הסניגור סבור שבית המשפט העליון ידחה את טענתו של טראמפ לפיה יש לו חסינות מוחלטת, ויש אפילו סיכוי שלא יימצאו ארבעה שופטים – המספר המינימלי הדרוש כדי שבית המשפט העליון יידרש לערעורו. אם הערעור כן יתקבל לדיון, הוא צופה שבית המשפט יכריע עד סוף חודש יוני, כי כל מועד מאוחר יותר ייראה כהתערבות בבחירות (שיתקיימו ב-5 בנובמבר).
עם זאת, בית המשפט יכול להחליט שהוא דן בערעור בהליך רגיל – ואזי ההכרעה תתקבל רק לאחר הבחירות. אבל אם תהיה הכרעה מהירה בעליון, וכפי שצופים כל המומחים טראמפ לא יקבל חסינות – אפשר יהיה לנהל את המשפט החל מחודש אוגוסט. צ'טקן אמרה בשעתו, שהיא צופה ששלב ההוכחות יימשך שישה-שמונה שבועות – כך שבהחלט ייתכן פסק דין בחודש אוקטובר, שבועות אחדים לפני הבחירות.
בחירת המושבעים במקרה זה תהיה ארוכה ובעייתית, צופה הסניגור (עסקנו בכך בכתבה הראשונה בסדרה). במשפט עצמו יהיה כמובן על התביעה לשכנע את המושבעים, כולל חובה להוכיח מה שידוע לכל – למשל שהקפיטול נמצא בוושינגטון. "יש הבדל בין ידע שיפוטי בין ידע של מושבע. זה טירוף של החוק האמריקני", הוא מעיר. חלק חשוב מאוד יהיה ההנחיות של צ'טקן למושבעים בתום המשפט, כאשר טיוטות שלהן מועברות בין הצדדים עוד לפני כן, כדי שיידעו מהו נטל ההוכחה. כך למשל, היא יכולה לקבוע שעל המדינה להוכיח שטראמפ ידע שהוא גורם התקוממות (insurrection).
הרשעה חייבת להיות פה אחד, בהסכמת כל 12 המושבעים; אם אין הכרעה פה אחד, זהו mistrial והמדינה יכולה להגיש שוב את כתב האישום. על זיכוי לא ניתן לערער, בעוד שעל הרשעה יכול הנאשם לערער. ברוב המקרים, מורה בית המשפט לעצור מיד את הנאשם אם הוא מורשע, אך הסניגור צופה שאם הדברים יגיעו לידי כך במשפט טראמפ – הוא לא ייעצר, כי אין חשש שיימלט. טיעונים לעונש נשמעים לרוב חודשיים-שלושה לאחר פסק הדין.
אם טראמפ יורשע ויערער, סביר להניח שהוא לא ייאסר עד להכרעה בערעור. כך ייתכן תרחיש, בו טראמפ יושבע לנשיא בעודנו מורשע בערעור. ואז הוא יוכל להורות למשרד המשפטים למשוך את כתב האישום. מעבר לשאלה החוקתית שוודאי תתעורר, אם משרד המשפטים יעשה זאת – לא תהיה לצ'טקן ברירה אלא להיענות.