|
השבוע החליטה הממשלה, על-פי סיכום בין השר איתמר בן-גביר לבין ראש הממשלה בנימין נתניהו, על הקמת משמר לאומי תחת המשרד לביטחון לאומי. עיתוי הפרסום ובהילותו מעידים על הרקע הפוליטי המובהק של המהלך. בן-גביר גם פרסם מצע לקראת הדיונים בנושא זה, המפרט את עמדתו ודרישותיו. החלטות ממשלה על אודות הקמת משמר לאומי, על בסיס לקחים ממהומות מאי 2021 בערים המעורבות, התקבלו כבר על-ידי ממשלת נתניהו הקודמת ושוב ביוני 2022 על-ידי הממשלה בראשות נפתלי בנט. צעדים בכיוון זה כבר החלו להתבצע על-ידי השר הקודם לביטחון פנים, עמר בר-לב. הכוונה אז הייתה להקים את המשמר על בסיס מג"ב, כחלק ממשטרת ישראל. רק לקראת הקמת הממשלה הנוכחית עלתה דרישתו של בן-גביר להכפיף את המשמר ישירות לשר לביטחון לאומי, תוך הפרדתו מההיררכיה המשטרתית. במאמר שפרסם המכון למחקרי ביטחון לאומי בפברואר השנה, שכותרתו "משמר הגבול – לקראת שינויים מהותיים במשימות החיל?" נבחנו לעומק המשמעויות של הקמת המשמר הלאומי. הודגש, כי הקמת הגוף החדש, שתהיינה לו סמכויות אכיפה משטרתיות, הוא מהלך נכון ובעיתו. אולם הכפפתו למשרד לביטחון לאומי ולא הקמתו כחלק ממשטרת ישראל תהיה שגיאה חמורה, מהסיבות העיקריות הבאות: - הקמת משמר לאומי בנפרד ממשטרת ישראל יחליש אותה. במשך שנים נתפסה והיוותה המשטרה מעין אח חורג למערכת הביטחון ולצה"ל, כפי שבא לידי ביטוי בתקציבים, בתקנים ובקשב הלאומי. אין חולק על כך, כי יש להגדיל משמעותית את המשטרה, הקטנה ביחס למשימות המוטלות עליה, ולארגנה כך שלצד מילוי משימותיה הקלאסיות (נגד הפשיעה, תאונות הדרכים, הפרות סדר ציבורי) תהיה ערוכה להתמודדות עם אירועי חירום אזרחיים (דוגמת שריפות, שיטפונות, רעידות אדמה, התמוטטות מבנים) ולאירועי חירום ביטחוניים (מלחמה, טרור, הפרות סדר קשות ואסונות המוניים). המשמר הלאומי כחלק ממשטרת ישראל יוכל לחזק מאוד את יכולות האכיפה שלה, בעיקר במצבי לחץ אזרחיים.
- מורכבות מבצעית מיותרת ובעייתית. קוטנה של המדינה, הריבוי, התדירות והמורכבות של האירועים בה, מחייבים את המשטרה לתיאום ברמה גבוהה עם גורמי הביטחון ואכיפת החוק האחרים. היבט חיוני זה ייפגע קשות עם בניית גוף אכיפה נוסף, שעשוי לייצר חפיפות ארגוניות מיותרות ולגרום תקלות מבצעיות בשטח. שיטת העבודה של משטרת ישראל נשענת על תפיסת אחדות הפיקוד. לכל מרחב נתון יש מפקד אחד בלבד. הקמת גוף חדש תאלץ לחלק את מרחבי השליטה לפרוסות קטנות של קטעי אחריות תפקודית, או לחליפין, תחייב לייצר מנגנון תיאום מסורבל, יקר ולא ישים.
- כפילות עתירת משאבים ומיותרת. הקמת גוף חדש ועצמאי – משמעותו הקמת מנגנוני מטה תומכים כפולים, מיותרים ובזבזניים: תכנון, כספים, כוח אדם, לוגיסטיקה, טכנולוגיה, מבצעים, חקירות ותביעות. הקמת משמר לאומי בנפרד מהמשטרה תדרוש משאבים שבהכרח יועברו אליו על חשבון הקצאתם לחיזוק המשטרה.
- פגיעה בשילוביות ובתיאום בין המשטרה למג"ב. משטרת ישראל ומשמר הגבול, הכפוף לה, ניזונים ונשענים זה על זה בהצבת כוח אדם ובתפעול הכוח המבצעי. הסימביוזה ביניהם מייצרת שילוביות מקצועית, למידה הדדית וגמישות בהצבה ובתגבור יחידות ומערכים לפי הצורך. תחום חיוני זה ייפגע מאוד. הקמת גוף נפרד מהמשטרה תחייב הקמת מנגנונים כפולים והשקעת משאבים מיותרת בתחומים רבים, כולל בבניין הכוח והפעלתו.
- סרבול הגישה האזרחית למשטרה. הממשק של האזרח עם המשטרה הוא באמצעות שיחות למוקדי 100, או גישה פיסית לתחנות המשטרה. הקמת מוקדי חירום חדשים (קיימים כיום שבעה כאלה, אחד בכל מחוז משטרתי. עתירי כוח אדם וטכנולוגיות) היא מהלך בלתי ישים בעליל.
|