השופט: משה הולצמן, בית משפט השלום בבאר שבע המועד: יום שני, 4.12.2023, שעה 09:00 הנושא: חדלות פרעון צעירה בת 30, אם חד-הורית לתינוקת בת 14 חודשים, מצויה מזה עשור במעגל החובות לאחר שקרס סלון הכלות שהקימה עם שחרורה מצה"ל. בא-כוח הנאמנת מדווח שהיא אינה ממצה את זכותה למזונות מאבי בתה, אינה עובדת, קיים ספק לגבי אמינות הנתונים שמסרה, ולכן ההמלצה - המאוד-חריגה - היא ל-160 תשלומים חודשיים בני 1,000 שקל כל אחד.
האישה מסבירה שהיא ביחסים טובים עם בן הזוג לשעבר, הדואג לצרכי הילדה, ולכן אינה רוצה להתעמת עימו על המזונות. השופט משה הולצמן מסביר באורך רוח: "גבירתי, אני רוצה שתביני משהו. את נמצאת בהליך של חדלות פרעון ולהליך הזה יש כללים. את צריכה להיות שקופה ולמצות את המזונות. אם לא תעמדי בכללים, אני אבטל את ההליך. זו לא שתתנהגי כרצונך ותקבלי פטור.
"את צריכה להשֹתכר, צריך לראות איך את משלמת את החוב - לא את כל החוב, משהו מהחוב. אני צריך לראות שאת מקבלת מזונות. הדברים צריכים להיות גלויים, שקופים, ברורים. את דמי המזונות הוא צריך להכניס לחשבון הבנק שלך. את חושבת להשתלב במעגל התעסוקה?" - כן, אבל המלחמה מעכבת. הולצמן מברר גם לגבי האפשרות להכניס את התינוקת למעון כדי שהחייבת תוכל לעבוד. הוא נראה מתלבט ושואל את בא-כוח החייבת האם הם יסכימו להצעת הממונה על חדלות פרעון - 60 תשלומים בני 1,500 שקל; התשובה: 1,000 שקל.
לאחר דבריה של באת-כוח הממונה, הולצמן ממשיך: "אני אציע אולי את הדבר הבא. יש לנו כמה אפשרויות. אפשרות אחת היא שניפגש בעוד חצי שנה. אפשרות אחרת היא שאנחנו נתכנס להצעת הממונה, היא תתחיל לשלם בעוד כמה חודשים, בינתיים היא תשלם [כמו קודם לכן] 450 שקל לחודש, ומה שתשלם מהיום - ייזקף לטובת [התשלום הכולל].
אחרי התייעצות קצרה מחוץ לאולם, החייבת מסכימה והולצמן מכתיב בקול חרישי את פסק הדין. "התשלום הראשון מתי יהיה - 20 בדצמבר? 20 בינואר?" - הוא מתאם עם בא-כוח החייבת. לאחר הכנסת הפרטים, הוא גם מציין ש"יש כאן צו להכשרה כלכלית, שתירשם תוך עשרה ימים באתר הממונה, שתקח שיעורים. שיהיה לך בהצלחה, גברת".
"בהזדמנות זו נאחל לה בריאות שלמה" לפני הדיון הבא, המדור שוב עד לשיחה באולם בין באי-כוח החייבים, הממונה על חדלות פרעון וחברת עמידר (מיד נבין מה היא עושה כאן) - ושוב אנו תוהים מדוע הדברים לא נעשים לפני כן. נכון שנוח שכולם כבר מגיעים לאולם, אבל בעידן התקשורת המודרנית יש כידוע חלופות נוספות; ושוב נזכיר שמדובר בדיני נפשות מבחינה פיננסית.
בינתיים גם נכנס בא-כוח הנאמן של הדיון הבא, ואומר לקלדנית שבא-כוח החייב הודיעה שלא תתייצב מסיבות רפואיות וגם הגישה בקשה בתיק. כאשר הולצמן חוזר לאולם, הקלדנית מסבירה לו את הבעיה, בא-כוח הנאמן מעדכן והולצמן קובע שעליהם להגיש בתוך שבוע מועדים מוסכמים לדיון. חלק מעורכי הדין מדברים תוך כדי, אך הולצמן אינו מעיר להם.
"אפשר?", פונה לבסוף הולצמן לעורכי הדין. הנאמן מעדכן: אלו בני זוג שעשו כמעט את כל המחדלים האפשריים - לא שילמו (150 שקל לחודש), לא הגישו דוחות מאז ינואר השנה, הדוחות בשנה שעברה היו סותרים, הם יוצרים חובות חדשים לעמידר ממנה הם שוכרים את דירתם. דין ההליך לביטול, קובע הנאמן. הולצמן מברר מהו גובה החוב לעמידר (20,000 שקל) ומהו סכום הפיגורים (כ-6,000 שקל לכל אחד).
באת כוחם של החייבים לא יכולה ממש לעזור להם, כי האישה ניתקה את הקשר והיא הצליחה איכשהו להשיג אותה רק אתמול, ואילו עם הבעל - אפילו הקשר הזה לא היה. האישה מסרה שהיא בחודש השביעי בהריון בסיכון גבוה וטענה שזהו הרקע למחדליהם. באות כוח הממונה ועמידר מבקשות גם הן לבטל את ההליך, והולצמן אומר שזה כנראה מה שיעשה. הנאמן גם מעיר, כי לא הוגשו אישורים רפואיים לגבי ההריון, ובכל מקרה - המחדלים החלו עוד לפניו.
"מישהו רוצה לומר משהו?", פונה הולצמן לחייבים ונענה בשלילה. הוא מכתיב פסק דין ברהיטות ובמהירות, מכניס בתמצית את הפרטים, והנאמן מדייק אותו: הם שילמו רק תשלום חודשי אחד של 150 שקל. הולצמן מגיב בהפתעה: "פעם אחת?! לא קלטתי את זה". הוא ממשיך: "באת כוח החייבים טענה למצבה הרפואי של החייבת, ובהזדמנות זו נאחל לה בריאות שלמה. אבל גם אם נניח שמצבה הרפואי השליך על ההתנהלות בתיק, היה עליה להגיש בקשות מתאימות והדבר לא נעשה. לגבי החייב לא הועלה כל נימוק להתנהלותו".
הולצמן מציין גם את החוב לעמידר, משתמש מכאן בנוסח מוכן, מבטל כמובן את ההליך ומסיים: "הרבה בריאות. שיבואו להליך הבא, אם רוצים, בצורה אחרת. אחרת".
השורה התחתונה: ניהול יעיל תוך תשומת לב לפרטים, אם כי חייבים להדגיש שהיו אלו דיונים פשוטים מאוד וקלים מאוד. הולצמן ענייני מאוד: מוצא דרך ביניים שתאפשר לחייבת הראשונה להשתקם, ומבטל את ההליך לבני הזוג שניצלו אותו לרעה. יעילות: 9. מזג שיפוטי: 9. 