1. עו"ד ז'ק חן מיקד (14.3.22) את חקירתה הנגדית של עו"ד דנה נויפלד, לשעבר היועצת המשפטית של משרד התקשורת, בניסיון להראות שכל הפעולות החריגות-לכאורה שנעשו בעניינה של בזק, היו למעשה שגרתיות ותקינות לחלוטין. זוהי ליבת האישום בתיק 4000: טענת המדינה לפיה בנימין נתניהו העניק לבזק הקלות רגולטוריות במאות מיליוני שקלים בתמורה לסיקור האוהד בוואלה. לכן, היום המייגע בענייני רגולציה - ושוב עם המון מסמכים עמוסי פרטים - היה חשוב מאוד. כרגיל במשפט נתניהו, אסור להסיק מסקנות על סמך יום בודד - לא לכאן ולא לכאן.
2. חן התחיל את היום במקום בו נפסקה העדות בשבוע שעבר - אישור מיזוג בזק-yes. נויפלד אישרה, כי הייתה מקובלת עליה עמדתו של סמנכ"ל הכלכלה דאז, הרן לבאות, לפיה ניתן להסיר מאישור המיזוג את הכריכה להתקדמות ברפורמה בשוק הסיטונאי, שכן ניתן יהיה להציג דרישה זו גם בעתיד.
אין מחלוקת על כך שהיה זה לבאות שדחף לבצע את הכריכה, על-פי מדיניותם של השר והמנכ"ל הקודמים, גלעד ארדן ואבי ברגר, ושהוא היה זה שירד מאותה דרישה. השאלה הגדולה היא למה. על-פי כתב האישום, היה זה בעקבות לחצו של המנכ"ל החדש, שלמה פילבר. ההגנה טוענת, כי לבאות אכן הגיע למסקנה שאין צורך בכריכה - שממילא הייתה בלתי חוקית מעיקרה.
אחרי שנתניהו חתם על אישור המיזוג ביוני 2015 גילתה המועצה לשידורי כבלים ולווין, כי לא נכללה בו דרישתה לפיה יהיה צורך לקבל את אישורה לשינויים בתחום התחרות בנוסף לאישור הרשות להגבלים. לדברי נויפלד, התקלה נבעה מכך שההיתר ניתן במהירות. מכל מקום, פילבר החליט - ונויפלד אישרה שאיש לא הסתייג - שאין מקום לתקן או לעדכן את ההיתר.
אותו היתר נגע גם לצעד חד-צדדי שנקטה בזק כמה חודשים קודם לכן, כאשר מימשה אופציות ב-yes ועלתה מ-49% ל-58% וכך הגיעה לשליטה בחברת הלווין. נויפלד העידה בחקירה הראשית, כי רצתה שבהיתר ייאמר שאין בו כדי למנוע מן המשרד להפעיל אכיפה נגד בזק על צעד זה. היום אישרה, כי לא העלתה על הכתב עמדה זו וכי בפועל לא בוצעה אכיפה - משום שלמעשה לא הייתה להפרה זו משמעות לאחר שבזק קיבלה אישור להגיע ל-100% ב-yes. חן טען, כי הדרג המקצועי סבר שמדובר בעניין שולי שאינו מצדיק התייחסות.
3. בהמשך היום העלה חן את מכירת יד2 לקבוצת אקסל שפרינגר בשנת 2014, שגם אותה אישר נתניהו בתפקידו כראש הממשלה (שר התקשורת היה ארדן והוא חתם ראשון על האישור). הוא הראה, כי נויפלד עצמה סברה שמדובר בעודף רגולציה, שכן הצורך באישור השר וראש הממשלה נבע מהרגישות של תחום התקשורת, והכוונה המקורית לא הייתה ללוח מודעות אינטרנטי. הדרג המקצועי סבר שאין כל בעיה בעסקה ושהיא אפילו חיובית, ונויפלד אישרה שלא הייתה סיבה להתנגד לה ולאשר אותה במהירות. במשטרה אמרה נויפלד, כי האישור היה מהיר אך לא בעייתי; היא אישרה את הדברים בעדותה. אז גם כאן, אומרת ההגנה, הכל בוצע בצורה מקצועית ועניינית.
4. בחלק האחרון של היום הציג חן את התנהלותו של אבי ברגר, לשעבר מנכ"ל משרד התקשורת. נויפלד ניסחה את הסדר ניגוד העניינים של ברגר, וחן הוציא ממנה אמירות מסתייגות לגבי הקשר שלו עם אלי קמיר (שהיה יועץ של בזק) והפגישות שקיימו מחוץ למשרד ובלא תיעוד ביומנו של ברגר. המטרה: להראות שברגר התנהל בצורה פגומה ואינו מהווה דוגמה לעובד מדינה מקצועי ונקי כפיים, לפחות בענייני בזק, כפי שהציגה אותו המדינה. במקביל אישרה נויפלד, כי טבעי שבכירי המשרד ייפגשו עם ראשי החברות המפוקחות – וכאן המטרה היא להראות שפגישות כאלו של שלמה פילבר לא היו חריגות.
5. בין לבין, הציג חן מכתב ששלחה במרס 2017 דינה זילבר, שהייתה אז המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, למבקר המדינה דאז, יוסף שפירא (שבדק את ניגודי העניינים של נתניהו מול אלוביץ בשל ידידותם), על-פי מידע שקיבלה - מן הסתם מנויפלד עצמה או מלשכתה. זילבר קבעה שם בצורה חד-משמעית, כי נתניהו טיפל בענייני בזק על-פי המלצת גורמי המקצוע, לא סתר אותם ולא הפעיל שיקול דעת חריג. נויפלד גם לא הסתייגה כאשר לשכתה של זילבר כתבה, בטיוטה להסדר ניגוד העניינים של נתניהו, שפעולותיו הקודמות לא היו חריגות.
מבחינת ההגנה אלו הם מסמכים חשובים. הנה בא משרד המשפטים, באמצעות אחד הבכירים ביותר שבעובדיו, ואומר שנתניהו היה למעשה רק חותמת גומי למימוש המלצות הדרג המקצועי - אז איפה הפעולות החריגות שלו לטובת בזק ואלוביץ? התובעת, עו"ד יהודית תירוש, הסתפקה בהערה אחת: הדברים נכתבו לפי מה שהיה ידוע באותה עת. אבל התביעה תצטרך לתת בהמשך הדרך הסברים יותר משכנעים, משום שהדברים משמעותיים מאוד.
ציטוט היום "אדוני, גם אתה לא בנחת. אני יודעת מה זה נחת" (עו"ד דנה נויפלד). "את כנראה לא יודעת מה זה אני" (עו"ד ז'ק חן).
