X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  כתבות
שריד של כטב"מ אירני באוקראינה [צילום: AP]
שדה הקרב העתידי - אך לא זה שציפו לו
הכטב"מים המתאבדים האירניים שמפעילה רוסיה באוקראינה מאפשרים הצצה לכלים הצפויים לאתגר גם את ישראל, ואשר המענה להם שונה מזה הקיים כיום

בחודש שעבר תקפה רוסיה את קייב באמצעות כטב"מים (כלי טייס בלתי מאוישים) מתאבדים מתוצרת אירן, וגרמה הרג והרס נרחב. מתקפה זו מחייבת התבוננות ולמידה ישראלית. ניכר כי הכטב"מים בהם נעשה שימוש הם מסוג שיהאד-136, הן בהתבסס על תמונות של הכלים באוויר, והן בהתבסס על שאריות כלים בזירות התקיפה השונות. למרות שלא נראה שמדובר כרגע באמצעי לוחמה בעל פוטנציאל הכרעה, התמונות המגיעות מאוקראינה אמורות להטריד כל אזרח ובוודאי כל מקבל החלטות בישראל בקשר לסבב הלחימה הבא שישראל עלולה להיות מעורבת בו.
מדובר בכטב"מים זולים יחסית (בהשוואה לדגמי כטב"מים מערביים הפועלים בצורה דומה) במחיר של כ-20,000 דולר ליחידה. הכטב"מים הם בעלי יכולת נשיאת חימוש משוערת של כ-40 ק"ג וטווח טיסה של כ-2,500 ק"מ, הרלוונטי לישראל הן בעימות אפשרי על הגבול והן במקרה של שיגור ממרחק גדול יותר, למשל מעומק לבנון או מתוך אירן עצמה. הכלים הללו משייטים בגובה נמוך יחסית, שלרוב מסייע להם להתחמק מזיהוי מכ"ם (קיימות גם טענות שטרם בוססו לחלוטין בנוגע ליכולות חמקנות מסוימות של כלים אלו). הם משתייכים למשפחת "החימושים המשוטטים" ומכונים גם "כטב"מים קמיקזים" משום שהם מתנפצים על מטרתם ומשמידים את עצמם בתוך כך.
חימושים משוטטים (או שוהים) פועלים באופן עצמאי מרגע שיגורם לאוויר ומסוגלים לתקוף מטרות ללא הנחיה ידנית אנושית, אלא על-פי פרמטרים שנקבעו מראש. הללו כוללים למשל נ"צ או נתון שניתן לזיהוי בזמן אמת על-ידי חיישנים שעל הכלי - אותות מכ"ם, חום או קרינה. כלים כאלו נחשבים ל"מערכות נשק אוטונומיות קטלניות" או "רובוטים רצחניים" - מערכות שמאז שנת 2013 נעשה ניסיון במסגרת דיונים באו"ם להגביל את השימוש בהם. אך דיונים באו"ם לחוד ומציאות לחוד.
הכטב"מים האירנים שמפעילה רוסיה מלווים במומחים אירנים, אנשי משמרות המהפכה (אותם מגדירה ארה"ב כארגון טרור), אשר מכשירים את הכוחות הרוסים להפעיל את הכטב"מים ומסייעים להם בכך במלחמה באוקראינה. זאת ככל הנראה בהתבסס על ניסיון מבצעי קודם שלהם (שהוזכר בין היתר בנאום באו"ם בשנת 2021 של ראש הממשלה דאז, נפתלי בנט), דוגמת תקיפות בסעודיה ונגד מטרות אמריקניות בעירק.

סוג של קרב אוויר
הרס בקייב במתקפת כטב"מים [צילום: רומן ריצנייה, AP]

המתקפות הרוסיות מאתגרות את אוקראינה משום שמערכות ההגנה האווירית האמריקניות שבידיה אינן מתאימות לזיהוי של מטרות קטנות יחסית כמו הכטב"מים האירנים. בידי אוקראינה אומנם יש מערכות מונחות מכ"ם, המתאימות לזיהוי ויירוט כלים קטנים, אך הן בודדות ואינן מספקות לה כיסוי הולם.
בעוד שהדיווחים בתקשורת מבשרים שנאט"ו ישלח בקרוב מאות משבשי תדר (signal-jammers) כדי לנסות לסייע לאוקראינה להתמודד עם הכטב"מים המתאבדים האירנים, אין ודאות שיש בכך תועלת, משתי סיבות מרכזיות. האחת: יש צורך במספר גדול מאוד של משבשים כדי לסייע לאוקראינה להגן על אתרים רגישים. השנייה: על-פי רוב, המשבשים אומנם מקשים על הכטב"מים לפגוע במדויק במטרה אך אינם מוציאים אותם משימוש. משום שניכר כי הכטב"מים האירנים אינם ממילא מדויקים במיוחד, שימוש במשבשים אף עלול לגרום פגיעה נוספת באזרחים. בכל מקרה, לעיתים אין צורך בפגיעה נרחבת של כטב"מים רבים, אלא רק בבודדים שיצליחו לחמוק מההגנה האווירית ויפגעו במטרת איכות (דוגמת תחנת כוח או מפקדה צבאית).
דיווח מעניין מאוקראינה טוען, כי התקיים שם "קרב האוויר הראשון בעולם בין שני כטב"מים". סרטון שעלה ברשתות החברתיות מציג מקרה בו רב-להב (קווד-קופטר) תוצרת סין מסוג DJI MAVERIC (מוצר מדף, זול, זמין ופשוט להפעלה לכל אדם) בהפעלה אוקראינית, הצליח להפיל רב-להב רוסי באמצעות פגיעה באחד מלהביו. האירוע אינו דומה לקרבות אוויר בין מטוסי קרב מאוישים, אך התכלית זהה. למרות שזו דוגמה נקודתית בלבד, יש בה כדי להעיד על העתיד ולהזכיר גם את איום הרחפנים ואת משמעותן של "מערכות מדף" בשדה הקרב.
בהסתכלות ממרחק על שדה הקרב באוקראינה, נראה שמדובר במימוש של תחזית "שדה הקרב העתידי" שיש בו ריבוי כלים בלתי מאוישים. אולם אין זה "שדה הקרב העתידי" שציפינו לו. בעוד מדינות מערביות רבות משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מערכות צבאיות רובוטיות ואוטונומיות, המיועדות להעלאת דיוק הפגיעה במטרות, בין היתר תוך צמצום הפגיעה בחפים מפשע (לצד צמצום הסיכון לכוחות המפעילים), במקרה של הכטב"מים האירנים על אדמת אירופה נרשם חוסר דיוק רב לצד הרס ואובדן חיי אזרחים.

המשמעויות לישראל
כטב"מ משוגר מספינת מלחמה אירנית [צילום: AP]

על מערכת הביטחון הישראלית ללמוד היטב את הכטב"מים האירניים, משום שלמרות שאיכותם ואמינותם אינן גבוהות כשל מוצרי התעשיות מערביות, הם יעשו את דרכם לסבב הבא של לחימה באזורנו וידרשו מענה. בהקשר הטווח הרחוק יותר, חיוניות עבור צה"ל גם למידה והיערכות להתמודדות עם איומים אוטונומיים עתידיים שאינם רק אוויריים, שכן ניכר כי זה כיוון מרכזי של לוחמת העתיד, בין אם מדינתית או לא-מדינתית.
המתקפות על קייב מלמדות שיעור הן בנוגע לתקיפת מטרות צבאיות והן בנוגע לתקיפת העורף האזרחי. השינוי הנדרש בהערכות כולל בין היתר את הצורך בזיהוי מוקדם, שבמקרה של כלים קטנים כמו השיהאד-136 ודומיו, כמו גם רחפנים שונים, הוא מאתגר ודורש מערכות שונות מאלו הקיימות בישראל כיום בפריסה רחבה.
ההיערכות נדרשת לא רק להגנה על העורף, אלא מחייבת את צה"ל להגן גם על כוחות קרקעיים. כטב"מי השיאהד אשר תוקפים על-פי נ"צ שהוזן להם מראש, אינם מהווים אתגר משמעותי לכוחות מתמרנים (אשר נמצאים בתנועה ולא בנ"צ קבוע, בשונה ממפקדה למשל), מלבד כוחות בשטחי כינוס. אולם, כטב"מים ככלל ובתוכם רחפנים מתאבדים, אשר פעולתם מונחית על-ידי מפעיל אנושי ומאפשרים מעקב אחרי כוח בתנועה, יוצרים אתגר שונה באופיו מזה המגולם בהגנה על אתרים נייחים או על העורף מפני מתקפות אוויריות. אתגר זה מעסיק לא רק את ישראל אלא גם את נאט"ו ואת האמריקנים. האיום הרב-שכבתי הזה על כוחות היבשה מחייב התייחסות ברמת בניין הכוח ודורש לא רק טכנולוגיה אלא גם תפיסות הפעלה, הכשרות ואימונים מתאימים.
בנוסף ובמקביל לעיבוי מערכי היירוט, ולאור העובדה שגם המערכות הטובות ביותר אינן מספקות הגנה הרמטית, יש לטפל במוכנות לספיגה ובהתאוששות של תשתיות חיוניות ושל העורף כולו. הנושא מופיע בצורה מפורטת בדוח של מבקר המדינה וניכר, כי כיום הפערים לא מטופלים באופן הולם, אולי בשל אחוזי ההצלחה הגבוהים של יירוטי כיפת ברזל בסבבי הלחימה של צה"ל בדרום.
נושאים אלו דורשים התייחסות של מערכת הביטחון בעתיד הקרוב; אין לדעת מתי יפרוץ סבב הלחימה הבא שישראל תהיה מעורבת בו, ואולי אפילו מה שמקובל לכנות "מלחמת הצפון הראשונה". טיפול רציני בנושא יסייע להקטין את הסיכון שיישובים בישראל יראו כמו קייב שאחרי מתקפת הכטב"מים האירנים.

הכותבת היא חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS).
תאריך:  05/11/2022   |   עודכן:  05/11/2022
+האמריקנים קידמו צוללת גרעינית לים התיכון
18:25 05/11/22  |  איציק וולף   |   לרשימה המלאה

הצוללת USS רוד איילנד נכנסה לים התיכון בצעד הנחשב לאיום אמריקני כלפי יעדים שבשליטה רוסית, מתוך ניסיון למנוע מהרוסים להכניס את הגרעין למלחמה באוקראינה

הצוללת נראתה בנמל גיברלטר ב-1 בנובמבר [צילום: AP]
+שר החוץ של אירן מודה לראשונה: "העברנו מל"טים לרוסיה"
12:33 05/11/22  |  מירב ארד

אירן העבירה "כמות מוגבלת" של מל"טים לרוסיה, חודשים לפני שפרצה המלחמה עם אוקראינה. כך הודה לראשונה שר החוץ האירני, חוסיין אמיר-עבד אללהיאן. הוא הדגיש כי מדינתו "לא העבירה טילים" לרוסיה.

+חיילים רוסים מגרשים תושבים מחרסון ועוברים לגור בבתיהם
11:57 05/11/22  |  מירב ארד   |   לרשימה המלאה

תושבי האזור מדווחים שחיילים רוסים מאלצים את תושבי חרסון לצאת מבתיהם ועוברים להתגורר בהם בעצמם  ▪  זלנסקי: "הם מעמידים פנים של נסיגה מחרסון ומנסים לפתות את הצבא האוקריני"

חיילים רוסים באזור חרסון [צילום: AP]
+מטה אמריקני בגרמניה יפקח על אימונים ומשלוח נשק לאוקראינה
11:12 05/11/22  |  מירב ארד   |   לרשימה המלאה

הפנטגון אישר חבילת סיוע ביטחונית נוספת בהיקף של 400 מיליון דולר  ▪  החבילה כוללת מימון להגנה אווירית מפני המל"טים והטילים שרוסיה משתמשת בהם

היועץ לביטחון לאומי של הבית הלבן, ג'ייק סאליבן, מקיים דיון עם אנדריי ירמק, ראש לשכת נשיא אוקראינה בקייב [צילום: אפרם לוקצקי/AP]

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
שדה הקרב העתידי - אך לא זה שציפו לו
תגובות  [ 2 ] מוצגות  [ 2 ]  כתוב תגובה 
1
לא יכול להיות
פלג א  |  5/11/22 17:02
2
ואכן זאת טוען שנים האלוף בריק! ל"ת
א. וינשטיין  |  5/11/22 22:25
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות מלחמת רוסיה באוקראינה
איתמר לוין
המערב מתלבט כיצד להרתיע את פוטין מהפעלת נשק גרעיני או פצצה מלוכלכת    וושינגטון פוסט סבור, שהחשש הגדול ביותר שלו צריך להיות מפני אובדן תמיכתן של סין והודו
איציק וולף
בעת ההכרזה על גיוס המילואים טען שר ההגנה כי יגויסו 300 אלף חיילים    נשיא רוסיה קרא לאזרחים המתגוררים באזורים שנכבשו מחדש על-ידי אוקראינה להתפנות מבתיהם
עידן יוסף
דיווח בבלומברג: מוסקבה יידעה את ירושלים על תגובה אפשרית למהלך של העברת מיירטים מתוצרת ישראל לקייב    הרוסים הבהירו כי הם יגיבו גם אם מדובר בהעברת אמצעי הלחימה דרך מדינות עולם שלישי
יאיר נבות
ההודעה הרוסית על הקפאת ההסכם הציבה את הרוסים עם גבם אל הקיר - האם הם באמת ייעזו לתקוף ולהטביע בים השחור ספינות מטען עמוסות תבואה, שחלקן כלל בבעלות צד שלישי ומדינות זרות? ואכן, גם לאחר הודעתה של רוסיה המשיכו לפחות 12 ספינות עמוסות תבואה ביישום ההסכם. אבל מי שמיהר לתת לרוסים על הראש היה השכן הנשיא ארדואן, שושבין ההסכם
איתמר לוין
טום פרידמן מנתח בניו-יורק טיימס את מדיניותו של פוטין ומציע לארה"ב לאפשר ליצרני הנפט והגז להפיק בעתיד הקרוב כמה שיוכלו
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il