1. נרקיסיזם הוא מונח עם מגוון רחב של משמעויות, בין אם הוא משמש כדי לתאר את אחד הרעיונות המרכזיים של התאוריה הפסיכואנליטית, מאפיינים אישיותיים, בעיה חברתית או תרבותית. מלבד המובן של נרקיסיזם כאהבה עצמית בריאה, "נרקיסיזם" בדרך כלל משמש כדי לתאר סוג של בעיה במערכות היחסים של האדם או הקבוצה עם עצמו ועם אחרים. בלשון הדיבור, "נרקיסיזם" מפורש לעיתים קרובות כאנוכיות, יהירות, או שחצנות. בפסיכולוגיה, המונח משמש לתיאור נרקיסיזם הקיים אצל כל אדם במידה מסוימת, אך בדרגה קיצונית מדובר בהפרעת אישיות נרקיסיסטית.
בנוסף לנרקיסיזם כתכונת אופי, קיימת תופעה נפרדת הקרויה "הפרעת אישיות נרקיסיסטית", שהיא אחד מהסוגים של הפרעות אישיות. תופעה זו היא הפרעה אישיותית, שהלוקים בה עסוקים בצרכים האנוכיים שלהם ובמשוב שהם מצפים לקבל מהסביבה, עד כדי כך שאינם מהססים לפגוע בסובבים אותם על-מנת להאדיר את עצמם או להדגיש את ערכם בעיני עצמם ובעיני הסובבים אותם. על-פי ה-DSM-5: "אנשים רבים ומוצלחים מאוד מציגים תכונות אישיות שיכולות להיחשב נרקיסיסטיות, אך רק כאשר תכונות אלה אינן גמישות, לא הולמות, מתמשכות וגורמות לליקוי תפקודי משמעותי או למצוקה סובייקטיבית, הן מהוות הפרעת אישיות נרקיסיסטית". (ויקיפדיה).
2. עורכי ויקיפדיה צירפו לערך זה את דיוקנו של הנסיך היווני נרקיסוס והסבירו: "מקור המונח באגדה המספרת על נסיך יווני יפה תואר בשם נרקיסוס, שהתאהב בבבואתו הנשקפת ממי הביצה ולא יכול היה להינתק ממנה עד שגווע". הדיוקן, פרי מכחולו של מיכלאנג'לו מריזי דה-קאראווג'ו מתקופת הרנסנס, הוא יפהפה. אבל אולי כדי להיות יותר עדכניים, כדאי להם לשקול לשים תמונה שכולם יזהו מיד: של
דונלד טראמפ.
מרי טראמפ, אחייניתו של הנשיא לשעבר, ד"ר בפסיכולוגיה קלינית ומי שמסוכסכת עימו בצורה קשה מאוד, טוענת שהוא פסיכופט ושהנרקיסיזם הוא מרכיב מרכזי באופיו. אנשי מקצוע נוספים, שמצד אחד אינם מכירים את טראמפ מקרוב ומצד שני הם אובייקטיביים, מסכימים עם ההגדרה שלה. האיש מאוהב בעצמו, מרוכז בעצמו, מדבר על עצמו, מנפח את עצמו. הוא גם בודה מציאות משלו ומשוכנע שהיא-היא האמיתית ואין בלתה. כך היה יחסו הקטלני אל הקורונה וכך עד היום יחסו אל תוצאות הבחירות לפני 13 חודשים. והאיש הזה ישב על ההדק הגרעיני ורוצה לחזור לשם.
3. בסוף השבוע קיבלנו הדגמה חיה ועם קשר ישיר אלינו. בראיון עם
ברק רביד, שפך טראמפ זעם ורפש על
בנימין נתניהו, שכל חטאו היה בכך שהתקשר ל
ג'ו ביידן כדי לברכו על נצחונו בבחירות. למי שאינו זוכר, נתניהו המתין כמה וכמה ימים בטרם התקשר לביידן ועשה זאת אחרי הרבה מנהיגים בכירים. אבל מבחינת טראמפ, כלשונו, זו בגידה ומאז הוא לא דיבר עם נתניהו ו-fuck him ועוד כהנה וכהנה.
רבים בישראל טענו, כאשר הצביעו בפניהם על אישיותו המופרעת של טראמפ ועל הסכנה שלו לשלום העולם, ש"אבל הוא בעדנו". כבר הסברתי מדוע זהו טיעון שגוי: ישראל היא פסיק קטן על מפת העולם, וכאשר נשיא ארה"ב מזעזע את הסדר העולמי שבמרכזו הדמוקרטיה האמריקנית - ישראל ניזוקה בצורה קשה. כעת צריך להיות ברור לגמרי, שה"הוא בעדנו" היה אופורטוניסטי לחלוטין: טראמפ חיבק את נתניהו ודרכו את ישראל כל עוד זה היה כדאי לו. נתניהו וטראמפ העניקו זה לזה נקודות ב-base שלהם: הימין השמרני האוונגליסטי בארה"ב, הימין הביביסטי בישראל. ברגע בו נתניהו מעז, רחמנא ליצלן, לעשות את המובן מאליו ולברך את הנשיא הנבחר שאיננו דונלד טראמפ - השורש ח.ב.ק הופך לשורש ח.נ.ק.
שיהיה ברור: לא מדובר רק בנתניהו. טראמפ הבהיר לסגנו,
מייק פנס, שאם לא ישתף פעולה בתוכניתו לבצע הפיכה ולסכל את רצון הבוחר דרך ספירת קולות האלקטורים - "יותר אתה לא חבר שלי", ממש כך, בלשון ילדותית זו. טראמפ העיף עשרות בכירים בממשל רק משום שחשב שאינם נאמנים לו, על-פי התפיסה המעוותת שלו את המושג "נאמנות". גורלו של ראש ה-FBI,
ג'ים קומי, נחרץ בימים הראשונים של הממשל משום שסירב להתחייב לנאמנות אישית לנשיא. קציני צבא ומומחי ביטחון לאומי בלתי-מפלגתיים שהעידו נגד טראמפ בפרשת אוקראינה הודחו. ואלו רק דוגמאות בודדות. מבחינה זו, נתניהו בהחלט בחברה מכובדת.
4. לצד הקרע הזה, נותר לפחות דבר משותף אחד לטראמפ ונתניהו: סירוב להכיר ברצון הבוחר. טראמפ ואנשיו ממשיכים להפיץ את השקר הגדול על "גניבת בחירות", למרות שעשרות עתירות שלהם לבתי משפט בכל רחבי ארה"ב נזרקו מכל המדרגות בשל העדר כל הוכחה, כולל בידי שופטים אותם מינה טראמפ עצמו (ושכמובן חטפו ממנו קבין של נאצות). ממוני בחירות רפובליקנים אשרו ואשררו את התוצאות, גם לאחר ספירות חוזרות ונשנות (ועכשיו תומכי טראמפ צדים אותם ומנסים לחסל את הקריירות שלהם).
נתניהו ואנשיו מפיצים את השקר לפיו ממשלת בנט אינה לגיטימית, אף על-פי שקיבלה רוב בכנסת בצורה חוקית לחלוטין. זכותם בהחלט לטעון שהיא פסולה מבחינה מוסרית בשל הפרת התחייבויותיהם של ראשיה לבוחרים; אבל הטיעון בדבר חוסר לגיטימיות חותר תחת יסודות הממשל התקין, ובכוונה. חלק מהביביסטים ממשיכים לכנותו "ראש ה
ממשלה", ואל תגידו לי שגם טראמפ עדיין מכונה "הנשיא". ראשית, זהו הנוהג רק בארה"ב - להעניק לאדם את תוארו הבכיר ביותר גם לאחר פרישתו - ולא אצלנו. שנית, גם בארה"ב לא ממשיכים בתואר הקודם אם יש לאדם תואר חדש, ואפילו נמוך יותר. למשל: שר לשעבר ההופך לסנאטור, לא יהיה Mr. Secretary אלא Senator. ונתניהו הוא חבר כנסת וראש האופוזיציה.
לכאן נכנסת הדרישה של נתניהו להאריך את אבטחת רעייתו וילדיו. הנימוקים שלו הם קשקוש ועלבון לאינטליגנציה, במיוחד זה שלפיו "יש צונאמי של אהדה לנתניהו ומישהו עלול להתנקש בהם כדי למנוע את חזרתו לשלטון". מה זה שייך? או שנתניהו בעצם מודה במה שאומר
ניר חפץ בשבועות האחרונים: ששרה נתניהו ו
יאיר נתניהו נטלו חלק בהחלטות פוליטיות ומדיניות, ולכן פגיעה בהם משמעותה פגיעה בו וביכולתו למשול. נתניהו הוא אדם עשיר; שישכור בעצמו מאבטחים אם הוא כל כך חושש (וסליחה מראש על הדרישה ממנו לשלוח יד לכיסו במקום לקופת המדינה).
הסיבה האמיתית היא, שנתניהו רוצה להמשיך להשתמש בסמלי שלטון כחלק מן הקמפיין שלו נגד קיומה של ממשלה שאינה בראשותו. בדיוק מאותה סיבה נדרשו לו ולמשפחתו ארבעה שבועות לפנות את המעון ברחוב בלפור, למרות שהיה עליהם להעביר - לבית הפעיל והמרוהט בקיסריה - רק חלק קטן מאוד מתכולת המעון (ספרים, בגדים, חפצים אישיים). נתניהו רוצה להמשיך ולהיתפס כראש הממשלה האמיתי, לפחות בעיני הגרעין הקשה של תומכיו, המתייחסים אליו בצורה הגובלת בפולחן אישיות. לנתניהו עצמו מגיעה אבטחה במשך 20 שנה, ובצדק מוחלט: האינטרס הלאומי הוא שראש ממשלה לשעבר - כל ראש ממשלה לשעבר - לא ייחטף, ייפצע או יירצח חלילה. אבל אבטחת בני משפחתו, שהיא בפועל מגבלה אמיתית על חייהם כפי שיספר לכם כל מי שהיה מאובטח אי-פעם, נועדה אך ורק כדי לשרת את הנרטיב החתרני שלו. אסור לאפשר את זה.
