בעוד שבעשור האחרון שיתוף הפעולה בין סעודיה ואיחוד האמירויות אפיין את הגאו-פוליטיקה של המזרח התיכון והיה הכוח המניע מאחורי התפתחויות משמעויות, כעת היחסים ביניהן מצויים במשבר. מגמת הדטנט שמאפיינת את האזור פסחה על שתי השכנות שיחסיהן הורעו ובמובנים רבים מאופיינים בתחרות. יש לכך השלכות על שוק האנרגיה העולמי, על היציבות האזורית ואף על אינטרסים ישראלים.
בעשור הקודם התאימות באינטרסים בין המדינות הייתה רבה והן פעלו יחד בזירות שונות, לעיתים ככוח רביזיוניסטי ולעיתים במטרה לשמור על הסטטוס-קוו, ככל שזה קידם את היעדים שלהן במזרח התיכון. איחוד האמירויות הובילה את סעודיה להטלת הסגר על שכנתם קטר ב-2017 ולקחה חלק מרכזי לצידה במלחמה בתימן. השתיים שיתפו פעולה באופן כזה או אחר גם בשלבים הראשונים במלחמת האזרחים בסוריה, בלוב ושתיהן היו מעמודי התווך בתמיכה במשטר א-סיסי במצרים, בהתנגדות לטורקיה של ארדואן ו"בחזית" מול האיום המרכזי עבורן – אירן.
שתי השכנות הן כיום המדינות הערביות המובילות, והן הקובעות את הטון במרחב הערבי. מסיבות שונות, הקשורות גם למבנה הפוליטי, אופי ההנהגה וגודל האוכלוסייה, איחוד האמירויות מקדימה בדרך כלל את סעודיה בתמרוניה המדיניים. היא זו שפנתה כבר ב-2018 לנרמול יחסיה עם בשאר אסד, ב-2019 לדטנט מול אירן וב-2020 לנורמליזציה עם ישראל, בעוד סעודיה מאחור.
לצד זאת, מחלוקות בין סעודיה לאיחוד האמירויות אינן דבר חדש בנוף המפרצי. לאורך השנים הייתה להן השפעה שלילית על היכולת לחזק את הלכידות בין מדינות "המועצה לשיתוף פעולה במפרץ", ה-GCC. התחרות בין ריאד לאבו דאבי פגעה, בין השאר, ביכולת להתקדם לקראת איחוד מוניטרי ובכלל זה מטבע משותף ובנק מרכזי (שהיה אמור לקום באבו דאבי). היא נטועה עמוק במחלוקות שבטיות וטריטוריאליות, בעיקר סביב אזורים עשירים בנפט ורצון אמירותי להינתק מהאחיזה הסעודית. אם בעבר התחרות בין השתיים הייתה מתוחמת והשפיעה בעיקר על סביבתן הקרובה, הרי שכיום, בשל עוצמתן הכלכלית והמדינית, להרעה ביחסים ביניהן יש השפעה מרחיקת לכת, הרבה מעבר לגבולות חצי-האי הערבי.
במקביל, ניתן לראות קשר הדוק בין התחזקות מעמדו של מוחמד בן סלמאן, יורש העצר והשליט בפועל בסעודיה, לבין הקרירות ואף התחרות המאפיינת את היחסים בין המדינות וטיב הקשר בינו לבין נשיא איחוד האמירויות, שיח' מחמד בן זאיד. MBS כבר אינו מנודה כשהיה מבחינה בינלאומית ואינו מסתיר את שאיפתו להנהיג את המרחב הערבי, לא לצידו של בן זאיד שנחשב למנטור שלו, אלא לפניו.
וול סטריט ז'ורנל דיווח החודש שהקרע בין המדינות ובין המנהיגים חריף וכי בן-סלמאן אף התבטא במילים קשות נגד בן זאיד: "הם תקעו לנו סכין בגב... הם יווכחו מה אני יכול לעשות... זה יהיה גרוע יותר ממה שעשיתי לקטר". המתיחות הביאה לכך שבן זאיד לא הגיע לריאד פסגת מנהיגי ערב סביב ביקורו של נשיא סין, שי ג'ינפינג, ולכינוס הליגה הערבית.
