הבקשה הוגשה בתחילת השבוע הנוכחי (18.6.23), שבוע בלבד לפני עדותו של מילצ'ן. השופטים נתנו לפרקליטות יומיים להגיב, וכדרכה - היא עשתה זאת כמעט ברגע האחרון (20.6.23). במרכזה של התגובה: התיימרות לקבוע כיצד תבוצע העבודה העיתונאית.
"עיקרון פומביות הדיון וזכות הציבור לדעת יישמרו גם אם
המבקשים לא ינכחו באולם בברייטון בשעת מסירת העדות, אלא באולם הדיונים בבית המשפט המחוזי בירושלים, מקום מושבו של ההרכב הנכבד שינהל את הדיון", אומרת הפרקליטות. האולם מלא גם כך, המשיכה: "העד ומלווה שלו, שלושה עורכי דין לכל צד, אחד הנאשמים [נוני
מוזס], בן משפחה של כל אחד מהנאשמים [
שרה נתניהו]. בנוסף לכך, תידרש נוכחות של אנשי אבטחה וגורמים טכניים". הערה שלנו: לפי חשבוננו - פחות מ-20 איש.
חוץ מזה, המשיכה הפרקליטות, משום שלא תהיה במקום נוכחות של משמר בתי המשפט - יהיה קשה לשמור על הסדר ולהבטיח שלא יבוצעו צילומים והקלטות אסורים. הערה שלנו: אז תשכרו מאבטח מקומי או תקחו בהשאלה מאבטח מהשגרירות. הלאה: "בשעה שההרכב הנכבד הדן בתיק יוכל לצפות ולהתרשם מהעד באמצעות מערכת הוידאו, ואף לנהל את הדיון ולהציג לעד שאלות במידת הצורך, הרי מקל וחומר גם המבקשים ואחרים שרוצים לצפות בדיון ולדווח אודותיו, יוכלו לעשות זאת בדרך זו". הערה שלנו: אל תקבעו לתקשורת כיצד לעבוד ואל תשוו בין הצרכים שלה לבין אלו של בתי המשפט.
ולבסוף: "לא מוכר לה [לתביעה] מקרה בו הייתה נוכחות של גורמים נוספים מלבד הצדדים או מי מטעמם במקום ממנו נמסרה עדות בדרך של היוועדות חזותית, וזאת גם בתיקים שעוררו עניין ציבורי רב". הערה שלנו, בשפת המקום בו תישמע העדות: so what? אם משהו לא נעשה אף פעם, זה אומר שהוא לא ייעשה אף פעם? גם אנחנו לא מכירים מקרה בו עד מרכזי בהליך פלילי רב-חשיבות מסרב לבוא ארצה ללא כל נימוק.
למרבה הצער, השופטים הסכימו עם הנימוקים המקוממים הללו. בהחלטה קצרה היום (21.6.23) הם דחו את בקשת העיתונאים. "פתיחת האולם בו תשמע עדותו של העד לקהל, מעוררת קשיים לא מבוטלים, כמפורט בתגובת המדינה", הם אומרים. הערה שלנו: תפקידן של רשויות הוא להתגבר על קשיים, ודאי כאשר מדובר בנסיבות בהן עסקינן כאן. כדאי להזכיר, שכל העסק נובע משום שעד תביעה מסרב להגיע ארצה; הבעיות הן במגרשה של התביעה ועליה לפתור אותן. השופטים אפילו לא שאלו האם יש חלופות אחרות; הם קיבלו כתורה מסיני את הודעתה של הפרקליטות.
הלאה. "כשם שהשופטים הדנים במשפט יכולים להשתתף בדיונים מבית המשפט המחוזי בירושלים, כך גם כל צופה שאינו צד לתיק. מתן אפשרות לצפות בדיון מבית המשפט המחוזי בירושלים, מקיים את העקרונות בדבר פומביות הדיון וחופש העיתונות, ומאזן בין זכות הציבור בכלל ונציגי העיתונות בפרט להיות נוכחים בדיון, לבין הצורך בניהול יעיל ותקין של ההליך המשפטי". הערה שלנו: עם כל הכבוד, בית המשפט אינו אמור לקבוע לתקשורת כיצד למלא את תפקידה. יש לא מעט פסיקה הקובעת שבית המשפט איננו "עורך-על"; קל וחומר, שאין זה מתפקידו להתערב בשיקולים עיתונאיים. וכאמור, האינטרסים של השופטים ושל התקשורת הם שונים.
השופטים הגדילו לעשות, כאשר זרמו עם העובדה שהציבה בפניהם הפרקליטות וקבעו ש"למעט נוכחות של באי-כוח הצדדים, הנאשמים ו/או בן משפחה של כל אחד מהם, העד, ומלווים של העד, ככל שיהיו כאלה, וכן אנשי אבטחה וגורמים טכניים, האולם יהיה סגור לקהל". זוהי החלטה חסרת תקדים: לא דלתיים סגורות מהסיבות הקבועות בחוק, אלא סוג של סגירה פיזית מנימוקים שלא פורטו.