אבל גם אם שמים בצד את עילת הסבירות, עילות המניעוּת וההשתק אמורות למנוע את מינויו של דרעי ליו"ר הכנסת. פרישה היא פרישה היא פרישה. במיוחד כאשר הבטחת הפרישה העניקה לדרעי הטבות משמעותיות: בית משפט השלום אישר את הסדר הטיעון המקל עימו (רק מאסר על תנאי בעבירות מס, שברירת המחדל בהן היא לכל הפחות עבודות שירות) ולא דן בשאלת הקלון. בג"ץ למעשה קבע אתמול, שדרעי רימה ביודעין את הפרקליטות, השופט שמואל הרבסט והציבור. די היה לקרוא את הפרוטוקול של משפטו ולהשוותו לדבריו למחרת (למחרת!) ולמעשיו מיד לאחר מכן, כדי להגיע למסקנה הברורה הזאת.
לכמה זמן דרעי אמור לפרוש? בזה לא עסקו השופטים. רק אלכס שטיין (השמרן המובהק שהביאה איילת שקד) העיר, כי לדעתו מדובר לכל הפחות בקדנציה הנוכחית. האם הוא יכול לקבל תפקיד שאיננו שר? שוב, זה לא עלה לדיון, אבל השלכה הגיונית של פסק הדין מלמדת שמדובר בכל תפקיד ביצועי בכיר.
כאן יכולה לכאורה להיכנס לתמונה סוגיה מעניינת: שיהוי. ניתן לומר, כי מי שסבר שדרעי התחייב לפרוש והפר את התחייבותו, צריך היה לטעון שהוא לא יכול היה להתמודד לכנסת; ואז הזמן הנכון לעתור נגדו היה בעת הגשת רשימות המועמדים באוקטובר שעבר. מי שלא עתר במועד ונזכר מאוחר יותר, יכול להיתקל בטענת שיהוי (לא התיישנות שהיא פרק זמן הקבוע בחוק, אלא עיכוב בלתי מוגדר הנמדד בנסיבות העניין): לא באת בזמן, עכשיו הוא חבר כנסת וניתן למנותו לתפקידים בכנסת.
אולם, מי שהיה טוען שדרעי אינו יכול להיבחר לכנסת בשל התחייבות הפרישה, היה נתקל במחסום גבוה וכנראה בלתי-עביר. ראשית קיים מעמדה הנכבד במיוחד של הזכות להיבחר. חוק יסוד הכנסת קובע במפורש מי אינו רשאי להיבחר, ואין זה סביר וראוי להוסיף עילות שאינן קבועות בו (במקרה של דרעי – מניעות והשתק).
לעומת זאת, אין זכות-על להתמנות לשר או ליו"ר הכנסת או לכל תפקיד אחר. לכן, מי שמתחייב בפני בית המשפט והציבור לפרוש מן החיים הפוליטיים, ומקבל בתמורה הקלה משמעותית בהליך הפלילי נגדו, חייב לעמוד בהתחייבות זו. ואם הוא אינו עומד בה ומוגשת עתירה נגדו – הוא אינו יכול לומר "לא התכוונתי" או "הנסיבות השתנו". כן, זו כנראה תפיסה שתהיה זרה לרוב המכריע של הפוליטיקאים – מילה היא מילה, התחייבויות צריך לקדם, חובה לומר אמת – אבל לפחות בבית המשפט עוד יש לה משמעות.
לכן, דומה שטענת שיהוי לא תסייע כאן לדרעי. לא הוגשו עתירות נגד התמודדותו לכנסת, כי זכותו להתמודד גוברת על התחייבותו לפרוש. אבל התחייבות זו עומדת לו לרועץ כאשר הוא רוצה להתמנות לתפקיד שמעבר לחבר כנסת.
אז איזה תפקיד דרעי כן יכול לקבל? קשה מאוד לומר. האם יו"ר ועדה בכנסת הוא חלק מן הבחירה המקורית לבית המחוקקים או מינוי? האם בנימין נתניהו יכול לתת לו תפקיד בכיר בלשכתו ולהפוך אותו לשר צללים? מה יקרה אם דרעי יפרוש אבל ינהל בשלט רחוק, דרך שר בובה, את משרדי הפנים והבריאות? השאלות הללו מן הסתם יעסיקו את הזירה הפוליטית, הציבורית וכנראה המשפטית. זה מה שקורה כאשר עבריין ושקרן סדרתי מתעקש להישאר בצמרת המשטר בישראל – וזה מה שקורה כאשר נאשם בשחיתות מאפשר לו לעשות זאת.