בדרך כלל קשה לצפות את הכרעתו של בית המשפט העליון על בסיס דבריהם של שופטיו בדיון. הם מקשים על כל הצדדים, וגם שאלות ואפילו אמירות שנראות נחרצות - הן לרוב כדי לאתגר ולחדד. אבל בזהירות הראויה ניתן לומר, שבדיון אתמול (2.6.24) על גיוס החרדים - עמדות השופטים היו ברורות וכך גם נראית התוצאה הצפויה.
תשעה שופטים דנו בסוגיה העיקרית של המשך הפטור לחרדים מן הגיוס ובסוגיית-המשנה של התמיכה בישיבות כנגד תלמידיהן שאינם מתגייסים. אפשר להסתפק במדד פשוט אך יעיל: הכמות והמהות של השאלות שהפנו לצדדים. עו"ד דורון טאובמן, המייצג את הממשלה משום שעמדתה מנוגדת לחלוטין לזו של גלי מיארה, כמעט שלא יכול היה להציג את הטיעון שהכין מראש, כי כל השופטים הפציצו אותו בשאלות ובאמירות נחרצות: המצב הוא בלתי חוקי ובלתי נסבל, עמדתה של הממשלה חסרת בסיס משפטי ומתעלמת מן המציאות.
עוה"ד שמואל הורביץ ודוד שוב, שייצגו איגודי ישיבות חרדיים, נאלצו גם הם להתמודד עם מטחים מן הדוכן. לעומת זאת, היו חיים הרבה יותר קלים לנציגי היועצת המשפטית (ומשרדי הממשלה וצה"ל), עוה"ד אבי מיליקובסקי וענר הלמן, כמו גם לבאי-כוח העותרים. הפער היה גדול מאוד, בולט מאוד ואפילו חריג מאוד. בשל כך, ניתן להניח במידה משמעותית של סבירות, שהעתירות יתקבלו - אולי אפילו פה אחד.
בהקשר זה חשוב לציין, שהייתה עוד נקודה גלויה לעין: הביקורת על הממשלה באה הן מצד ה"ליברלים" (עוזי פוגלמן, יצחק עמית, דפנה ברק-ארז ועופר גרוסקופף) והן מצד ה"שמרנים" (נעם סולברג, יעל וילנר, דוד מינץ, אלכס שטיין וגילה כנפי-שטייניץ). היו אלו דווקא סולברג ו-וילנר הדתיים-לאומיים שהוסיפו מימד רגשי לדיון, אשר בא לידי ביטוי הן בתוכן והן בטון של דבריהם (סולברג כמעט זעק כאשר שאל מדוע הממשלה אינה מוכנה להתחייב אפילו לגיוס 3,000 חרדים בשנה הקרובה כמו בשנים הקודמות).
הערה מן הצד: סולברג ו-וילנר ביטאו את קולה האמיתי והוותיק של הציונות הדתית, הרואה ערך עליון בשירות בצה"ל ומשלמת מחיר דמים קשה במיוחד גם בחרבות ברזל, וזאת בניגוד למנהיגים פוליטיים בכירים הנושאים לשווא את שמה ומוכנים לתמוך בפטור לחרדים.
נחזור לדיון. הנטייה המסתמנת של בג"ץ לפסוק נגד הממשלה (והחרדים) ניצבת על שתי רגליים: חוקי ועובדתי. כמה מן השופטים הדגישו את העובדה הפשוטה שגם טאובמן אינו יכול להתכחש לה: אין כיום בסיס חוקי לפטור לחרדים. אבל טאובמן טען, שהפוקד - הגוף הצה"לי המופקד על הגיוס - יכול להפעיל שיקול דעת ולהחליט את מי הוא מגייס ושהממשלה אינה מתערבת בהחלטותיו. השופטים הגיבו כמעט בבוז: זה לא מה שנהוג מזה עשרות שנים, הממשלה עצמה ציינה בתגובתה שהיא מקבלת את ההחלטות, איש אינו חושב שזו רק החלטה טכנית של קצין, וגם אם כן - היא חייבת לעמוד בכללי המינהל התקין (שוויון וסבירות).