1. לתביעה יש הרבה בעיות עם שלמה פילבר, והן החלו כבר ביום השני לעדותו, כאשר טענה שהוא סותר את עדויותיו במשטרה והודיעה שתבקש להעדיף אותן על פני עדותו בבית המשפט. הבעיה הגדולה ביותר היא "פגישת ההנחיה", בה לדברי פילבר הנחה אותו בנימין נתניהו ללכת לקראת שאול אלוביץ ולקדם את מיזוג בזק-yes. ההגנה טוענת שפגישה כזאת כלל לא התקיימה. שאלת מפתח היא מהו המועד - לשיטתו של פילבר - בו קיבל את אותה הנחיה. בחקירתו במשטרה הוא לא זכר את התאריך, ועל דרך האלמינציה הגיע למסקנה שהיה זה יום-יומיים-שלושה לאחר אישור מינויו בידי הממשלה ב-7.6.15. אלא שבחקירה הנגדית הראה עו"ד בועז בן-צור, על-פי איכונים ויומנים, שהיא לא יכלה להתקיים בימים אלו. בחקירה הנגדית השבוע המשיך בן-צור באותו קו, במטרה לשלול את האפשרות שהתקיימה מתישהו בין החלטתו של נתניהו למנות את פילבר למנכ"ל משרד התקשורת (22.5.15) לבין האישור הממשלה. הפרקליטות שגתה בצורה קשה בנושא זה. למרות שממצאי האיכונים והיומנים שהציג בן-צור היו בידיה, היא טענה בכתב האישום שהפגישה התקיימה "זמן קצר מאוד לאחר אישור מינויו של פילבר" ובכך נעלה את עצמה על השבוע השני של חודש יוני. לשיטתה, הפגישה חייבת הייתה להתקיים לפני שפילבר נפגש בהמשך אותו שבוע עם אלוביץ ועם אלי קמיר, איש בזק, והחל למלא את הנחייתו של נתניהו. ניסוח פחות מחייב - "בסמוך לאישור מינויו של פילבר" - היה מונע ממנה את הצורך להתפתל כפי שעשתה היום (15.6.22) בחקירה החוזרת, בניסיון להוכיח שהפגישה יכלה להתקיים במועד אחר.

2. החקירה שניהלה היום עו"ד יהודית תירוש נועדה להכשיר את הקרקע לטענה שיש להרשיע את נתניהו ואלוביץ על בסיס קיום הפגישה במועד אחר - כפי שמאפשר סעיף 184 לחוק סדר הדין הפלילי (הרשעה במה שלא נטען בכתב האישום, אם הדבר עלה מכתב האישום והנאשם יכול היה להתגונן). אבל פילבר לא ממש סייע, משום שהוא ממשיך להתעקש שהפגישה הייתה בשבוע השני של יוני, בלשכת ראש הממשלה, בשעות הערב, בלא נוכחות אנשים אחרים ונמשכה 20 דקות. תירוש הציגה שני מועדים אפשריים על-פי הראיות הפורנזיות: 7 ביוני אחרי הצהריים, מיד לאחר אישור המינוי; או 25 במאי, בשולי שתי פגישות בין נתניהו לפילבר. האפשרות השנייה נראית סבירה יותר, או אם תרצו - בלתי סבירה פחות. נתניהו היה במרתון בן ארבע שעות בנושאי תקשורת, הפגישות התקיימו בשעות הערב והיו פעמיים 30 דקות בהן ייתכן שפילבר היה בלשכתו בארבע עיניים. אבל פילבר ממשיך לומר שהוא זוכר את הפגישה בשבוע השני של יוני (למרות שכאמור לא מדובר בזיכרון פוזיטיבי אלא בהסקת מסקנות). תוסיפו לזה את העובדה שאין כל תיעוד של ההנחיה ושפילבר מעולם לא הזכיר אותה עד שביקש להפוך לעד מדינה, ותקבלו ספק רב בדבר קיומה.

3. החלק השני של היום עסק בעיקרו בבקשת ההגנה להסיר את החיסיון מעל הדברים שמסר למשטרה בן כספית בשנת 2015 בנוגע למתנות שקיבלו בנימין ושרה נתניהו מארנון מילצ'ן. מעבר לערך התעמולתי שיש בכך להגנה - כספית הוא אחד העיתונאים העוינים ביותר לנתניהו, וההגנה תשמח להראות שהוא היה המניע של החקירה נגדו - היא רואה בכך חשיבות משפטית. הסיבה: לשיטת ההגנה, כספית מסר את עדותו שנה לפני שאביחי מנדלבליט אישר לפתוח בחקירה נגד נתניהו בתיק 1000, והנה לנו שוב חקירה הנוגדת הוראה מפורשת בחוק יסוד הממשלה - כמו בתיק 4000. כל זה נועד לבסס טענה להגנה מן הצדק. אבל יש לזכור, כי מדובר בטענה בה נטל ההוכחה הוא על ההגנה, וגם קבלתה אינה מובילה אוטומטית לביטול כתב האישום; בית המשפט מצווה לחפש פתרון מידתי יותר, כמו הקלה בעונש אם יהיה כזה. אולי יש בכך כדי להסביר מדוע ההגנה - הן של נתניהו והן של שאול ואיריס אלוביץ - מעדיפה בשלב זה להמשיך ולנהל משפט סבוך וארוך, ולא מבקשת כבר כעת לבטל את כתב האישום בשל אותם ליקויים נטענים.

ציטוט היום

"ביום שישי בארוחת הערב, אמי שואלת אותי מה זה 184". (ז'ק חן על האופן בו המשפט חודר לחיי משפחתו).