הסמים של אסד. המשבר הכלכלי בסוריה והעיצומים הבינלאומיים המוטלות על המדינה העצימו את תופעת הייצור והסחר בסמים, בעיקר של סם הקפטגון, בחסות המשטר ויחידות בצבא הנהנות מהרווחים העצומים שתעשיה זו מניבה. כדורי הקפטגון מציפים בשנים האחרונות את המזרח התיכון ובעיקר את ירדן, סעודיה ומדינות נוספות במפרץ. מומחים מעריכים שמאז אפריל נתפסו כדורי קפטגון בשווי של יותר ממיליארד דולר באזור. השאיפה שאסד יחדל מהפצת הסם, תופעה שהוא אחראי לה, הייתה בין המניעים לחידוש היחסים עם משטרו. ירדן, המוטרדת מאוד מתפוצת הסם בשטחה, אימצה מדיניות כפולה מול המשטר הסורי: מצד אחד היא מגבירה עימו את שיתוף הפעולה המודיעיני והמבצעי כדי להיאבק יחד עימו בתופעה. מצד שני, על בסיס הבנה מפוכחת שהמשטר אינו מתכוון באמת לבלום את ייצור הסם והסחר בו, היא נוקטת מהלכים תקיפים וחריגים, ביניהם תקיפות אוויריות של מעבדות סמים (האחרונה בהן בתחילת ספטמבר), סיכול ממוקד של סוחר סמים בדרום סוריה (בחודש מאי), ויירוטים של רחפנים נושאי סמים ונשק לשטח הממלכה. הסם הסורי לא מוגבל למזרח התיכון ולאחרונה דווח שבגרמניה נחשפו מעבדת סמים סורית וכדורי קפטגון בשווי של 20 מיליון דולר. מוערך שהיקף חדירת הסם לאירופה צפוי לגדול בשל הרצון הסורי לגרוף רווחים. גלי אלימות וטרור. חיסולים פנימיים ועימותים אלימים בין קבוצות שונות בסוריה הם תופעה שבשגרה ובחודשים האחרונים נראה שהגיעו לשיאים חדשים. דרום המדינה נותר אזור כאוטי, המהווה זירת התגוששות בין כוחות המשטר למתנגדיו. בצפון-מערב התגברו תקיפות המשטר והכוחות הרוסיים נגד ארגוני אופוזיציה וחודשו ההפצצות חסרות ההבחנה, כולל מתקפה הרסנית על שוק ירקות במחוז אדליב ב-25 ביוני, שהותירה עשרות פצועים ולפחות 13 הרוגים. באותו אזור, ולראשונה מזה שנים, ארגון ג'יהאדיסטי בשם "אנצאר אל-תוחיד", המזוהה עם אל-קאעידה, פוצץ מנהרת תופת מתחת למוצב צבאי סורי והרג חיילים. במזרח המדינה ובאזור דמשק, דאעש ביצע לאחרונה רצף פיגועים קטלני שלא נראה כמותו מאז 2018, וגבה אבדות רבות מכוחות הצבא הסורי. הבולט ביניהם היה בתחילת אוגוסט: מארב ירי לאוטובוס צבאי באזור דיר א-זור, שהוביל ליותר מ-30 הרוגים. בתחילת ספטמבר התגברו חילופי אש בין מיליציות שבטיות לבין לוחמים כורדים על-רקע מאבקי שליטה בדיר א-זור. התפתחות זו, אם תתעצם, עלולה לערער את יציבותה של הברית בין הכורדים (בהובלת ארגון הכוחות הסורים הדמוקרטיים) לבין השבטים הערביים, הנאבקים יחד בדאעש בחסות אמריקנית. כל אלה מעידים על השליטה הרעועה של אסד במדינתו, כולל בשטחים הנמצאים לכאורה תחת שליטתו, וממחישים את הפער בין מעמדו האזורי לחולשתו הפנימית.

ריבוי המתיחויות וההיתקלויות הצבאיות לא מוגבלים לכוחות המקומיים בסוריה, אלא זולגים כעת גם ליחסים בין רוסיה לארה"ב הפועלות בזירה. האמריקנים מלינים בחודשים האחרונים על הטרדות בלתי פוסקות של מטוסים רוסיים, המפרים את המרחב האווירי שבו פועלים כוחותיהם נגד דאעש. בסוף יולי מטוס קרב רוסי גרם נזק למל"ט אמריקני שהיה במשימה נגד הארגון. לטענת ארה"ב, היה זה חלק ממזימה משותפת של מוסקבה וטהרן להתיש את הכוחות ולהביא לנסיגתם מסוריה. מציאות כאוטית זו מאפשרת לאירן ושלוחיה לפעול באופן חופשי כמעט בסוריה ולהעמיק את אחיזתם בצבא, ששיקומו ותפקודו תלויים בסיוע מטהרן. גם ההתמקדות הרוסית במלחמה באוקראינה מקלה על אירן להרחיב את פעילותה ולהעמיק את שיתופי הפעולה הכלכליים והצבאיים שלה עם המשטר. המכון האמריקני לחקר המלחמה (Institute of War) ציין בדוח שפורסם ביוני השנה, כי כוח קודס של משמרות המהפכה וחיזבאללה הקימו מפקדות ובסיסים צבאיים נוספים במזרח המדינה, ובהם מחסני נשק, מחנה אימונים ומבני מגורים. זאת, במסגרת מאמציה של אירן לאבטח נתיבי תחבורה ברחבי סוריה, כולל לרמת הגולן וללבנון. אל מול מאמצי ההתבססות והמשך העברות הנשק מאירן, ישראל ממשיכה במערכה שבין המלחמות (מב"ם) ותחזקת את התקיפות בסוריה, בדגש על יעדי משטר, שלרוב מזוהים עם פעילות אירנית. הארגון הסורי לזכויות אדם פרסם בחודש אוגוסט דוח ולפיו ישראל תקפה בשטח סוריה 26 פעמים מאז תחילת השנה. בתקיפה ב-28 באוגוסט בשדה התעופה הבינלאומי של חלב הושמד משלוח צבאי אירני, שהכיל ציוד רגיש (ייתכן כזה הקשור להגנה אווירית). כפי שאירע בשל הנזקים שנגרמו בתקיפות קודמות, גם הפעם נסגר שדה התעופה לפעילות ושב לפעילות לאחר מספר ימים. ב-13 בספטמבר אירעו שתי תקיפות במערב סוריה: בשדה התעופה הצבאי אל-שועיראת וקודם לכן בטרטוס, ככל הנראה נגד עמדות הגנה אווירית. על-רקע הנורמליזציה האזורית עם אסד, שעה שכאוס פנימי מתחולל בסוריה ואירן מתעקשת לשמר אחיזה במדינה, ראוי שהמדינות הערביות יציבו דרישות תקיפות יותר כלפי אסד ויַתנו את העמקת הנורמליזציה עם סוריה והסיוע הכלכלי לה בנקיטת צעדים מוחשיים על-ידי המשטר. במרכזם אמורים להיות בלימתה של תעשיית הקפטגון, מאבק בדאעש, הגברת המשילות בדרום וביתר האזורים שבשליטת המשטר וצמצום הנוכחות האירנית בשטח סוריה. בנוגע לישראל, מעמדו האזורי המתחזק של אסד וביטחונו העצמי הגובר עלולים לצמצם את נכונותו להכיל את התקיפות הישראליות ולהאיץ בו להגיב, מה גם שתקיפות ישראליות במהלך עשור לא בלמו את מאמצי ההתעצמות הצבאית של אירן ושלוחיה בסוריה. מכאן מתבקש, שלצד שכלול ועידכון המערכה הצבאית של צה"ל בסוריה, ישראל תרחיב את מדיניותה למערכה דיפלומטית, ותעמיק את השיח ואת שיתופי הפעולה עם המדינות הערביות החולקות עימה אינטרס משותף ביחס לסוריה. שילוב מאמץ צבאי ומאמץ דיפלומטי עשוי לשפר את המענה לאתגרים הביטחוניים הנשקפים לישראל בזירה זו.