לעומת הרשות הפלשתינית, בקרב חמאס ניכרת דואליות ביחס למשבר באוקראינה. בתחילת הפלישה הרוסית, כלי תקשורת פלשתינים ובינלאומיים ייחסו ל
חאלד משעל, חבר הלשכה המדינית של חמאס, קריאות לפוטין לעצור את הרג האזרחים ולהפסיק את הפלישה, אך במהרה הכחיש בכיר בהנהגת החוץ של חמאס, השאם קאסם, שמשעל אכן אמר זאת. מוסא אבו מרזוק, גם הוא חבר הלשכה המדינית של חמאס, היה בין היחידים שהתייחסו לאירועים וביקר את ארה"ב על כך שאינה מצליחה לעצור את רוסיה ואינה שולטת עוד בפוליטיקה הבינלאומית. יוזכר שרוסיה מארחת באופן קבוע משלחות חמאס ונמצאת בקשר עם ראשיו, כאשר בחמאס עצמו, כמו ברשות הפלשתינית, יש עניין בדומיננטית גוברת של רוסיה במזרח התיכון, על חשבון ארה"ב.
נשאלת השאלה מה המשמעויות של הבעת ניטרליות, ואיך אי-ההחלטה במי לתמוך (שגם היא משולה להחלטה) משרתת את האינטרסים הפלשתינים. בשנים האחרונות מנסחים פלשתינים את טיעוניהם הלאומיים נגד ישראל במונחים של שיח הזכויות. במסגרת שיח זה נשמעת טענה לפיה על הקהילה הבינלאומית להפסיק להתמקד בחיפוש פתרון לסכסוך הישראלי-פלשתיני (השיח הליברלי והדיון בפתרון במונחי מדינה אחת או שתי מדינות), ובמקום זאת להתייחס לעובדה שזכויות יסוד של פלשתינים – בפרט חופש תנועה ושוויון כלפי החוק - אינן ממומשות. על כן יש ללחוץ על ישראל להעניקן להם, כפי שהן מוענקות לאזרחיה.
אך השתיקה הפלשתינית בעת הזו, לצד הטלת דופי במחויבות המערבית לעם האוקראיני, מטילה צל על מאמצים אלו. חוסר ההיענות לדרישת ארה"ב לתמוך באוקראינה חוצץ בין הפלשתינים לבין העולם המערבי, שאותו הם שואפים לגייס לצידם. יתר על כן: רוסיה רואה בסוגיה הפלשתינית אמצעי לקידום מעמדה במזרח התיכון ולניגוח ארה"ב, כך שספק אם בעתיד הנראה לעין תירשם מעורבות רוסית מוגברת בסוגיית הסכסוך הישראלי-פלשתיני, מעבר להצהרות בתקשורת. מכאן, שככל שתימשך המלחמה באוקראינה והפלשתינים לא יתייצבו בצד שמוביל המערב, הם עלולים להימצא מבודדים אף יותר מכפי שהם כיום.
המשך דחיקתה של הסוגיה הפלשתינית לשולי סדר היום, על-רקע הימשכות המבוי המדיני הסתום והעדר אופק לשינוי, עלולים להוביל להסלמה – בעיקר ביו"ש ובמזרח ירושלים. הסיכוי להסלמה ברצועת עזה בטווח הקצר נמוך יותר, שכן חמאס מודע לכך שכל עוד הלחימה באוקראינה נמשכת, הוא לא יזכה בקשב בינלאומי ויתקשה לגייס תקציבים לשיקום. לכן חמאס צפוי להימנע מערעור המצב הביטחוני בזירת עזה, אך בה בעת צפוי להתמיד בניסיון להתסיס את השטח בשטחי הרשות ביו"ש ובמזרח ירושלים. יום האדמה וחודש רמדאן הקרבים צפויים להיות רקע מתאים לכך, כמו גם עליית המחירים והמצוקה הכלכלית שעימן מתמודדת הרשות.
עם זאת, עליית המחירים משפיעה גם על הציבור בעזה ועלולה לפגוע בביצוע פרויקטים של תשתיות באזור, המתבצעים במימון בינלאומי. וכך, שככל שהלחימה באוקראינה תימשך ותגרום לעליית מחירי הדלק ומוצרי היסוד, תגבר הסכנה שגם הרצועה תתסוס. מבחינת ישראל, משמעות התגברותו של התסכול הפלשתיני על-רקע המשבר באירופה - שמתווסף לאכזבה מממשל ביידן, למצוקה הכלכלית הגוברת ולתחושת הבגידה בעקבות הסכמי הנורמליזציה - היא התגברות האתגר הביטחוני שלפתחה.