ההבדל בין קבלת הפנים שניתנה למנהיג סין, שי ג'ינפינג, במהלך ביקורו בסעודיה בשבוע שעבר לבין זו שניתנה לנשיא ארה"ב ג'ו ביידן מוקדם יותר השנה היה ניכר. מצד אחד חיבוקים חמים ומטח כבוד, כששובלים של אדום וצהוב ממטוסי חיל-האוויר המלכותי צובעים את האופק; מהצד השני כיף-אגרוף (fist bump) קריר ליורש העצר, מוחמד בן סלמאן, אותו ביקש בתחילה ביידן "לנדות".
אין זה מקרה. על-אף ששלושת מפגשי הפסגה בין סין לסעודיה, מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ (ה-GCC) ומדינות ערב נקבעו מבעוד מועד, הביקור של שי מתרחש על-רקע מתיחות גוברת בין וושינגטון לבייג'ינג ולריאד ומשבר אנרגיה עולמי כתולדה של הפלישה הרוסית לאוקראינה. בעיני פרשנים מהמפרץ ומחוצה לו, למפגשי הפסגה שכללו עשרות מנהיגי מדינות ערב שהתכנסו בריאד, היה ממד התרסתי כלפי ארה"ב והם סיפקו עדות נוספת, בראייתם, לפיחות שחל במעמדה האזורי של האחרונה.
מבחינת בן סלמאן, שליטה בפועל של סעודיה, התזמון לא יכול היה להיות טוב יותר. כשחזון 2030 השאפתני של ארצו לנגד עיניו, הביקור מאפשר לו להקרין לעולם מדיניות חוץ עצמאית, לבסס את מעמדה המוביל של הממלכה בעולם הערבי והמוסלמי ולהפגין מנהיגות בפני עמו לפני העברת הכתר.
במקביל, בעשור האחרון סין הוכיחה שהעניין שלה במזה"ת וצפון אפריקה עמוק הרבה יותר מביטחון אנרגטי. בהדרגה היא העמיקה את שיתופי הפעולה עם מדינות ערב תוך השקעה מסיבית בתשתיות ובטכנולוגיות של העתיד: סחר, השקעות, פיננסים, נמלים, מרכזים תעשייתיים ולוגיסטיים, אנרגיה ירוקה, תשתיות תקשורת, ערים חכמות, רפואה ציבורית, חלל, נשק, רכב, תרבות וחינוך. ביקורו של שי נועד להעמיק עוד יותר את הסינרגיה בין אסטרטגיית הפיתוח הסינית לתוכניות החזון של מדינות האזור, ובכך לקשור את גורלם בגורלה.
בייג'ינג מנצלת בתבונה כל עצב חשוף ביחסים בין ארה"ב לשותפותיה, כדי לחתור תחת ההגמוניה האמריקנית שמכתיבה סדר עולמי חד-קוטבי שמשרת את האינטרסים של וושינגטון ובעלות בריתה. בדומה לרוסיה של ולדימיר פוטין, בייג'ינג מבליטה את שותפות הגורל לכאורה בין סין למדינות ערב כקורבנות היסטוריים של קולוניאליזם ופיאודליזם מערבי, מה שהופך אותן בהווה לשותפות לדרך ביצירת עולם רב-קוטבי, נטול עליונות מערבית. גם הביקור הנוכחי נועד להעמיק את הסדקים באמון בין העולם הערבי לארה"ב ולחתור תחת מערך הבריתות האמריקני תוך חיזוק "האוטונומיה האסטרטגית" של המדינות הערביות.
למשל, החודש פרסם משרד החוץ הסיני דוח מקיף על יחסי סין ומדינות ערב "בעידן החדש", שטוען שבניגוד "למדינות אחרות", סין דוגלת בעצמאות האסטרטגית של מדינות האזור, לא מתערבת בענייניהן הפנימיים, איננה קושרת בין טרור לאיסלאם ורק מעוניינת בתועלת הדדית. "למדינות ערב נמאס מהיהירות המתנשאת של המערב", כתב השבוע חוקר מזרח תיכון סיני בכיר בכלי תקשורת מפלגתי, ומסרים דומים הדהדהו בתקשורת ערבית ברחבי האזור. למשל, יו"ר אל-ערבייה, ענק התקשורת הסעודי, עבד אל-רחמן אל-ראשיד, כתב כי סין (במשתמע בניגוד לארה"ב) היא בת-ברית "יציבה, צפויה ואמינה".
