אור לאותו יום שבת, בשעה מוקדמת יותר, דווח על תקיפה אווירית ישראלית בסוריה נגד מערכות הגנה אווירית אירניות שכנראה נפרקו בנמל טרטוס, ולא ברור האם יעדם היה להיערכות בלבנון או בסוריה עצמה. בשנתיים האחרונות משקיעה אירן משאבים ומאמצים רבים בחימוש בעלות בריתה - בעיקר סוריה וחיזבאללה - במערכות הגנה אווירית מתקדמות, המיוצרות באירן. ביולי 2020, במהלך ביקור הרמטכ"ל האירני, מוחמד חוסיין באקרי, בסוריה, נחתם הסכם להרחבת שיתוף הפעולה הצבאי-ביטחוני והטכנולוגי בין המדינות. רכיב מרכזי בהסכם היה חיזוק מערך ההגנה האווירית הסורי באמצעות אספקת מערכות הגנה אווירית מתקדמות, כגון טילי קרקע-אוויר Bavar-373 - העתק אירני של מערכת 300-S הרוסית לטווח 250 ק"מ, וכן של מערכת Khordad-3 - טילי קרקע-אוויר לטווח בינוני עד ל-75 ק"מ. במקביל הועברו לחיזבאללה מערכות הגנה אווירית אירניות המותקנות על גבי משאית, מה שמקנה להן ניידות ויכולת הסתתרות, הכוללות מכ"מי גילוי ועקיבה קטני ממדים. זאת, במסגרת מאמץ לצמצם את חופש הפעולה האווירי הישראלי בשמי סוריה ולבנון. ואכן, בשנה האחרונה דווח על שיגור טילי קרקע-אוויר לעבר מטוסים ישראלים, או לעבר פצצות גולשות שהוטלו מהאוויר וחלפו במעופן מעל בקעת הלבנון. חיל-האוויר הישראלי פיתח לאורך שנים טכניקות להתמודדות עם ניסיונות היירוט של מערך ההגנה האווירית הסורי, שרובו מצויד במערכות רוסיות (וגם אירניות) ולהתחמקות מהם. לעיתים, ישראל מגיבה לניסיונות היירוט בתקיפת מערכות ההגנה האווירית הסוריות. לעומת זאת, היא נרתעת מתקיפת מערכות ההגנה האווירית שחיזבאללה מפעיל ומסתיר בלבנון. מנהיג חיזבאללה, חסן נסראללה, רואה בשימוש בכטב"מים ובמערכות הגנה אווירית מעין תשובה אסטרטגית לעליונות האווירית האזורית של ישראל. זאת ועוד: חיזבאללה הגביר לאחרונה את השימוש שלו בכטב"מים ורחפנים לצילום בשירות התעמולה שלו נגד ישראל, כמעט על בסיס יומי, ולמעקב אחרי העבודות לבניית המכשול הביטחוני לאורך גבול ישראל-לבנון. לפני כשלושה חודשים חדר כלי טיס זעיר ללא טייס לעומק המרחב האווירי הישראלי. נסראללה אף התרברב בשנה האחרונה, כי "מאז שהתחלנו להפעיל את מערך ההגנה האווירית שלנו" ארגונו הצליח לצמצם את חופש הפעולה האווירי של ישראל בשמי לבנון. באפריל 2022 אמר מפקד חיל-האוויר היוצא, אלוף עמיקם נורקין, כי בשנה האחרונה אכן נפגע חופש הפעולה הישראלי בלבנון.

המעורבות האירנית בזירה הצפונית של ישראל גלויה וברורה: ישראל ואירן שרויות בדינמיקה שניתן לתאר אותה על פני גרף עולה של התקפות הדדיות – במישורים הקינטי, ניסיונות חיסול ומתקפות סייבר בעלות פוטנציאל נזק גובר לשני הצדדים. בהשראת אירן, חיזבאללה מאתגר את ישראל ובוחן את הקווים האדומים שהיא מציבה כדי לסמן את מרחב הפעולה שלו נגדה, אך בלי להידרדר לעימות צבאי בהיקף נרחב. הצלחתו הגדולה של חיזבאללה היא בהוצאת לבנון מזירת המבצעים של המערכה בין המלחמות (מב"מ) שמפעילה ישראל נגד ההתבססות הצבאית של אירן ושלוחיה בסוריה, ובצמצום חופש הפעולה של חיל-האוויר הישראלי בשמי לבנון. מדרגה נוספת באופן שבו חיזבאללה מאתגר את ישראל היא החדרת כטב"מים לשטחה (לארגון יש מאות כטב"מים לאיסוף מודיעין וגם לתקיפה) וגם בהמחשת איום ישיר על אתרים אסטרטגיים בישראל ובמים הכלכליים שלה. למרות הצלחת צה"ל בגילוי וביירוט הכטב"מים ששיגר חיזבאללה, העדר תגובה ישראלית לחדירתם יביא בהכרח לאירוע הבא, שאפשר שיתרחש בנסיבות נוחות פחות לישראל. מבחינת אירן וחיזבאללה, רב הפיתוי לפגוע באסדת קידוח ישראלית מחוץ למים הטריטוריאליים שלה בטיעון שזה שטח ימי הנתון למחלוקת בין המדינות. קשה לשלול את ההערכה, כי חיזבאללה ואירן ינסו לבחון בקרוב את נחישותה של ממשלת המעבר בישראל, לבדוק את מרחב ההבלגה שלה ואף לנסות וליצור הזדמנות לשנות את כללי המשחק בזירה. לפיכך, מומלץ לשקול את מינוף המאבק שמתנהל במרחב האווירי לתקיפת מערכות ההגנה האווירית האירניות שסופקו לחיזבאללה בלבנון. זאת כדי לסמן לארגון, כי ישראל אינה נרתעת מעימות ולא תאפשר לו להרחיב את המערכה שהוא מנהל נגדה. אמנם, יש בכך סיכון בהסלמה, בשל הצורך של חיזבאללה להגיב ושל נסראללה "לומר את המילה האחרונה" (בכל סבב). אולם העיתוי הנוכחי – המשבר הכלכלי והפוליטי בלבנון, והדיון בין המעצמות לאירן על אודות חידוש הסכם הגרעין – אינו מתאים להסלמה נרחבת עד מלחמה עבורו ועבור אירן, כך שצפוי שגם הוא ינסה לצמצם את העימות לחילופי מהלומות מוגבלות בזמן ובעצימות, בלי שיגלוש למערכה נרחבת וממושכת.