|
יוזכר שקטאר מארחת את המפקדה האזורית של פיקוד המרכז האמריקני (CENTCOM) וממלאת שלל תפקידים חיוניים לארצות הברית במזרח התיכון בשל העובדה, כי היא שומרת על קשרים עם מרבית המדינות וכן ארגונים תת-מדינתיים באזור – גם כאלה המוגדרים ארגוני טרור. במסגרת זאת מעבירה קטאר מסרים ומתווכת – בין היתר בין ארצות הברית לאירן בערוץ מקביל לשיחות בין אירן למעצמות בווינה. כדי לשמר ולטפח את הקשר הקרוב עם ארצות הברית, משדרגת קטאר על חשבונה את הבסיס האמריקני הגדול ביותר במזרח התיכון, אל-עודיד, ומרחיבה את נמל חמד עבור הצי האמריקני. וכעת, כשהמשבר באוקראינה ממחיש (שוב) את החשיבות האסטרטגית של המפרץ למשק האנרגיה העולמי ואת הנכסיות של מדינות המפרץ הערביות, ניתנת לקטאר הזדמנות נוספת להוכיח את חשיבות היחסים עימה. ביידן ביקש את סיועה, כיצואנית הגדולה בעולם של גז טבעי נוזלי, בהגברת הייצוא שלו לאירופה כפיצוי על פגיעה אפשרית באספקת הגז הרוסית ללקוחות ביבשת. קטאר הודיעה, כי היא מוכנה לסייע, אך היא קשורה בחוזים ארוכי טווח בעיקר עם סין, יפן ו קוריאה הדרומית, וכי ביכולתה לכסות מיד רק 15%-20% מגריעת הגז הרוסי מהשווקים. במקביל ביקש ביידן את סיועה של יצואנית הנפט הגדולה בעולם, סעודיה, להגדיל את תפוקת הנפט שלה כדי לווסת את העלייה הדרמטית במחירי הנפט. אולם המלך סלמאן, שעימו שוחח ביידן, השיב פניו ריקם והדגיש את מחויבות הממלכה להסכמות בנוגע למכסות תפוקת הנפט שאליהן הגיעה עם רוסיה, החברה לצידה בקרטל "אופ"ק+". סביר שקטאר תנצל את משבר האנרגיה הנלווה למשבר באוקראינה כדי למנף עוד את ערכה בעיני ארצות הברית ובתוך כך את מעמדה הבינלאומי.
|
|
ההתקרבות בין מדינות ערב לקטאר, לאחר סיום החרם שהטילו עליה, עשויה להקל על ישראל לקבל לגיטימציה ערבית להמשך שיתוף הפעולה עם קטאר, ולתת בידיה כלים לרסן באפקטיביות גוברת, במיוחד תוך תיאום עם קהיר, היבטים שליליים במדיניות של קטאר – בעיקר אלה הקשורים בתמיכה בחמאס. מעורבות בזירה הפלשתינית היא אמצעי חשוב עבור קטאר לגיוון מנופי ההשפעה שלה ולביסוס מעמדה האזורי. הקשר בין ישראל לקטאר מתמקד בתחומים הקשורים לסוגיה הפלשתינית ובעיקר ביחס לרצועת עזה, כאשר מנוף ההשפעה העיקרי של קטאר, הן כלפי ישראל והן כלפי חמאס, הוא כוחה הכלכלי. עדיין קיים מתח בין האינטרס הישראלי ברגיעה ביטחונית באמצעות שיפור המצב ההומניטרי ברצועה באמצעות סיוע קטארי, לבין הצורך הישראלי לשמור על יחסים תקינים עם מצרים, סעודיה ואיחוד האמירויות, שלא היו רוצות להותיר את הבכורה ברצועה לקטאר. אלא שאין באמת תחליף בעת הנוכחית לכסף הקטארי. בהקשר זה יוזכר שעיקר המתחים בין קטאר למדינות במרחב הערבי נובע מהמשענת הפיננסית, הפוליטית והתקשורתית שקטאר מעניקה לאחים המוסלמים, הנחשבים במצרים, בסעודיה ובאיחוד האמירויות כארגון טרור. קהיר, ריאד ואבו-דאבי מקדמות את ההתקרבות לדוחה במקביל להתקרבות לא מבוטלת שנרשמה בינן לבין טורקיה – אף היא מהתומכים באחים המוסלמים ובכלל זאת חמאס. קטאר הייתה חלוצה מבין מדינות המפרץ לקיים קשרים עם ישראל ופעלה בה נציגות ישראלית כלכלית קבועה כבר ב-1996. לאחר החתימה על הסכמי אברהם דווח, כי קטאר היא היעד המדיני הבא של ישראל בתנופת הנורמליזציה. עם זאת, קטאר ביקרה בחריפות את הסכמי אברהם וטענה, כי מדובר בלא פחות מאשר בגידה ברעיון הפלשתיני. מאז היא מדגישה, כי היא נותרה נאמנה ליוזמת השלום הערבית וכי לא תצטרף להסכמים אלא אם יושג הסדר בין ישראל לפלשתינים.
|
|
לאחרונה אף חזר שר החוץ הקטארי, מוחמד בן עבד אל-רחמן, ואמר שהצטרפות של קטאר להסכמי אברהם תיתכן "אם ישראל תפגין רצינות בפתרון שתי המדינות". בה בעת, קטאר פועלת מתחת לסף ההסכמה הפומבית ושומרת על "קשרי עבודה" עם ישראל גם מעבר להקשר העזתי. בין ישראל לקטאר מתקיימים קשרים כלכליים, בין השאר בתחום היהלומים, והאמירות התחייבה לאפשר לתיירים ישראלים להגיע למשחקי גביע העולם בכדורגל. בשל מעמדה המוחלש של איחוד האמירויות בזירה הפלשתינית, בין בשל סירובה להידבר עם חמאס ובין בשל הדם הרע בינה לבין הנהגת הרשות הפלשתינית, אבו דאבי לא תוכל להיכנס לנעליה של דוחה בהקשר זה בעתיד הנראה לעין. משום שישראל תזדקק לסיוע הפיננסי ולשירותי התיווך של קטאר, אפשר שיתעוררו מחלוקות בינה לבין איחוד האמירויות. מדיניות קטאר צפויה להמשיך ולאתגר את ישראל. על הפרק עומד ניסיון קטארי למנף את מעמדה המשופר ויחסיה המתהדקים עם ארצות הברית – גם על-רקע משבר האנרגיה הנלווה למלחמה באוקראינה - כדי ללחוץ על וושינגטון לספק לה מל"טים תוקפים ואת מטוס הקרב F-35. ייתכן שקטאר, כמו איחוד האמירויות לפניה, מבקשת גם היא ליצור זיקה בין מכירת המטוס לבין נכונותה לשפר את יחסיה עם ישראל. אולם, ספק אם הממשל הנוכחי יהיה נדיב כקודמו בהקשר זה. מכירה אפשרית של המטוס המתקדם למדינה ערבית נוספת, המצויה בתחרות מול שכנותיה ולה קשרים צבאיים עם סין, אירן וטורקיה, עלולה לסכן את העליונות הטכנולוגית האמריקנית, להאיץ את מרוץ חימוש האזורי ולפגוע ביתרונה הצבאי האיכותי של ישראל.
|
|
