פעמיים בשנה אנחנו מזיזים את השעון. בסוף חודש מארס, במעבר לשעון קיץ, מזיזים את השעון קדימה, ובסוף חודש אוקטובר, במעבר לשעון חורף, מזיזים את השעון אחורה. בשנת 1784 בנג'מין פרנקלין, שהיה אז שגריר ארצות הברית בצרפת, הציע לצרפתים הצעת ייעול: במקום לקום מאוחר ולהישאר ערים בלילה, כדאי לקום עם הזריחה וללכת לישון מוקדם. כך יוכלו לחסוך בכל שנה כ-29 מיליון ק"ג של שעווה לייצור נרות. זה בדיוק ההגיון מאחורי הזזת השעון: התאמת שעות הערנות של האזרחים לשעות זריחת השמש כדי לחסוך אנרגייה המתבזבזת על תאורה. הרעיון יושם בפעם הראשונה בגרמניה ב-1916 בזמן מלחמת העולם הראשונה שהיה בה מחסור בפחם. מאז, מקורות האנרגייה השתנו. קיים כיום ויכוח אם המעבר גורם לשימוש ביותר אנרגייה או בפחות אנרגייה. עלות החשמל ירדה מאוד, ואנשים מדליקים אור בבית ובעבודה גם במהלך היום. מחקרים מצביעים על שבשעון קיץ אנשים חוזרים מהעבודה בשעות מוארות וחמות יותר, ולכן מפעילים יותר את מזגני האוויר, מה שעלול לקזז את החיסכון באנרגיית תאורה, אם ישנו. בכל מקרה, חיסכון באנרגייה כבר אינו סיבה די טובה להזיז את השעון. ולמה לא להזיז את השעון? כדי להבין את ההשלכות השליליות צריך להגיד כמה מילים על זמן ועל השעון הביולוגי. עד כה דנו בשני שעונים - השעון הסביבתי שנקבע על-פי זריחת השמש ושקיעת השמש, והשעון החברתי - העובדה שבעולם המודרני אנחנו עושים דברים לפי סדר יום די קבוע וספירת זמן מקובלת, זמן היציאה והחזרה לעבודה ולבית הספר, ארוחות וכדומה. ואולם קיים שעון שלישי, והוא השעון הביולוגי. השעון הזה קיים במוח של כל אחד מאיתנו, ומאפשר לגוף שלנו לחזות את הסביבה ולא רק להגיב אליה. למשל, אנחנו רעבים בשעות מסוימות, עייפים בשעות אחרות, וכו'. במצב מיטבי שלושת השעונים מסונכרנים. הסנכרון הזה משתבש כשאנחנו טסים בין אזורי זמן - אז השעון הסביבתי והשעון החברתי משתנים, אבל לשעון הפנימי לוקח זמן להסתנכרן לשינוי, ועד שזה קורה אנחנו חווים גֵ'ט לֵג, יַעֶפֶת. בזמן המעבר לשעון קיץ נוצר מצב דומה - אנחנו משנים את השעון החברתי, אבל השעון הסביבתי והשעון הביולוגי אינם זזים. כך נוצר מצב של ג'ט לג חברתי, הדומה לג'ט לג שאנחנו חווים בטיסה טרנס אטלנטית. הג'ט לג הזה יכול להימשך עד שישה ימים. בימים אלה שאחרי הזזת השעון נצפית ירידה במשך השינה וביעילותה, עלייה מובהקת בשכיחות התקפי הלב, תאונות הדרכים, ואפילו במספר המתים. ואם נסכים שלא נכון להזיז את השעון, האם להישאר בשעון קיץ או בשעון חורף? בציבור רווחת תפיסה שגויה שהמעבר לשעון קיץ נותן לנו הרגשה של קיץ, אבל זה לא נכון. בישראל, בשל מקומה הגאוגרפי, משך שעות האור ארוך מאוד בקיץ (יותר מ-14 שעות) גם אם לא נזיז את השעון. אם לא היינו מזיזים את השעון, בשיא הקיץ (יוני) השמש הייתה זורחת בערך בארבע וחצי בבוקר, ושוקעת בערך בשבע בערב. אדם שמתעורר כל יום בשש בבוקר, לדוגמה, היה מאבד שעה וחצי של אור בכל בוקר. הזזת השעון בקיץ גורמת שבמקום זאת, השמש זורחת בסביבות חמש וחצי בבוקר ושוקעת בשמונה בערב. כך מקבלים שעת אור נוספת בין שבע לשמונה בערב. לעומת זאת, אם גם בחורף היינו מאמצים את אזור הזמן הזה, בשיא החורף (ינואר) הייתה השמש זורחת בשבע וחצי בבוקר ושוקעת בחמש וחצי - וכך רוב הציבור היה נאלץ לקום ולצאת לעבודה בחשֵכה. מחקרים מראים שיקיצה בחושך אינה בריאה וגורמת לג'ט לג חברתי קבוע במקצת מהאוכלוסייה, ולכן ההמלצה הגורפת בעולם היא לבחור בשעון חורף קבוע. ואכן, חלק ניכר ממדינות העולם, כולל מדינות באיחוד האירופי ובארצות הברית, כבר ביטלו או החליטו לבטל את הזזת השעון הדו-שנתית. מעניין לציין שבשנת 2011 ביטלה רוסיה את שעון החורף לטובת קיץ נצחי (בחרה בשעון קיץ), אך בשנת 2014 החזיר אותו הנשיא פוטין בעקבות חוסר שביעות רצון בציבור. אזרחים שנדרשים להשכים קום התלוננו שעליהם להתעורר בחשֵכה - בחירה בשעון חורף קבוע הייתה פותרת את הקושי הזה ומביאה לכל היתרונות של ביטול הזזת השעון.