ארה"ב בהודעתה, מעבר להתקפה חריפה על התנהלותה של אירן, הודיעה, כי אם אירן לא תשתף פעולה עם הסוכנות עד הכנס הבא - הממשל יבקש מראש סבא"א לספק "דוח מקיף" על הפעילות הגרעינית של אירן, רחב יותר מסיכום הפעילות הרבעוני. עוד נאמר: "בהתבסס על תוכן הדוח, ננקוט צעדים המתאימים שיביעו את התמיכה בסבא"א ובמשטר הגלובלי לאי הפצת נשק גרעיני". נראה, כי הכוונה האמריקנית היא לדרוש מהסוכנות מסמך בדומה לנספח המיוחד שהכינה בסוף 2011 ואשר התייחס לממד הצבאי האפשרי בתוכנית הגרעין האירנית. התייחסות זו של סבא"א הייתה בין הגורמים המרכזיים שהניעו את תהליך הטלת הסנקציות על אירן.
החלטת ארה"ב והאירופיות להימנע מלדרוש ממועצה הנגידים של סבא"א לנקוט כבר עתה בצעדים קונקרטיים לא נובעת, כפי שגם עולה בבירור מההודעות השונות, מראייה מקלה של תמונת המצב, אלא בעיקר מחשש מתגובת אירן וקושי להתמודד איתה על-רקע המלחמה בין ישראל לחמאס ולגרורותיה של אירן, ובמיוחד על-רקע הבחירות הקרבות לנשיאות ארה"ב.
ואכן, נראה כי עיקר ההתנגדות להחלטה משמעותית נגד אירן הגיעה מוושינגטון. לאחר שכשלו מאמצי הממשל לחזור להסכם הגרעין שממנו פרש ב-2018, הוא מעדיף כעת לדחות את ההחלטה למועד רחוק יותר. הממשל מודע לאיום שמציבה אירן, ובשימוע בקונגרס אמר לאחרונה מפקד פיקוד מרכז האמריקני (סנטקום), הגנרל מייקל קורילה, כי האירועים מאז 7 באוקטובר אפשרו לאירן לנצל את ההזדמנות התקדימית לעצב את האזור לטובתה על-ידי הפעלת כלל שלוחיה.
בדבריו התמקד קורילה בצורך לגבות מחיר מאירן בשל פעילות זו. למרות שהדגיש, כי הייצור של אורניום מועשר ל-60% על-ידי אירן עלה בשנה האחרונה ב-39%, הוא נמנע מלפרט את המשמעויות הנובעות מכך, כמו גם מה נדרש לעשות בתגובה. בינתיים, גורמים בישראל הדליפו לתקשורת כי בתקופה האחרונה, אירן פועלת להשיג כמה רכיבים הנדרשים לפצצה גרעינית – אלה הנדרשים להרכבת ראש נפץ גרעיני, להבדיל מלצורך העשרת אורניום. לדברי בכיר ישראלי, מדובר ב"פעולות מטרידות מאוד".
אירן מצידה, עוד לפני פרסום הדוח, תקפה את התבטאויות גרוסי כ"פוליטיות". דובר משרד החוץ חזר והדגיש, כי דוחות הסוכנות בעבר מצאו שתוכנית הגרעין עובדמת במסגרת המחויבויות של אירן, וכי השימוש בנשק גרעיני אינו חלק מהדוקטרינה הצבאית האירנית. כן מסרה טהרן כי היא דיללה חלק קטן של החומר המועשר ל-60% לרמה נמוכה יותר (צעד נעדר חשיבות ממשית).
אולם, אירן התנגדה לביקור של גרוסי, שהביע רצון לקיימו עוד לפני כינוס פורום הנגידים. מהלך אירני זה נועד הן להפעיל לחץ על גרוסי, התוקף לאחרונה בפומבי את העדר שיתוף הפעולה של טהרן עם סבא"א, והן משום שאין בכוונתה להיענות לדרישותיו. בתגובת הארגון לאנרגיה גרעינית של אירן לדוח נאמר כי אירן אינה מחויבת לענות לשאלות הסוכנות שמתבססות, לדבריה, על מידע כוזב ומסמכים לא מאומתים. המכתב של אירן דורש מסבא"א לחדול מהטיית העובדות ומבהיר, כי מול הסירוב לאשר כניסת פקחים מסוימים אישרה אירן 14 פקחים חדשים. נראה, כי הביטחון העצמי האירני גבר גם על-רקע ההבנה, כי אין פני וושינגטון לעימות בעת הזו, וכן ההבנה, כי היא עצמה נהנית מהמטרייה המדינית הרוסית, שמגנה עליה הן בדיוני פורום הנגידים והן במועצת הביטחון.
בשורה התחתונה: הדוח האחרון של סבא"א אינו מותיר ספק שאירן ממשיכה לקדם במרץ את תוכנית הגרעין שלה. בנסיבות אלה מחריפה הבעייתיות הנובעת מחוסר היכולת של סבא"א לממש את אחריותה ולהציג תמונה מלאה ואמינה של ההתקדמות בתוכנית הגרעין. ארה"ב והאירופיות, שאיבדו למעשה תקווה שניתן יהיה לקדם בשנה הקרובה הסכם חדש עם אירן, מתמקדות בעיקר בניהול המשבר בתקווה ש"איומיהן" בדבר צעדים עתידיים ירתיעו את אירן.
מנגד נראה, כי מבחינת טהרן כל עוד היא אינה מעשירה ל-90% (צעד לא הכרחי בעת הנוכחית), היא יכולה להמשיך ולקדם את תוכניתה בלי להסתכן בעימות חריף עם ארה"ב - מה גם שעוד שנתיים יפוג תוקפו של סעיף חידוש הסנקציות (snapback), שהוא מנוף הלחץ האפקטיבי היחיד המשולב בהחלטת מועצת הביטחון שאימצה את הסכם הגרעין.
