותה ביחס למהלך המרכזי, חידוש שיחות וינה, ופוגע ברלוונטיות ובאפקטיביות שלו נוכח ההבנה הרווחת, כי ספק אם אופציה זו מעשית בנסיבות הנוכחיות ובוודאי כשאין לה גיבוי אמריקני.
