לאחרונה פורסם, כי נשיא ארה"ב ג'ו ביידן שוקל לבקר בסעודיה ולהיפגש עם יורש העצר הסעודי, מוחמד בן-סלמאן, במהלך ביקורו האפשרי במזרח התיכון. במקביל האיצו המדינות את השיח ביניהן, בין היתר במהלך ביקור שערך סגן שר ההגנה הסעודי בוושינגטון, ודנו בדרכים לשיפור היחסים.
אם אומנם תתקיים הפגישה יהיה זה שינוי משמעותי ביחסים, שמאז כניסת ביידן לבית הלבן התאפיינו בקרירות רבה. זו גברה בחודשים האחרונים, לאחר שהסעודים דחו בתוקף את בקשותיו של הממשל להגדיל את תפוקת הנפט כדי לסייע בהורדת מחירו על-רקע המלחמה באוקראינה. ההידרדרות ביחסים נבעה בעיקר ממדיניותו של ממשל ביידן, שעם כינונו הכריז על "כיול מחדש" של יחסי ארה"ב עם סעודיה. זאת, לאחר שבמהלך כהונתו של הנשיא דונלד טראמפ נרשמה בין המדינות פריחה ביחסים ואינטימיות בין המנהיגים. ביידן אף מימש הבטחת בחירות ופרסם דוח של קהילת המודיעין האמריקנית, שלפיו מוחמד אחראי, מתוקף תפקידו ומעמדו, לרצח העיתונאי הסעודי ג'מאל חאשוקג'י.
בריאד ובאבו-דאבי מוטרדים במיוחד מצמצום הקשב האמריקני לבעיות הביטחון שלהן ובעיקר כועסים על כך שבעוד וושינגטון מצפה מהן להיענות במהירות לדרישותיה ולאחרונה בהקשר לתפוקת הנפט, היא מפנה עורף לבקשותיהן בתחום הביטחוני. מדיניות הממשל במזרח התיכון והדגשים שהוא העניק לסוגיות קריטיות בעיניהן הביאו אותן להבין שהממשל הנוכחי, בניגוד לקודמו, אינו רואה בהן בעלות ברית מרכזיות, וכי לעיתים הוא אף פועל באופן המנוגד לאינטרסים מהותיים שלהן.
כך, הנסיגה האמריקנית החפוזה מאפגניסטן נתפסה כמימוש המגמה של נסיגה מהמזרח התיכון. בנוסף, בסעודיה ציפו לסיוע אמריקני רב יותר מול התקפות החות'ים על העורף האסטרטגי של הממלכה והופתעו מההחלטה האמריקנית לפנות משטחה כוחות, במיוחד אמצעים להגנה מפני טילים וכטב"מים.
גם באיחוד האמירויות ציפו לתגובה אמריקנית נחושה – צבאית ומדינית – לאחר התקפות החות'ים בינואר 2022. האמירותים התאכזבו בעיקר מסירוב הממשל האמריקני להכניס את החות'ים כארגון לרשימת ארגוני הטרור הזרים (FTO), לאחר שממשל ביידן הוציא את הארגון מהרשימה מיד בכניסתו לתפקיד. אכזבה ניכרה במפרץ גם עקב המדיניות האמריקנית ביחס לאיום המרכזי עליהן, מכיוונה של אירן, כולל מאופן ניהול המו"מ עימה בנושא הגרעין.
סירובו של ביידן בתחילת כהונתו לשוחח עם מוחמד נתפס כהתערבות בענייניה הפנימיים של סעודיה וכפגיעה בלגיטימיות של השליט בפועל והמלך לעתיד. ואילו המתח בין וושינגטון לאבו-דאבי החריף בשנה האחרונה גם על-רקע הידוק יחסי האחרונה עם סין וחימום היחסים בינה לבין סוריה, שבא לידי ביטוי בביקור שערך הנשיא בשאר אסד באמירויות. אבו-דאבי השעתה את המו"מ על רכישת מטוסי F35 בעקבות דרישות אמריקניות בעניין זה, הנובעות מחשש לזליגת טכנולוגיות לסין. שדרוג היחסים בין קטר לארה"ב ליבה את המתיחות בין וושינגטון לריאד ואבו-דאבי.
המתיחות ביחסים בין וושינגטון לריאד ולאבו-דאבי החריפה בעקבות המלחמה באוקראינה. מאז תחילתה, מנהיגי סעודיה ואיחוד האמירויות הערביות נמנעו מלמתוח ביקורת על רוסיה וביקשו להרחיק עצמם ככל האפשר מהמשבר בינה לבין המערב. הם גררו רגלים ולא שיתפו פעולה עם נסיונותיה של ארה"ב לבודד מדינית וכלכלית את רוסיה, בין היתר על-ידי סירוב להגביר את תפוקת הנפט כדי להביא לירידה במחירו. סירוב זה של ריאד הביא מחוקקים דמוקרטים רבים להגביר את הלחץ על הממשל כדי שיחריף את צעדיו נגד סעודיה. אף נמסר, כי מוחמד צעק על היועץ לביטחון לאומי, ג'ייק סאליבן, לאחר שזה העלה את נושא חאשוקג'י באומרו, כי וושינגטון יכולה לשכוח מבקשתה להגביר את תפוקת הנפט הסעודית.
