שופט בית המשפט העליון, נעם סולברג, ביטל (9.8.23) את הרוב המכריע של הקנסות בגין בזיון בית המשפט שהוטלו במסגרת הסכסוך הקשה ורב-השנים בישיבת פוניבז'. סולברג מדגיש, כי אנשיו של הרב שמואל מרקוביץ הפרו את הצווים שהוציא בית המשפט המחוזי בתל אביב, אך אומר שלא ניתן היה להטיל את הקנסות בצורה בה הוטלו. אנשיו של הרב אליעזר כהנמן, מוסיף סולברג, יכולים לפנות שוב לבית המשפט המחוזי כדי להטיל את הקנסות בדרך הנכונה. ישיבת פוניבז', אחת החשובות ביותר במגזר החרדי, הוקמה בבני ברק בידי הרב יוסף שלמה כהנמן, ואחריו עמד בראשה בנו, הרב אברהם כהנמן. כאשר חלה האחרון, נוצר סכסוך קשה בין מי ששאפו להחליפו: בנו, הרב אליעזר כהנמן, וחתנו, הרב שמואל מרקוביץ. בפועל, פועלות כיום באותו מבנה שתי ישיבות נפרדות, שראשיהן ותלמידיהן מגיעים עד כדי אלימות פיזית. עד כה עלו בתוהו כל הנסיונות - של רבנים, שופטים ובוררים - לשים קץ למחלוקת. בשנים 2022-2021 דן בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופטת רחל ערקובי) בשורה של טענות הדדיות בין שתי הקבוצות. ערקובי נתנה הוראות ברורות לגבי חלוקת השימוש באולם המרכזי של הישיבה, אך אנשיו של הרב כהנמן טענו שאנשיו של הרב מרקוביץ הפרו שוב ושוב את ההחלטות. באוגוסט 2021 הטילה ערקובי קנס של 50,000 שקל (לטובת אוצר המדינה) על הרב מרקוביץ ועל עמותת מסורת התורה בני ברק שבראשותו, בשל בזיון בית המשפט. היא גם הזהירה, כי הפרות עתידיות יגררו קנס של 20,000 שקל ליום. המחלוקות והטענות ההדדיות נמשכו, וביולי 2022 קיבלה ערקובי חלקית את הבקשה של אנשי הרב כהנמן בנוגע לבזיון בית המשפט. היא הפעילה את הקנס על תנאי שקבעה שנה לפני כן והטילה על הרב מרקוביץ ועמותתו לשלם 930,000 שקל. אולם, סולברג קיבל את רוב ערעורם, ביטל את הקנס העיקרי והותיר על-כנו רק את הקנס הראשון. סולברג דן באריכות בסוגי הקנסות שניתן להטיל על-פי פקודת בזיון בית המשפט, ומבדיל בין קנס מיידי בגין הפרות בעבר לבין קנס על תנאי בגין הפרות בעתיד. קיימות שתי אפשרויות להפעלת קנס על תנאי: או שמגיש הבקשה יוכיח שהצד שכנגד ביזה החלטה של בית המשפט, או שעל המשיב יהיה להוכיח שלא הפר את ההחלטה. סולברג סבור, כי ככלל - יש להעדיף את האפשרות הראשונה, אלא אם מדובר בצווים המורים על ביצוע מעשה חד-פעמי. במעבר של פוניבז' אומר סולברג, כי הקנס הראשון (50,000 השקלים) היה על הפרות עבר ואין מקום להתערב בו. לעומת זאת, הקנס השני (930,000 השקלים) היה הפעלה של הקנסות על תנאי, וחלקית גם על התקופה שבין הגשת הבקשה לבין מתן ההחלטה, למרות שאנשיו של הרב כהנמן לא ביקשו זאת. ערקובי הטילה על אנשיו של הרב מרקוביץ להוכיח שלא הפרו את צוויה הקודמים, וכאמור - סולברג סבור שאין לפעול במסלול כזה. לכן, סולברג ביטל קנס זה והפך אותו לקנס על תנאי - כך שייתכן שיופעל אם אנשיו של הרב כהנמן יוכיחו את ההפרות ביחס לאותה תקופה בשנת 2022. עוד דן סולברג בשאלה מה ייחשב ל"יום" לצורך הקנס (20,000 שקל ליום) - בין היתר בשל האבחנה בין הגדרתו בהלכה (התחלתו עם צאת הכוכבים) לבין הגדרתו האזרחית-חוקית (התחלתו בחצות). הוא מסיק, כי לצורך הליכים אלו - מתאים יותר להשתמש ביום האזרחי. סולברג מעיר, כי אומנם קנס לפי יום עלול לעודד הפרה במשך יום שלם, אך גם קנס לפי מעשי ההפרה הוא בעייתי למדידה. לסיום אומר סולברג: "הרושם המתקבל מן הסכסוך ארוך השנים שלפנינו, למרבה הצער, אינו של מחלוקת לשם שמים. יעידו על כך הכינויים שדבקו בשני הניצים, מחבלים ושונאים, ויעידו על כך עוד יותר - המעשים החמורים שמתוארים בכתבי הטענות ובהחלטות השונות. לא אוכל לסיים מבלי להביע תקווה, שישכילו הצדדים לקיים מחלוקת בדרכם המתוארת של בית הלל ובית שמאי, ולא בזו של קרח ועדתו. מעשי המערערים שהוכחו בבית המשפט המחוזי, ושלגביהם לא מצאתי עילה להתערבותנו - חמורים; היה עליהם להישמע לצווי בית המשפט, שלא כפי שנהגו. אדגיש, כי בקבלת חלק מערעורם אין כדי ללמד על סובלנות כלפי התנהלותם, כפי שנקבעה בבית המשפט המחוזי". הנשיאה אסתר חיות והשופט דוד מינץ הסכימו עם התוצאה אליה הגיע סולברג, אם כי ציינו שאין צורך להכריע במסגרת זו בשאלות הנוגעות לחידוש אוטומטי של קנסות ונטל ההוכחה במסגרת זו. סולברג השיב להם, כי הוא עדיין סבור שיש צורך בכך, כדי להנחות את בתי המשפט בהמשך ההליכים. את הרב מרקוביץ ייצגו עוה"ד מרדכי בייץ, בועז פייל ודוד שמואלביץ, ואת אנשי הרב כהנמן - עוה"ד אהוד ארצי, רן פלדמן ורבקה אריאל.