1. הנושא המרכזי בשעות הראשונות ביום העדות השני של שלמה פילבר (28.3.22) היה טיפולו במיזוג בין בזק לבין yes באמצע יוני 2015, השבוע השני לתפקידו כמנכ"ל משרד התקשורת. התובעת, עו"ד יהודית תירוש, ביקשה להראות, כי פילבר האיץ את הטיפול בנושא ולחץ על בכירי הדרג המקצועי במשרד לאשר את המיזוג בתוך ימים אחדים על-פי תאריך היעד שקבעה בזק. ולא רק זאת: הוא הביא אותם - ובמיוחד את סמנכ"ל הכלכלה דאז, הרן לבאות - לסגת מעמדתם המקצועית בדבר כריכה בין המיזוג לבין הרפורמה בשוק הסיטונאי.
המטרה ברורה. פילבר העיד על הנחיה שקיבל מבנימין נתניהו, ביום השני או השלישי שלו בתפקיד, להשלים את המיזוג ולטפל בטענות של בזק בעקבות פנייתו של שאול אלוביץ אליו. טיפולו המהיר במיזוג הוא מימושה של הנחיה זו. לשיטת התביעה, זוהי התמורה שנתן נתניהו - דרך פילבר - לאלוביץ תמורת השוחד בדמות הסיקור החיובי בוואלה: לא רק אישור של המיזוג בניגוד לעמדת הדרג המקצועי, אלא גם ביצועו במהירות ובהתאם לדרישות בזק.
פילבר המשיך, בעדותו בכלל ובנושא זה בפרט, בריקוד הכפול בו החל ביום הראשון של עדותו. הוא האיץ את הטיפול; היו עוד מקרים שהטיפול הואץ. הדרג המקצועי ויתר על דרישותיו; דעתו המקצועית שלו הייתה שאפשר לוותר על הכריכה. הוא העביר מסמכים לשתדלן אלי קמיר; מסמכים עברו גם לחברות אחרות. הוא ויתר על ציון האפשרות להפעיל צעדי אכיפה נגד בזק בשל מימוש אופציות yes; ממילא לא היה צורך לציין זאת. הוא עשה זאת בלא להתייעץ בגורמי המקצוע; זה היה שיקול דעתו המקצועי. זו הייתה החלטה בלתי מקצועית; היא הייתה מקצועית אך נבעה מאילוצים. כפי שהגדרנו זאת בשבוע שעבר: לאשר ולהוסיף.
2. לפני כן תיאר פילבר את פגישתו עם שאול אלוביץ ב-14.6.15, שבוע בלבד לאחר שנכנס לתפקידו וחמישה-שישה ימים אחרי "פגישת ההנחיה" עם נתניהו. מה היה לו כל כך דחוף? פילבר ניסה לצייר זאת כמשהו שגרתי: הוא נפגש עם ראשי כל החברות בענף ובאופן טבעי החל עם הבעלים של הגדולה ביותר. תירוש לחצה סנטימטר אחרי סנטימטר, עד שלבסוף פילבר אישר שבפגישה הוא אמר לאלוביץ שקיבל הנחיה מנתניהו לטפל בבעיות של בזק (על מילת המפתח הזו, "הנחיה", פילבר חזר פעמיים). לדברי פילבר, הוא אמר לאלוביץ שנושא המיזוג עם yes ייפתר, בעוד לא יפתח מחדש לדיון את נושא תעריפי האינטרנט. גם זה סוג של עם ובלי: פילבר ציית לנתניהו בנושא אחד ולא ציית בנושא אחר.
3. בתחילת היום ביקשה ההגנה להגיש את כל 5,000 העמודים של חקירותיו של פילבר ברשות ניירות ערך ובמשטרה. תירוש, כך נראה, רק חיכתה לזה והודיעה שבסיכומים עשויה התביעה לבקש להעדיף את דבריו פילבר בחקירותיו על פני דבריו בעדותו בנקודות בהן יהיו סתירות מהותיות. היא אמרה במפורש, כי פילבר מוסיף כעת פרטים וצבע שמשקלם עלול להיות מצטבר.
מעבר לכך, הגשת ההודעות היא - ברמת ההליך - שלב אחד לפני בקשה להכריז על עד עוין. פילבר נזהר מאוד מלהגיע למצב בו התביעה אפילו תחשוב על כך, כי המשמעות מבחינתו (לפחות ברמה תיאורטית) היא ביטול הסכם עד המדינה והעמדתו לדין, ולכן הוא נוקט בגישה של "תוספת פרטים וצבע". אבל האפשרות קיימת וכעת מימושה קרוב יותר בצעד אחד. ההימור שלי? זה לא יקרה.
4. בסוף היום החל להיפרס סיפור שאינו מופיע בכתב האישום: כיצד פילבר העביר לאלוביץ וקמיר, לבקשת היועץ המדיני יונתן שכטר, נתונים על העוינות של וואלה לנתניהו. המשמעות המלאה אולי תתברר בהמשך החקירה מחר, ובינתיים נותרנו עם הרושם של מנכ"ל משרד התקשורת המבצע שליחויות מראש הממשלה אל הגורם המפוקח החשוב ביותר שתחת סמכותו.
5. חילופי הדברים בין התביעה להגנה היום היו, לפחות בכמה נקודות, נרגזים במיוחד. די כרגיל בהתנגדויות שלהם, בועז בן-צור היה עוקצני וז'ק חן היה תוקפני (וגם היו לו טענות כלפי בית המשפט) - אם כי בניסוחים חדים יותר ובקול רם יותר. פחות שגרתי היה קוצר הרוח של יהודית תירוש מול טענות ההגנה. ההסבר ההגיוני: שני הצדדים יודעים כמה הרבה תלוי בעדות הזאת. השופטת רבקה פרידמן-פלדמן עשתה פה ושם נסיונות להרגיע, אך לרוב אפשרה לצדדים להוציא את הקיטור ההדדי.
ציטוט היום שלמה פילבר על בכירי משרד התקשורת דאז: "היא תמיד עשתה את זה יותר קשה ממה שזה" (יו"ר מועצת הכבלים והלווין, יפעת בן-חי שגב). "הוא ג'ינג'י וקצת יודע להביע את זעמו וכולם רואים את זה". (סמנכ"ל הכלכלה, הרן לבאות). "הוא במהותו חייל שמתיישר לפי המפקד" (סמנכ"ל הפיקוח, מוני שמילה).
