אולם, ההשפעות הגלובליות ניכרות במדד יולי שהפתיע לרעה ורשם עלייה של 5.2% אחוזים ב-12 החודשים האחרונים. כך גם מדד מחירי הדיור, שרשם עלייה של 17.8, שיא של 14 שנים. האינפלציה בישראל היא עדיין נמוכה ביחס לעולם הודות לגורמים המרסנים אותה, ביניהם שקל חזק המוזיל את הייבוא, והסתמכות על גז מקומי המנטרל את ההשפעות האקסוגניות.
עם זאת, מחשש שהאינפלציה תצא משליטה ותגיע לרמות הגבוהות שנרשמו במדינות מפותחות אחרות, בנק ישראל העלה שוב בחודש אוגוסט את הריבית לרמה של 2%. מכיוון שהמשק נמצא כמעט בתעסוקה מלאה והצמיחה היא גבוהה ויציבה, אין חשש בישראל (לעומת החשש הקיים ברוב מדינות העולם) מכך שעליות הריבית יביאו את המשק לסטגפלציה.
יתרה מכך: לאור הנתונים על צמיחה גבוהה השנה, יש ציפיות שבנק ישראל יעלה את הריבית עד לרמה של 3% עד סוף השנה אם הצעד יהיה נחוץ על-מנת לרסן את הלחץ האינפלציוני. הורדת האינפלציה בישראל חשובה נוכח ההקשר הרחב שאליו משתייכת עליית המחירים הנוכחית. למרות האינפלציה הנמוכה יחסית, היא הוסיפה ליוקר המחיה שהיה גבוה עוד לפני האירועים הגלובליים האחרונים. השכבות החלשות, הפגיעות יותר לכל עלייה במדד, שייכות למגזרים שהתאוששו פחות ממשבר הקורונה - מה שמעצים את תחושת הפערים בחברה הישראלית ומוסיף למתחים בחברה, במיוחד בתקופה זו של ערב בחירות ואי-יציבות פוליטית.
לא לעולם חוסן, וישראל כמשק קטן התלוי בסחר בינלאומי, עלולה בחודשים האחרונים של השנה להרגיש ביתר שאת את השלכות האי-ודאות הכלכלית הגלובלית. אפילו אם כעת המדדים המקרו-כלכליים של ישראל הם מרשימים, מוערך שבשנת 2023 נתחיל לראות השפעות של המיתון העולמי גם על כלכלת ישראל. לדוגמה, האטה באירופה עלולה להביא ב-2023 לירידה בייצוא הישראלי לשוק זה, המהווה כעת יותר משליש ממנו. על-מנת להתמודד עם האתגרים האלה, ישראל צריכה להמשיך לנקוט מדיניות כלכלית אחראית, לצד חתירה להתרחבות לשווקים חדשים שבהם אין לה עדיין נוכחות חזקה.
מדינות המפרץ המייצרות אנרגיה אינן נפגעות מהמיתון העולמי וצפויות לצמוח בקצב של כמעט 6% בשנת 2022. הגיעה העת שישראל תמנף את הקשרים הדיפלומטים שרקמה עם חלק ממדינות אלה במסגרת "הסכמי אברהם" ותרחיב את הקשרים הכלכליים איתן. מהנתונים העדכניים של הסחר הבינלאומי נראה שישראל אכן מזהה את ההזדמנויות האלה. במחצית הראשונה עלה הסחר עם איחוד האמירויות ב-117% ל-1.2 מיליארד דולר, והסחר עם בחריין – שלא היה קיים עד אשתקד – מתחיל להתפתח. בנוסף, ישראל הגדילה השנה ב-49% את המסחר עם מצרים וב-48% את הסחר עם ירדן. פיתוח קשרים כלכלים בשווקים חדשים יגדיל את היציבות הכלכלית של ישראל ואת הרווחה של אזרחיה.