נביה ברי ימשיך להיות היו"ר
|
|
|
|
ההנהגה המושחתת נותרה על כנה [צילום: בילאל חוסיין, AP]
|
|
מכל מקום, היחלשות מחנה חיזבאללה והתחזקותו של ג'עג'ע, שנוא נפשו של חסן נסראללה והמוביל את המאבק לפירוק חיזבאללה מנשקו, לא יצרו גוש משמעותי בפרלמנט שיוכל להשפיע מהותית על קבלת החלטות שלא על דעת חיזבאללה ותומכיו או האליטה השלטת, וגם לא לקדם את הרפורמות הנחוצות כל כך לתיקון מצבה הקשה של לבנון, המהוות תנאי לחידוש הסיוע המערבי. רבים מקרב ההנהגה המושחתת הישנה נותרו על-כנם. כמו-כן, החרמת הבחירות על-ידי המפלגה הסונית הגדולה של סעד חרירי, אל-מוסתקבל, הותירה ואקום מנהיגותי במחנה הסוני. וכך, מול חיזבאללה ושותפיו ניצב מחנה מפוצל, הכולל לצד כמה מפלגות ותיקות רסיסי מפלגות חדשות, ולא ברור האם ג'עג'ע, המסומן על-ידי חיזבאללה כמשתף פעולה עם ישראל, יצליח ללכדן סביבו על בסיס אג'נדה משותפת. מבחן ראשון למאזן הכוחות החדש בפרלמנט היו הבחירות ליושב-ראש הפרלמנט ולסגנו. בבחירות אלה, שנערכו ב-31 במאי, הצליח מחנה חיזבאללה להביא לבחירתו של נביה ברי, מנהיג אמל, שותפו השיעי של חיזבאללה, לתפקיד היו"ר בפעם השביעית. לסגן יו"ר נבחר נציג מחנה זה, אליאס בו סעב, ממפלגת "הזרם הפטריוטי החופשי". אולם, השניים נבחרו ברוב זעום של 65 חברי פרלמנט (הודות לתמיכת מפלגתו הדרוזית של ג'ונבלט, אשר נמנע מהשתייכות למי מהמחנות ואשר לא ברור כיצד ימשיך להצביע בהמשך), בעוד בבחירות 2018 זכה ברי ברוב של 98 קולות (מתוך 128). אם כן, למרות היחלשות שותפיו, המערך הפוליטי החדש בפרלמנט משקף ומשמר את מעמדו המשפיע של חיזבאללה, גם אם אינו נוח לארגון ומייצר לו אתגרים חדשים. הארגון יידרש לאתר דרכים לשמר את מעמדו ולסכל החלטות חריגות נגד האינטרסים שלו ובכלל זאת גם ליצור בריתות חדשות. לגבי נושאי ליבה, ביניהם התביעה שיתפרק מנשקו, נראה כי חיזבאללה לא יבחל אף בשימוש בכוח.
|
נסראללה מנסה להיות ממלכתי
|
|
|
|
חיזבאללה משתמש ב"קלף הישראלי" [צילום: חוסיין מאלה, AP]
|
|
בהתייחסותו הפומבית הראשונה לתוצאות הבחירות, ב-18 במאי, ניסה נסראללה להציג גישה ממלכתית באומרו, כי על-אף שחיזבאללה זכה בניצחון גדול, אף אחד מהגושים לא ניצח והמשבר הכלכלי הקשה דורש פעולה משותפת של כל המחנות. ברוח זו קרא הארגון להרכבת ממשלת הסכמה רחבה, כדי להבטיח שהוא ושותפיו יהיו חברים בה. זאת, בניגוד לדרישותיו הנחושות של ג'עג'ע לא להכליל את חיזבאללה בכל ממשלה שתורכב. לטענת ג'עג'ע, קיים רוב בפרלמנט החדש לשינוי המדיניות בסוגיות יסוד וביניהן הריבונות הלבנונית והנשק שאינו בידי המדינה (כלומר: לקדם החלטות נגד הארגון בדרישה לפירוקו מנשקו והעברתו לצבא לבנון). במקביל נמשכים מאמצי חיזבאללה לבסס את דימויו כגורם לאומי אחראי, אשר בראש מעיניו שאיפה להוביל לשיפור במצבה הפנימי של לבנון, לצד שמירת ריבונותה ומשאביה. זאת, תוך שימוש בולט ב"קלף הישראלי". שימוש זה ניכר לאחרונה במיוחד בהתייחסותו המודגשת של הארגון למחלוקת בין ישראל ללבנון על סימון הגבול הימי, אשר לגביה קיים קונצנזוס במערכת הפוליטית הלבנונית. הנושא עלה שוב על סדר היום בעקבות הגעתה ב-5 ביוני לחופי ישראל של האסדה הצפה של חברת אנרג'יאן, האמורה להתחיל להפיק גז משדה הגז כריש ברבעון השלישי של השנה. נסראללה, בנאום לוחמני במיוחד שנשא ב-9 ביוני, תקף את ישראל והכריז, כי יש ביכולתו למנוע ממנה להפיק גז בשדה כריש. הפקת הגז הוצגה בדבריו כתוקפנות ישראלית וגניבת משאביה הכלכליים של לבנון. נסראללה מנצל, אם כן, את המשבר הנוכחי ומלבה אותו כדי לבסס את הנרטיב המוכר של הארגון, שלפיו הוא פועל לטובת האינטרסים הלאומיים של המדינה באמצעות הנשק שבידיו; כך הוא מצדיק שוב את נחישותו לא להיכנע לתביעות יריביו לפרוק אותו מנשקו.
|
|
|
הרכבת הממשלה עודנה רחוקה [צילום: בילאל חוסיין, AP]
|
|
על הפרק ניצבים, בשלב זה, מאמצים להרכיב ממשלה חדשה. עם זאת, לאור ניסיון העבר, ספק רב אם תושבי לבנון יתבשרו בקרוב על השלמת המשימה. חודש מאז הבחירות נראה, כי עדיין רחוקה מאוד השגת הסכמה על הרכבה של הממשלה ואיוש משרת ראש הממשלה הסוני (כנדרש על-פי החוקה הלבנונית). קיימת אפשרות שהרכבת הממשלה לא תושלם אפילו עד אוקטובר הקרוב – אז אמור הפרלמנט לבחור נשיא חדש. אם בכל זאת תורכב ממשלה בחודשים הקרובים, שני התרחישים העיקריים הרלוונטיים אינם מבטיחים ממשלה מתפקדת, כזו שתוכל לחלץ את לבנון מהמשבר החמור בו היא נתונה. ממשלת הסכמה רחבה, שבה מעוניינים חיזבאללה ומחנהו, תהיה ממשלת שיתוק כקודמותיה ולא תוכל לקדם באופן מעשי את הרפורמות הנדרשות לשיפור המצב. ואילו הסכמה על הרכבת ממשלה ללא חיזבאללה, תרחיש שסבירותו נמוכה מאוד, צפויה להביא למאמצי חיזבאללה לטרפד את פעילותה באמצעות מהלכים פוליטיים, ואם יידרש - אף בהפעלת כוח צבאי מול יריביו בתוך לבנון או חימום הגבול עם ישראל. מבחינת ישראל, הישאבותו של חיזבאללה בשנים האחרונות לעיסוק ממוקד בענייני פנים מהווה גורם המרסן את התנהלותו הצבאית מולה. אולם לנוכח הרטוריקה המתלהמת והמחייבת של נסראללה סביב שדה כריש, על ישראל להיערך לאפשרות של הסלמה בעקבות ניסיון לממש את האיומים. זאת, במיוחד אם יגבר הלחץ הפנימי על הארגון. הגעתו לאזור של עמוס הוכשטיין, המתווך האמריקני, ב-13 ביוני, על-פי הזמנתם של הלבנונים, עשויה לסייע בהורדת המתח.
|
|