כמה תחנות פחות ידועות בחייה של נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, מרים נאור, הוארו בסיומו של יום עיון לזכרה שנערך בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית (14.2.23) במלאת שנה לפטירתה. בעוד רוב הכנס היה במתכונת אקדמית ועסק בכמה מן הנושאים בספר לזכרה העומד להתפרסם בקרוב, השעה האחרונה הוקדשה למבטים אישיים. פתחה אותה הנשיאה אסתר חיות וסיים אותה אריה נאור, בעלה של מרים ומי שהיה מזכיר ממשלתו של מנחם בגין - אשר בחר, ולא במקרה, לצטט באריכות מדבריה על העצמאות השיפוטית ועל תפקידו של בית המשפט בדמוקרטיה. עו"ד סתיו כהן, שהתמחתה אצל נאור ולאחר מכן הייתה עוזרת משפטית בלשכתה, העלתה מספר אנקדוטות מן הראיון הארוך שערכה עימה ביוני 2021 במסגרת הכנת הספר (שנועד להיות לכבודה). נאור גילתה, כי כילדה בכיתה א' לא הצליחה ללמוד לקרוא. מבחני קריאה באותם ימים נערכו כאשר התלמידים התבקשו לקרוא טקסטים מן הלוח; היא הסתירה את חוסר יכולתה בכך שחזרה מיד אחרי חבריה. ואז, לאחר חופשת הפסח, הגיעה מורה חדשה: אראלה בר-און. יום אחד היא קראה למרים לאחר הלימודים: "תגידי לי את האמת, נכון שאת לא יודעת לקרוא?". הילדה הודתה. המורה הקדישה את שעות אחר-הצהריים לשיעורים אחת-על-אחת. היא שינתה את חיי, אמרה נאור כמעט 70 שנה מאוחר יותר. קפיצה עשרות שנים קדימה. מלחמת יום הכיפורים מצאה את נאור, עורכת דין עם ותק של שנה בלבד, במחלקת הבג"צים הקטנטנה בפרקליטות, בניהולו של מישאל חשין - לימים המשנה לנשיא בית המשפט העליון. שני הגברים שעבדו לצידה גויסו והיא נותרה לבדה. המשנה לפרקליט המדינה (ולימים פרקליט המדינה), יונה בלטמן, קרא לנאור ושאל אותה האם היא יכולה למצוא תיק מסוים. היא השיבה בחיוב - ובלטמן הטיל עליה לייצג את המדינה בדיון בבית המשפט העליון, בו ביום; תלמדי את התיק בדרך, אמר לה. נאור התייצבה בבית המשפט במגרש הרוסים, לבושה בשמלה ורודה "שהוסוותה היטב מתחת לגלימה. באותו יום היא למדה עוד משהו: בשגרה ובחרום - תמיד להחזיק במשרד עוד סט של מדי משפט", סיפרה כהן. פרופ' מירי גור-אריה הייתה בשנות ה-70 מתרגלת בקורס לדיני עונשין אותו לימדה נאור. יום אחד החליט אריה נאור ללמוד משפטים ומצא את עצמו בכיתה של אשתו. נאור אמרה לגור-אריה: את תכתבי לבדך את הבחינה. גור-אריה הגיבה: איש הרי לא יחשוד בך שהעברת את הבחינה לאריה, כולם מכירים את היושרה שלך. אבל נאור התעקשה: הצדק צריך גם להיראות. כדי שלא כל הנטל יפול על גור-אריה, היא העידה, נאור ראתה את הבחינה וגם בדקה את התשובות - אבל רק אחרי שכל הסטודנטים מסרו אותן. חלפו עשרות שנים, נאור כבר הייתה הנשיאה וגור-אריה הופיעה בבית המשפט העליון בפעם הראשונה והאחרונה בקריירה שלה - בדיון נוסף בנוגע לבני נוער שערכו מרוץ מכוניות פיראטי וקטלני. הנשיא אשר גרוניס כבר פרש, אך היה זה בשלושת חודשי הכתיבה שלאחר הפרישה; הוא עמד בראש ההרכב, בו ישבה גם נאור. גור-אריה רצתה לשלוח לחברתה הוותיקה זר פרחים לרגל תפקידה החדש, אבל אז נזכרה בסיפור הבחינה: הצדק צריך גם להיראות. היא לא שלחה את הפרחים. לאחר מספר שבועות נפגשו השתיים באירוע כלשהו, גור-אריה הסבירה את ה"מחדל" ונאור השיבה: הבנתי מדוע לא שלחת.