3. אפשרות נוספת שעלתה לפני פסק הדין הייתה למנות את דרעי לראש ה
ממשלה החליפי. אבל זה אומר לתת לו המון כוח שבכלל לא בטוח שנתניהו ירצה לתת ושבליכוד יסכימו שיתן. ובכל מקרה, עילות המניעוּת וההשתק חוסמות גם את המסלול הזה: פרישה מהחיים הפוליטיים היא פרישה מהחיים הפוליטיים. לא בטוח שדרעי יכול להיות היום אפילו סגן ראש מועצה מקומית. בג"ץ קבע שהוא הבטיח, קיבל הקלה משמעותית בעונש, עקף את הצורך להתמודד עם שאלת הקלון – אז שיקיים.
חייבים לומר, שזו קביעה מוצדקת לחלוטין. כפי שציין אחד השופטים, דרעי הוא אדם מנוסה מאוד שהיה מלווה בידי פרקליט צמרת (
נבות תל-צור). היה לו ברור מה הוא אומר, היה לכולם ברור מה הם שומעים, השופט
שמואל הרבסט אמר זאת בצורה הברורה ביותר (דרעי יותר לא יגע בכספי ציבור) – ולמחרת דרעי הבהיר שהכל היה בכאילו. אם תרצו, הוא ביצע שוב עבירות חמורות: שיבוש מהלכי משפט, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, אולי עדות שקר. עבריין סדרתי, ללא צל של ספק. ואת האיש הזה נתניהו מוכן למנות לתפקידים בכירים ולממלא מקומו. אין פלא שהוא כינה אותו הערב "אחי": מצא מין את מינו.
4. אפשרות נוספת היא שנתניהו יתעלם מפסק הדין. אם כך יעשה, תהיה זו הפעם הראשונה בתולדות המדינה בה ראש ממשלה מצפצף על פסיקה שיפוטית ועוד של בית המשפט העליון. העותרים יוכלו לבקש מבית המשפט לקנוס אותו על בזיון בית המשפט, אך סביר להניח שהוא יתעלם גם מזה. בכל חלק של התרחיש הזה, אנו מצויים במצב בו הממשלה והעומד בראשה מאבדים את הלגיטימיות הציבורית שלהם, ומעמידים בספק את סמכותם המוסרית לאכוף על הציבור את החלטותיהם ואת החוק.
5. צריך גם לשים לב למה שאין בפסק הדין: פסילה של התיקון לחוק יסוד הממשלה, שנועד לאפשר לדרעי לדלג על משוכת הקלון (החוק דיבר על מי שנדון למאסר, הקואליציה-שבדרך הוסיפה את המילה "בפועל"). חיות אומרת, שלא צריך להיכנס לנושא הזה, כי יש עילות אחרות לפסול את המינוי. לצד זאת, חיות ושופטים נוספים (במיוחד עמית בלשונו החדה) מותחים ביקורת חריפה על הנוהג לתקן שוב ושוב ושוב חוקי יסוד לצרכים פוליטיים נקודתיים, וגם על התיקון הספציפי הזה – פרסונלי בצורה ברורה, שנועד להכשיר מינוי של עבריין לשר.
חיות גם דיברה על החיפזון בו אושר התיקון, ברמז ברור לקצב המסחרר בו מתיימרים לוין ו
שמחה רוטמן להעביר את רפורמת ההפיכה. זה לא היה כמו בחוק מס דירה שלישית, שבג"ץ פסל משום שהממשלה כפתה על הח"כים לאשרו ממש בן-לילה, אך יש כאן איתות: חקיקה, בוודאי חקיקת יסוד, צריכה להיעשות בהליך מסודר ולא ב"שלוף". מן הסתם זה יהיה אחד הנימוקים בעתירות העתידיות נגד הרפורמה, המתמקדת בחוק יסוד השפיטה.