השופטת: דורית סבן-נוי, בית משפט השלום בפתח תקוה המועד: יום חמישי, 19.5.2022, שעה 08:30 הנושא: מעצרים עד תום ההליכים השופטת דורית סבן-נוי נכנסת לאולם בשעה 08:35, מלאת מרץ, ופונה מיד אל סניגורית: "לא דחיתי לך את הדיון, כי אי-אפשר להורות על מעצר עד תום ההליכים בלי דיון. זו בקשה לדחייה בגלל ל"ג בעומר [אשר חל באותו יום]; זה חג ידוע מראש והאדם אזוק. זה דיון של שתי דקות". סניגורית אחרת מעדכנת ש"לתובעת יש טיעונים לעונש אצל קליטמן" וחוטפת מיד הערה: "כבוד השופט קליטמן".
סניגור מבקש לחכות עד שמשפחתו של העצור תגיע בעוד שמונה דקות, כי חשוב להם להיות בדיון. סבן-נוי משיבה כיאות: "אם היה חשוב להם, הם היו מגיעים בזמן. הדיון קבוע מראש, זה לא מעצר ימים". כל הדיבורים הללו הם על קביעת סדר הדיונים, כאשר רגיל - לבית המשפט כמעט אין מה לומר (וזה לא בהכרח חשוב לו), כי צריך לראות אלו נאשמים ועורכי דין טרחו להתייצב בזמן, ואיזה עורך דין צריך להיות בעוד שעה בחיפה.
סבן-נוי רוצה להתקדם. "לא מוכנים לתיק של העיון החוזר? אפשר לראות איפה הפרקליטה?" - תובעת אחרת יוצאת לחפש אותה באולמו של (כבוד השופט) קליטמן. סבן-נוי מבקשת לקרוא גם לסניגור, כי "אנחנו לא נעכב את יתר עורכי הדין". הוא נכנס ונשאל: "מה הצפי? שמונה הדקות עברו. שב"ס פה". התובעת חוזרת ומדווחת שהפרקליטה מבקשת לדחות את שעת הדיון. סבן-נוי תמהה: "אמורים להגיע כמה פרקליטים [ולא רק אחת]. אני לא אעשה דיון במעמד צד אחד".
סניגורית מתחילה לדבר, אך נתקלת בשופטת ערנית ובקיאה: "בית המשפט אמר ביותר מאשר רמיזה, שיש שאלה אם לגברת מותר לייצג בתיק, כי בתיק העיקרי מייצג עורך דין [פלוני] שגם הוא לא התייצב. אפשר למחוק את הבקשה, כי אין התייצבות גם למדינה. הגברת מכירה את החוק ותפעל כהבנתה, גם לגבי הייצוג. אני לא אקיים דיון בלי לשמוע את הפרקליטות, גם לגבי הייצוג. אני לא בטוחה שהגברת יכולה לייצג".
"זה לא עולה מהתסקיר" סבן-נוי פונה לתובעת: "הדיון של עורך דין [אלמוני] קבוע ל-08:30. הוא יצר קשר עם הגברת? ביקשתי ממנו תגובה והוא לא מסר תגובה. אלו התיקים הקבועים ל-08:30, נכון? היתר קבועים ל-10:30". כדי להתקדם בכל זאת, סבן-נוי מבקשת לבדוק באולם הסמוך מיהו האחראי על אנשי השב"ס, "כי אני לא רואה שזה מתקדם כאן עם השב"ס". בינתיים, ב-08:51, מגיעים בני המשפחה מאותן שמונה דקות שלפני רבע שעה. גם אנשי השב"ס נכנסים וסבן-נוי מחייכת אליהם.
הנאשם בעל הייצוג הבעייתי פונה לסבן-נוי ואומר שכנראה ימשוך את בקשתו, כי סניגורו תקוע בדרך. סבן-נוי משיבה: "אני מבינה שזה גם היה רלוונטי לאתמול, כי אדוני רצה לצאת להילולה [במירון]". האיש מבקש כמה שעות התאווררות ביום, אך כבר ראינו שסבן-נוי שמה לב לכל דבר: "אם אדוני רוצה לקיים דיון לגופו של דבר, אני אחכה לצד השני". לבסוף הוא מבקש למחוק את הבקשה וסבן-נוי כמובן נענית.
סניגור ומתורגמן משוחחים עם נאשם בתא העצורים, סבן-נוי מאפשרת להם - עד שהיא מתחילה דיון נוסף: "אם אפשר דקה, אנחנו בדיון, או שתיכנס פנימה [לתא העצורים]". הסניגור בתיק הנדון כעת מתייחס לתסקיר שירות המבחן, וגם הוא לומד מיד שסבן-נוי מוכנה היטב: "זה לא עולה מהתסקיר. אדוני אומר דברים שלא מתיישבים. הם אושרו על-ידי בית המשפט, אבל בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה. הם [המפקחים המוצעים] לא ראו לנכון או לא יכלו להתייצב בפני שירות המבחן". בחוסר רצון מסכים הסניגור למעצר עד תום ההליכים, הקלדנית מבקשת שיאמר שוב וסבן-נוי צוחקת: "קשה לו לחזור על זה".
"אדוני צודק בכל טיעוניו" התיק הבא הוא בעבירת אלימות במשפחה והסניגור מתלונן על כך ששירות המבחן ביקש חמש דחיות ולא הכין תסקיר של מרשו. סבן-נוי משיבה: "אדוני צודק בכל מילה. הנאשם במדים כתומים [מה שאומר שהוא אסיר]. אני משערת שעשו לו הפסקה מינהלית [של עבודות השירות]". הסניגור מציע בציניות לעצור מלכתחילה עד תום ההליכים, כי שירות המבחן תמיד מבקש דחייה יום-יומיים לפני הדיון - וכך הנאשם עודנו במעצר.
סבן-נוי: "הפסיקו לו את עבודות השירות בתיק אחר. אדוני צודק בכל טיעוניו, באמת ממתינים בכל התיקים. אני מסתכלת על עורך דין [אחר] שגם לו יש דחייה. כל זה צריך להישמע בתיק אחר [עקרוני]". אבל הנסיבות של הנאשם הזה חמורות יותר: "הוא עבר עבירת אלימות במשפחה תוך שהוא מרצה עונש של תשעה חודשים על צירוף של ארבעה תיקים כלפי אותה מתלוננת. כבוד השופטת כתבה שניתן היה להורות על מעצרו עד תום ההליכים, אבל כדי שתהיה תמונה מלאה היא ביקשה תסקיר. אדוני צודק בכל הטיעונים. הטיעונים נכונים; השאלה היא באיזה תיק", כי נאשם זה כבר הודה בעבירות החדשות.
ההכנה המצוינת של סבן-נוי, ביום בו יש לפניה עשרות תיקים, באה לידי ביטוי כאשר היא פונה לסניגורו של שוהה בלתי חוקי ומתברר שהיא מכירה את התיק טוב ממנו, שכן הוא מעיין בו תוך כדי הדיון: "לא ראיתי את הבקשה. ראיתי שיש לו עבר, כולל בעבירות רכוש. אז מה? לדחות? להסכים? לסיים?". הסניגור מבקש לשחרר בתנאים מגבילים, אבל הוא שכח פרט קטן: "יש פה ערב? בלי ערב, אין בכלל על מה לדבר עם עבר כזה. צריך לראות אותו בעיניים, לראות אם מתאים או לא מתאים". ושוב - הבקיאות בפרטים, והפעם בפנייה לתובעת: "זה מאסר של 29 חודשים, לא 24. טעיתם בבקשה".
לבקשת הסניגור מאפשרת סבן-נוי להתחיל בדיון ללא נוכחות הנאשם, אך כאשר הלה מוכנס לתא - הסניגור מעדכן אותו בערבית. בינתיים נפתחת דלת האולם ונכנסת אישה הדוחפת לפניה עגלה ובה פעוטה - כנראה בת-זוגו של אחד הנאשמים. סבן-נוי שמה לב מיד גם לזה: "גברת, שלום. אני מתנצלת, אני לא מאפשרת להכניס ילדים קטנים לאולם. כשהוא יעלה, אני אאפשר לך לראות אותו. זה לא מקום לילדים קטנים. להמתין בבקשה מחוץ לדלת".
חזרנו לשב"ח, שסניגורו מוסר מפיו שיש לו ערב אפשרי והוא מבקש לדחות את הדיון כדי לאפשר לו להתייצב; אם הלה לא יתייצב, הסניגור יסכים למעצר עד תום ההליכים. סבן-נוי מעיינת בתיק ופונה לתובעת: "הגברת תשמור לעצמה את הטיעונים בהרחבה, נראה אם יתייצב ערב". ההקראה בתיק קבועה ל-1 ביוני ולסבן-נוי יש הצעת ייעול: "אפשר גם להקדים את ההקראה, אפשר לסיים פה". בינתיים היא מכתיבה החלטה: "בלי שיהיה בכך לפתח כל ציפייה בליבו של המשיב, הדיון יידחה ל-26.5 כדי לאפשר התייצבות ערב. למען הסר ספק, במועד זה יישמע הדיון לגופו של עניין".
אותה סניגורית ששמענו בתחילת הבוקר, אומרת כעת משהו על דניאלי, ושוב סופגת הערה: "גברת, מה קורה היום. כבוד השופט קליטמן, כבוד השופטת דניאלי". סבן-נוי חוזרת לתיק של השב"ח, מחזירה לתובעת את רישום העבר הפלילי ומעירה לסניגור: "יש לו באמת עבר פלילי, כדאי לגמור שם את התיק".
השורה התחתונה: ניהול למופת של דיונים במעצר עד תום ההליכים, למרות כל הבעיות המוכרות היטב - סניגורים שלא מגיעים, עיכובים בהבאת הנאשמים וכן הלאה. סבן-נוי מוכנה להפליא לתיקים, שמה לב לכל פרט בהם ובאולם, שומרת על שקט בלתי אופייני ומנהלת את הדיונים ביעילות רבה. מרשימה במיוחד הייתה ההערה שלה לגבי הבעייתיות בייצוג; דומה שכמעט כל שופט אחר היה ממשיך הלאה. יעילות: 9. מזג שיפוטי: 9. 