|
השפעתה של הסוגיה הפלשתינית
|
|
|
|
|
|
גישתו של המלך סלמאן שמרנית יותר [צילום: AP]
|
|
|
הסוגיה הפלשתינית. במארס השנה אמר בן סלמאן ש"ישראל לא נתפסת כאויב אלא כבעלת ברית פוטנציאלית... אם כי יהיה עליה לפני כן לפתור את הבעיות עם הפלשתינים". אביו, המלך סלמאן, אוחז בעמדה מסורתית יותר כלפי ישראל ושאלת הסכסוך, והוא קושר בין נורמליזציה עם ישראל לבין עמידת ישראל בפרמטרים של יוזמת השלום הערבית. ערב ביקור ביידן בממלכה הדגיש שר המדינה לענייני חוץ, עאדל אל-ג'ובייר, את מחויבות ההנהגה הסעודית ליישום יוזמת השלום הערבית ולהקמת מדינה פלשתינית שבירתה במזרח ירושלים: "הבהרנו שהשלום מגיע בסוף התהליך, לא בתחילתנו". גם עמדה זו משאירה לממלכה מרחב תמרון לצעדי נורמליזציה איטיים ובהיקף קטן, לפני פתרון מלא מול הפלשתינים. סביר שסעודיה תרצה לראות, בוודאי כתנאי קשרים רשמיים עם ישראל, לפחות תחילת דיאלוג ישראלי-פלשתיני – ולו כאליבי להתקרבות מדודה לישראל. ייתכן שהשוני המשתמע במסרים מבטא רצון לשמר מרחב תמרון, כשאמירותיו של בן סלמאן מכוונות יותר לדעת הקהל האמריקנית. בכל מקרה, צפוי שהסבירות לנורמליזציה עם ישראל תעלה לאחר מות סלמאן, ובה בעת מוערך שעמדת בנו תושפע גם מהבנתו את משמעות ההתקרבות לישראל ללגיטימציה הפנימית למינויו. שינוי פנימי נדרש. מעבר לפוליטיקה הפנימית בסעודיה, עולה השאלה עד כמה החברה הסעודית, השמרנית ברובה, פתוחה לנורמליזציה עם ישראל. בשנים האחרונות, למעט ביקורת מסוימת, החברה הסעודית ידעה להכיל מהלכי שינוי חברתיים וכלכליים משמעותיים. עם זאת, אין להסיק מכך שמתן פומבי ליחסים עם ישראל, ובוודאי חתימה על הסכם נורמליזציה עימה, יזכה לתמיכה כזו, בעיקר בקרב זרמים סלפים, שלהם עדיין מעמד משמעותי. אמנם באחרונה ניכר שיח סובלני יותר כלפי היהדות, שתכליתו לבחון את תגובת הרחוב ולהחדיר לשיח הציבורי מסרים של דו-קיום, אך מאמץ זה נתקל בביקורת, אומנם בעיקר מגולים סעודים ברובם מתנגדי משטר, לא מהאזרחים החוששים להביע בגלוי דעות המנוגדות לאלו של בית המלוכה. דעת הקהל נותרה ברובה נגד נורמליזציה עם ישראל: לפי סקרי דעת קהל שהתפרסמו באחרונה, 80% מאזרחי הממלכה מתנגדים להסכמי אברהם, הגם שישנה פתיחות מסוימת לקשרים עסקיים עם ישראלים. בכל מקרה, מוערך, כי ככל שבן סלמאן יחוש שבכוחו לשלוט בשיח הציבורי, כן יגבר ביטחונו לנקוט צעדי התקרבות לישראל.
|
|
|
|
|
צעדים מדודים בעקבות ביקור ביידן [צילום: AP]
|
|
|
מעמד בעולם המוסלמי. עניין זה הוא אינטרס עליון עבור סעודיה, העלולה להיפגע מביקורת כלפיה מצד גורמים, דוגמת אירן, המבקשים לנכס את הנושא הפלשתיני ולנגח אותה באמצעותו. שיפור יחסי הממלכה עם קטאר וטורקיה עשוי למתן ביקורת חיצונית לשיפור היחסים בינה לבין ישראל. בשל משקל הממלכה בעולם המוסלמי, הסכם עימה יעניק "הכשר דתי" ליחסים ועם ישראל וסביר שאף יאפשר לישראל לשפר יחסים עם העולם המוסלמי בכללו. אירן. האיום שמציבה אירן למדינות האזור היה לאורך השנים בסיס להתקרבות שקטה בין ישראל לסעודיה, הגם שישראל מדגישה את האיום הגרעיני בעוד סעודיה רואה באירן כוח החותר להגמוניה אזורית ומדגישה את הטילים וכלי הטיס הבלתי מאוישים של אירן ושלוחיה כאיום המאתגר אותה ביותר בעת הנוכחית. הקשר עם ישראל נושא בחובו יתרונות לממלכה: תיאום ברמה המדינית-אסטרטגית מול אתגרים משותפים; סיכול איומים ברמה המודיעינית-אופרטיבית ובכלל זאת גישה לטכנולוגיה ישראלית, רלוונטיים להגנה מפני טילים. אומנם קשר עם ישראל עשוי לבצר את דימוי ההרתעה הסעודי מול אירן, אך בקרב מדינות ערב הפרגמטיות קיים חשש מלהיתפס כמשמשות מעין בסיס קדמי ישראלי. סעודיה, המקיימת דיאלוג מתמשך עם אירן, אינה יוצאת דופן בהקשר זה. נראה שסעודיה תמשיך להכשיר בהדרגה את הקרקע לפתיחות רבה יותר ביחסים עם ישראל, גם אם במודל שונה מזה של הסכמי אברהם, הן בעומק הפתיחות והן בקצב השינוי. בעת ביקור ביידן הודיעה רשות התעופה הסעודית, שכפוף לאמנת שיקגו מ-1944, היא תאפשר מעתה למטוסים ישראלים לחלוף בשטחה האווירי. ההודעה נוסחה באופן עמום והוצגה כצורך לאומי-כלכלי לשיפור הקישוריות האווירית של הממלכה, והיא למעשה הרחבה של ההיתר שיש למטוסים ישראלים לטוס במרחב האווירי הסעודי לאיחוד האמירויות ולבחריין. עם זאת, סגן שגריר סעודיה לאו"ם, מחמד אל-עטק, הדגיש בדיון במועצת הביטחון בנושא הפלשתיני, כי אין המדובר בצעד בכיוון של נורמליזציה. צעד נוסף שיש הרואים אותו כקשור לנורמליזציה הוא ההסכם הסעודי-אמריקני על עזיבת כוח המשקיפים הרב-לאומי בסיני (MFO) את האיים טיראן וסנפיר (שמצרים השיבה לריבונות סעודית ב-2017) והצבת מערכת מצלמות שתמלא את מקום הכוח ותמשיך להבטיח את חופש השיט במיצרי טיראן.
|
|
נורמליזיציה מלאה - יותר מדי
|
|
|
|
|
|
80% מהסעודים מתנגדים להסכמי אברהם [צילום: עמר נביל, AP]
|
|
|
המסקנה מהתהליך שהוביל להסכמי אברהם היא, שבהינתן התמריץ והלחץ המתאימים, מדינות המפרץ עשויות לנקוט צעדים החורגים מהקונצנזוס הערבי וגם מעמדותיהן בהקשר הפלשתיני. לכן, ייתכן שריאד תקדם את יחסיה עם ישראל ללא קשר ישיר להתקדמות בערוץ הישראלי-פלשתיני אלא ביחס לתמורות שתקבל מארה"ב. ואכן, ליחסים בין וושינגטון לריאד, ויותר מכך - לקשב אמריקני ולהובלה אמריקנית את הנורמליזציה במזרח התיכון, יש חשיבות מכרעת. אם ההנהגה הסעודית תעריך שהתקרבות לישראל תסייע לה להדק את יחסיה עם ארה"ב, לשפר את הדימוי הקיצוני שדבק בה ולזכות בדיבידנדים כלכליים ומדיניים, היא עשויה ללכת עוד צעד לקראת ישראל. המשכם והרחבתם של הסכמי הנורמליזציה הקיימים חשובים לקשר בין ירושלים לסעודיה, בין היתר משום שהם אמורים להעניק הכשר להצטרפות מאוחרת אליהם. אולם דווקא הישארות במסלול צדדי תוך סיוע מאחורי הקלעים לחימום יחסי ישראל עם מדינות ערביות ומוסלמיות, עדיפה לריאד בשלב זה. דחיפה לקידום ולהחצנת הקשרים ובוודאי הפיכתם לסוגיה פוליטית פנים-ישראלית, כפי שאירע סביב ביקור ביידן במזרח התיכון, ייצרו ציפיות לא-ריאליות, יגבירו לחץ על הסעודים ויפגעו בתהליך. למרות שסעודיה עוברת בשנים האחרונות שינויים חברתיים-תרבותיים לא מבוטלים, שאלת היחסים עם ישראל נותרה עבורה קשורה למעמדה ואף יציבותה. לכן, בעת הנוכחית, הסכם נורמליזציה מלא נתפס בממלכה כצעד רחוק מדי.
|
|
