1. ארנון מילצ'ן עמד (6.9.22) במרכז החקירה הנגדית של הדס קליין, שהתחדשה לאחר פגרת בתי המשפט. עו"ד עמית חדד ביקש להראות את ההיקף והעומק של הסיוע הביטחוני שהעניק מילצ'ן לישראל לאורך שנים. המטרה: להראות שהייתה לו בעיה אמיתית בחידוש הוויזה האמריקנית לאחר שידור הראיון עימו בתוכנית "עובדה" בנובמבר 2013, ושסיועו של בנימין נתניהו היה לגמרי במקום - לא לחבר שנתן לו טובות הנאה, אלא למי שישראל חבה לו רבות. חלק מן העדות בנושא זה נשמע בדלתיים סגורות - לבקשת המדינה, כדי לוודא שלא נחשפים פרטים העלולים לפגוע בבטחונה. חדד טען אומנם שהדברים פורסמו בעבר, אך בית המשפט קיבל את עמדתו של התובע, עו"ד אלון גילדין, לפיה יש הבדל בין פרסומים עיתונאיים או ספרותיים לבין אישור מפיה של העוזרת האישית של מילצ'ן. מילצ'ן אמר בחקירתו שפעולותיו לטובת המדינה נמשכו עשרות שנים, מאז שהיה בן 23 והפנה את חוקריו לשאול את כהן ואחרים. "אני עוזר למדינה, אעזור עד יום מותי", אמר. קליין הוסיפה משלה: "הבת שלי נעלמה בסערה בטיול בפיליפינים. ארנון היה מוכן לעשות הכל, לפנות לכולם. הוא גם סיפר את זה לנתניהו, שהתפלא שלא ביקשתי ממנו סיוע. בסוף מצאתי אותה לבד, דרך משרד החוץ. אבל ארנון היה מאוד נסער ורצה לעזור. ילד שצריך קשר באוניברסיטה בעולם - הוא מוכן לעזור. על אחת כמה וכמה כאשר מדובר במדינת ישראל".

2. קליין סיפרה על קשרי ידידות ארוכים ועמוקים בין מילצ'ן לראש המוסד המנוח, מאיר דגן, ואשר נמשכו כאשר מילצ'ן ניסה לסייע לדגן במחלתו. השניים היו משוחחים על עניינים אישיים ודגן ביקר בביתו של מילצ'ן בבית ינאי, ציינה. בהמשך דיברה על ידידות בין מילצ'ן לבין ראש המוסד הקודם, יוסי כהן (כמו גם ידידות עם שמעון פרס וציפי לבני). קליין אישרה סיפור שפורסם בשעתו בעיתון הארץ. דגן פנה למילצ'ן בנוגע לזמרת שאביה היה איש קשר חשוב של המוסד. "הבת שלו מאוד רצתה להיות זמרת והוא הכיר את קשריו של ארנון, וביקש שלמרות כשרונה או אי-כשרונה נסייע באיזה חוזה, והאבא ישלם הכל. הוא ביקש שנעזור לה להגיע לצמרת של המוזיקה בארה"ב ודגן אמר שאם נצליח - המדינה תצא נשכרת. "ארנון התקשר לטוני מוטולה, שהיה מנכ"ל סוני. ארנון אמר לי: אם את שומעת איך היא שרה - אני מרים ידיים, אבל זה לטובת המדינה. מוטולה נפגש איתה וזה התקדם, בסוף היא לא הפכה לכוכבת, אבל האבא היה מרוצה. ארנון אמרנו שעזרנו בזה מאוד למדינה. נפגשנו עם האבא בהרצליה ואפילו קנינו לכבודו וודקה מיוחדת. ייתכן מאוד שחיים כהן הוזמן לבשל לפגישה הזאת". אגב: קליין סיפרה, שכהן בישל - על חשבונו של מילצ'ן - בארוחות של מילצ'ן ונתניהו במעון ראש הממשלה.

3. חדד עבר לפרשת הוויזה. קליין תיארה: "ארנון הרגיש שהוא נענש על סיועו למדינה. זו משמעות איומה מבחינתו. הוא לא רואה את עצמו לא יכול להיכנס [לארה"ב]: עסקיו שם, ילדיו שם. חוץ מפעם אחת בעניינים בריאותיים, מעולם לא ראיתי אותו במצב כזה. הוא היה אומלל, בהיסטריה כללית. פעם ראשונה שהוא הרגיש שכוח וכסף לא יכולים לקנות הכל". לדבריה, אייל חיימובסקי - שהיה מנהל לשכתו של נתניהו - הציע לו לנסות להתפלח לארה"ב בלי ויזה, שכן הוא הגיע במטוס פרטי; חדד הגיב: "לא שמענו את זה לפני כן". בהמשך טענה, כי חיימובסקי אף אמר שנתניהו הציע למנות את מילצ'ן לנשיא המדינה כדי שיקבל דרכון דיפלומטי; חדד: "תרשי לי לגחך בשקט". בחקירתו אמר מילצ'ן, כי מרגל ישראלי בארה"ב "לא חוזר"; הוא חשש שהאמריקנים יראו בו סוג של יונתן פולארד; ושהבנקים יסרבו לממן את סרטיו. קליין אישרה, שמילצ'ן פנה לעשרות בני אדם בניסיון להשיג עזרה, כולל לשמעון פרס (אז נשיא המדינה) ולציפי לבני (אז שרת המשפטים); חדד אמר שמילצ'ן פנה גם ליאיר לפיד, סילבן שלום, אהוד ברק ודליה איציק. שגריר ארה"ב בישראל דאז, דן שפירו, אמר לבסוף שהנושא סודר - אך אז התברר שהוויזה הוארכה לשנה בלבד, במקום לעשר שנים כבעבר. "זה היה לו מפח נפש יותר קשה" מאשר הסירוב הראשוני. לדברי חדד, החוקרים לא שאלו את קליין מי היה הגורם המרכזי שסייע למילצ'ן. קליין הגיבה: "ארנון אמר: ביבי חייב לעזור לי. כל האחרים נפנפו אותו. בשעות הערב [באותו יום] ארנון צלצל לנתניהו ודיבר איתו". לדבריה, נתניהו מצידו התקשר אליה ואמר לה למסור למילצ'ן שאין לו מה לדאוג. בהמשך חקירתו אמר מילצ'ן, כי באמצע 2014 התקשר אליו ג'ון קרי, אז שר החוץ האמריקני, ואמר שהוא רוצה להיפגש איתו כדי שיסייע לו בתהליך השלום. לדבריו, קרי אמר לו שהאמריקנים בודקים האם הוא ממשיך בפעילותו הביטחונית. התוצאה הייתה היווצרות ידידות בין השניים הנמשכת עד היום, העידה קליין. חודשים אחדים מאוחר יותר, ולאחר שהשניים נפגשו, קיבל מילצ'ן ויזה לכל החיים בזכותו גילו המתקדם. חדד ציטט מדבריו של מילצ'ן על חלקו של נתניהו בקבלת הוויזה. החוקר שאל האם נתניהו לא עזר לו. מילצ'ן השיב: "ממש לא. [היא ניתנה] למרות נתניהו, כי לא הייתה אהבה גדולה בין [ברק] אובמה לנתניהו ובין קרי לנתניהו". קליין הגיבה, כי היא סיפרה את הידוע לה ויש לשאול את מילצ'ן למה כוונתו. לדבריה, היא יודעת מה היה חלקו של נתניהו, וכי מילצ'ן לא היה מכיר את קרי בלא השגריר דאז בוושינגטון, רון דרמר, מקורבו של נתניהו. לדברי חדד, גם קליין עצמה אמרה בחקירתה שהוויזה לכל החיים ניתנה בזכות הקשר עם קרי. קליין שבה ואמרה, שיש לזקוף את מעורבותו של קרי להתערבותו של דרמר.

4. חדד עסק גם בקשריו של מילצ'ן עם המיליארדר ההודי ראטן טאטא. בכתב האישום נטען, כי מילצ'ן ביקש ב-2010 את סיועו של נתניהו בקידום מיזם של השניים לייצור ננו-מכוניות באזור הסחר החופשי הישראלי-ירדני-פלשתיני. לדברי קליין, בין מילצ'ן לטאטא היה קשר שהחל כמה שנים לפני כן, כולל בסיוע להכשרת עובדי אבטחה הודים אחרי הפיגועים הקשים במומבאיי בספטמבר 2008. האם היה למילצ'ן מניע עסקי בפרויקט? בעדותה אמרה קליין, כי מילצ'ן "רוצה שלום עולמי ורוצה שלום עם הפלשתינים, ותמיד נמצא גם האינטרס העסקי". בחקירתה אמרה שמילצ'ן לא עמד להשקיע בפרויקט ולא היה לו אינטרס עסקי בו; אם מילצ'ן סיפר לנתניהו על הפרויקט, זה היה מתוך רצון לסייע למדינה ולא כדי לקבל משהו. חדד העיר, כי עדים נוספים אמרו שזה לא היה עניין מסחרי.

5. קליין התפרצה בסערת רגשות ודיברה על ההכפשות הקשות והבלתי-פוסקות שהיא עוברת ברשתות החברתיות בשל עדותה. חדד הוקיע את הדברים בצורה חד-משמעית, ואף ציין שלהערכתו הוא עושה זאת בשל כל הנוכחים באולם. לא בטוח. אלי ציפורי, בעל תפקיד מרכזי בהתקפות און-ליין על קליין ומי שנחקר בחשד להטרדתה, "שכח" לצייץ לקוראיו את ההוקעה הזאת; הוא כן מצא לנכון לתקוף את קליין על דבריה אלו.

ציטוט היום

"זה לא בגלל שאני סוחר בעגלות בקניון" (ארנון מילצ'ן בחקירתו על הסיבה לסירוב להאריך את הוויזה שלו).