קרן מרצ'ינסון הקנדית שמעוניינת לשים את ידה על קופת המזומנים של ננו דיימנשן, מנסה בשבועות האחרונים להשתלט עליה ולהניח יד על כספי המשקיעים. לקרן, בניהולו של מארק ביסטריצר, היסטוריה של עימותים וחקירות מול הרגולטורים בקנדה ובארה"ב, כאשר ככל הידוע, הסיבה לחקירת ענק של רשות ניירות הערך האמריקנית, ה-SEC, הייתה השקעה שביצעה הקרן בחברת DryShips היוונית. ההתנהלות של מרצ'ינסון בפרשת החברה היוונית מלמדת הרבה על דרך פעילות הקרן וההרס שהיא זורעת בהשקעותיה.
ב-2016 מנייה של חברת ספנות יוונית בשם DryShips הנסחרת בארה"ב, זינקה ב-1,500% על פני 4 ימים. בחודשים שלאחר מכן המניה צנחה ב-99.9% ומחקה את כל העליות. התנודות החדות הובילו את ה-SEC לפתוח בחקירה, ממנה עלה שקרן מרצ'ינסון השתמשה בחברות שונות בשליטת ביסטריצר כדי לבצע מאות פעולות במניה, שלכאורה הוחזקה ע"י חברת-בת של מרצ'ינסון, למרות שבפועל היא לא רכשה אותם (פעולות שורט על מניות שלא בבעלות). הפעולות בוצעו באמצעות קרן גידור הרשומה באיי הבתולה - Kalani investments ltd. ככל הידוע, את הפעולות האלה ביצע ביסטריצר בתיאום עם ה-CFO של חברת הספנות, אנתוני קנדילידיס, אחיינו של בעל השליטה בחברה, מר ג'ורג' אקונומו
1. על-פי ה-Wall Street Journal פעולות המסחר במניית DryShips הובילו בסופו של לחקירה של ה-SEC כנגד מרצ'ינסון, שהעלתה מאות הפרות של כללי המסחר בחסר האמריקנים.
החשיפה שביסטריצר וקרן מרצ'יסון עומדים מאחרי קרן הגידור המסתורית Kalani התקבלה בהפתעה
2, שכן בשוק הניחו ש-Kalani היא קרן פרטית שנמצאת בבעלות איש העסקים אקונומו, הבעלים של DryShips, זאת לאור התנהלותו המפוקפקת בניהול עסקיו. בשנת 2005, DryShips נרשמה למסחר בנאסד"ק, כאשר Cardiff Marine, חברה בבעלות פרטית של אקונומו, החזיקה ב-34% מ-DryShips, ולמעשה ניהלה אותה כחברה פרטית למטרות רווח אישי לכאורה של בעל השליטה על חשבון בעלי המניות הציבוריים, תוך שהיא פוגעת פעם אחר פעם בערך המניה באמצעות דילול מאסיבי וצורות מימון מפוקפקות. אקונומו עצמו זכה בתואר המפוקפק "המנכ"ל הגרוע בעולם" על-ידי מגזיני השקעות (כולל כתבה שכותרתה -Worst CEO In The World? DryShip's CEO George Economou)
3.
אקונומו
4, ככל הידוע, היה תחת חקירה של ה-SEC בנוגע לשאלות שנוצרו בעקבות הגשות הדוחות של החברה. סוחרים ואנשי מקצוע בתחום הפיננסים הזהירו מפני השקעה בחברות המנוהלות על-ידי אקונומו בנימוק שהאסטרטגיה העסקית שלו היא לרכוש נכסים באופן אישי ולמכור אותם לחברות הציבוריות שלו תמורת רווח.