השופטת: רשמת בית הדין האיזורי לעבודה בבאר שבע, רעות אייד-בזיני המועד: יום שני, 4.12.2023, שעה 10:00 הנושא: דיון מוקדם - ביטוח לאומי "זהו פסק דין שהורה לוועדה לבחון פרוטוקול של ועדה קודמת, שתיעד שאין פגיעה בצוואר בתאונה אחרת, האם יש בו כדי להשפיע על ההחלטה", פותחת הרשמת רעות אייד-בזיני. "הוועדה כותבת לנו ככה, נקרא את זה ביחד, ואז אדוני [בא-כוח המערער] יטען". אייד-בזיני מקריאה ומתמצתת: "ההגבלות בצוואר הן מלפני התאונה [השנייה]. מצבו התנדנד, ללא מגבלת תנועה עד מגבלה קלה, ספק אם יש השפעה, ההחלטה נותרה על-כנה".
אייד-בזיני מנהלת דיון מחוץ לפרוטוקול ומפגינה בקיאות בפרטים בשאלותיה לבא-כוח המערער: "מה היה שם בביקורים האלה? זה התיעוד על כאבי צוואר? לפני כן הייתה הוועדה על התאונה הראשונה. מה זה הספק הזה? למה נותנים לו 5% [נכות]?" לאחר עוד חילופי דברים בין הצדדים, אייד-בזיני פונה שוב לבא-כוח המערער: "אתה לא מבין מה שאני אומרת, או שאני לא מסבירה טוב. אם יש תיעוד של פרופ' עטר על מגבלות, יש לך מצב קודם".
כעת היא פונה לבא-כוח הביטוח הלאומי: "מה שחברך אומר, שאם יש לו 5% נכות בצוואר והם לא נקבעו בתאונה הראשונה – אז על מה מנכה [אותם] הוועדה [בתאונה השנייה]?" הוא משיב וכעת אייד-בזיני חוזרת לבא-כוח המערער: "ההפך – הוא אומר: ספק אם יש לתרומה, אבל אני אומר חמש פחות חמש. זה חמש בגלל התאונה [השנייה] ומוריד [אותם] בגלל מצב קודם. לפי הלוגיקה שלך, אם היו קובעים לו פה אפס – לא היה צריך לנכות, כי אז אתה במינוס. הם הורידו בגין מצב קודם".
"אני לא מצליחה להבין" אייד-בזיני מנסה להמשיך להבין את החלטת הוועדה, שמצד אחד קבעה 5% נכות בשל התאונה השנייה – אבל אז הורידה אותם בשל הספק שמא הייתה נכות קודמת בגובה 5%. "רגע, תקשיב לי", היא אומרת לבא-כוח המערער. "אם הוועדה הייתה קובעת עשר ומנכה חמש, הוא היה נשאר עם חמש? יופי. התאונה גרמה לחמש, אבל זו המשמעות של ניכוי מצב קודם, אז פה זה יצא לך אפס. המזל שלא מדברים איתך על קשר סיבתי. המשפט הזה, 'ספק אם יש תרומה של נכות כתוצאה מהתאונה הנדונה', יכול להתפרש שיש קשר. [הוועדה צריכה הייתה לכתוב] כמה יש לו מהתאונה [השנייה], כמה מצב קודם, כמה נכות".
זה לא שלבא-כוח הביטוח הלאומי יש חיים קלים. אייד-בזיני פונה אליו: "אני לא מצליחה להבין. אם בסופו של יום התיעוד לא הצדיק מתן נכות על התאונה מ-2019 – איך היא ניכתה את זה? ש[הוועדה] תסביר מה זה המשפט הזה, מה הנכות מהתאונה וכיצד היא מנכה בגין מצב קודם". אייד-בזיני מאפשרת לשני עורכי הדין לדבר, ובא-כוח הביטוח הלאומי מבקש להציג חוות דעת לגבי המגבלות הקודמות בצוואר.
אייד-בזיני ערנית: "זה בראיות? אבל אנחנו בקדם משפט. [לגבי] מצב קודם הוועדה ניזונה רק ממה שיש בתיעוד קודם, היא לא יכולה לבדוק רטרו. זה שהוועדה ב-2019 קבעה אפס, זה לא אומר שיש מצב קודם". לבסוף הדיון עובר לפרוטוקול, ומאחר שהצדדים לא הצליחו להגיע להסכמות, אייד-בזיני מעבירה אותו "לשופט/לשופטת למתן פסק דין".
"צריך למצוא בו פתרון יצירתי" התיק הבא עוסק באישה הסובלת משורה ארוכה של נכויות ומערערת על פסיקת הוועדה בעניינה בטענה שהתעלמה ממצבה הקשה. ראוי לציין לחיוב, שעורך דינה מייצג אותה פרו-בונו וניכר בו שהוא נרעש מהמצוקה הקשה כאשר ביקר בביתה. אייד-בזיני מגדירה כדרכה את המסגרת: "אנחנו בוועדה שהתכנסה בהרכב חדש אחרי פסק דין מחזיר". היא בונה לבא-כוח המערערת: "למה אדוני סבור שבפני הוועדה היו פרוטוקולים של ועדות קודמות?"
אייד-בזיני מקלידה בעצמה, כאשר הקלדנית עסוקה בסידור ההיוועדות החזותית לדיון הבא, מה שלא מפריע לה לאחוז במושכות הדיון: "אנחנו יודעים במושכלות יסוד שכשעניין חוזר לוועדה בהרכב חדש, אפשר להציג בפניה מסמכים שאינם מאוחרים למועד הדיון המקורי, אחרת בכל ועדה נפתח מחדש. ממתי המסמכים? אני שנייה רוצה לסלק את הדברים שמפריעים להגיע להסכמות. המסמך שרצית להציג בפני הוועדה, ממתי הוא? עם יולי אין לי בעיה. תראה לי מסמך רלוונטי לתקופה הרלוונטית.
"בוא נעבור סעיף-סעיף, כי אי-אפשר ככה. אנחנו רוצים להגיע להסכמות, נכון?" המערערת משתעלת ואייד-בזיני מגיבה מיד: "את צריכה מים? תני לה מים", היא מבקשת מהקלדנית. הכל בסדר ואפשר להמשיך. אייד-בזיני מעיינת במסמכים ומציגה שאלות לגבי תוכנם ותאריכיהם. היא מדברת עם שני עורכי הדין שגם מדברים ביניהם, והכל בסדר מופתי.
בא-כוח המערערת מתאר כיצד ראה שהיא ניזונה על כריכים משום שאינה מסוגלת לבשל, ושהיא נאלצת להיעזר בשכן (גבר) במקלחת. "זה תיק מזעזע", הוא טוען. "כן, שצריך למצוא בו פתרון יצירתי", מסכימה אייד-בזיני, כי בית הדין אינו אמור להתערב בממצאיה המקצועיים של הוועדה. היא פונה לבא-כוח הביטוח הלאומי: "כשמגישים ערר על הדרג הראשון ועד שמתכנסת ועדת עררים, אפשר להציג מסמכים. אז אם מכנסים ועדה בהרכב חדש" – חושבת אייד-בזיני בקול ואינה משלימה את המשפט.
כעת הדיון הוא לפרוטוקול, ונציג הביטוח הלאומי מציע להחזיר את התיק לוועדה; בא-כוח המערעת מבקש להחליף את ההרכב בנימוק שזה הנוכחי כבר נעול. אייד-בזיני מעיינת שוב בהחלטת הוועדה ואומרת לנציג הביטוח הלאומי: "לעניין ההשגחה יש אמירה בסיפא של הדוח. כל ההחלטה של הוועדה היא בגדר מסקנה, אין פה שום נימוק".
אייד-בזיני מאפשרת למערערת להגיד כמה מילים וחוזרת לנציג הביטוח הלאומי: "קדימה, איך אנחנו מסדרים את זה?" הוא מציע להחזיר לוועדה באותו הרכב ולהנחות אותה לאלו מסמכים נוספים עליה להתייחס. אייד-בזיני מסייעת לקלדנית, מוסיפה הנחיות לוועדה ומדגישה: "הוועדה תנמק את החלטותיה בכל פרמטר כך שניתן יהיה להתחקות אחרי הלך מחשבתה. המערערת ובא-כוחה יוכלו לטעון את טענותיהם בפני הוועדה". לבסוף אייד-בזיני נותנת תוקף של פסק דין להסכמות אלו.
השורה התחתונה: ניהול יעיל ואף מרשים של הליך קדם המשפט, תוך בקיאות רבה, קשב לצדדים וניסיון להגיע להבנות. בתיק הראשון הדבר לא עלה בידיה של אייד-בזיני, כי עמדות הצדדים היו רחוקות מדי. בתיק הזה, כך ניכר, הבין גם הביטוח הלאומי שיש ממש בטענות המערערת, ואייד-בזיני מצאה פתרון המאזן יפה בין הצדק והאנושיות לבין העובדה שמדובר בכספי ציבור. יעילות: 9. מזג שיפוטי: 9. 