1. בשנת 1949 הסכים דוד בן-גוריון לפטור משירות צבאי 400 אברכים. מספר תושבי המדינה (כמעט כולם יהודים) היה 700,000. היום פטורים משירות 63,000 אברכים. מספר היהודים בישראל הוא 7.25 מיליון. מספר הפטורים עלה פי 158. מספר התושבים היהודים עלה פי עשרה. במילים אחרות: שיעור הפטור גדל פי 16 מהגידול באוכלוסייה. זה כל הסיפור על רגל אחת. 2. הזעקה החרדית על "הרס לימוד התורה" היא שקר. יש בישראל מאות אלפי לומדי תורה שלא עליהם מדובר. חרדים יותר מבוגרים ויותר צעירים, רבנים ומורים, תלמידי החינוך הממלכתי-דתי וישיבות ההסדר, מי שלומדים דף יומי ומשניות, מי שקוראים פרקי היום בתנ"ך, מי שקובעים עיתים לתורה בשבתות. הזעקה הזאת יוצאת בין היתר מתוך התנשאות אופיינית של רבים במגזר החרדי: רק לימוד התורה שלנו חשוב, רק לנו יש גדולי תורה, כל האחרים הם אין ואפס. 3. אבל בואו נניח שכן תהיה פגיעה, אולי אפילו מהותית, בלימוד התורה. כנגד זאת, מדובר בפיקוח נפש של המדינה ותושביה. צה"ל צריך אלפי לוחמים, וגם אם החרדים לא יהיו בגולני ובשריון - גיוס שלהם יאפשר להעביר חיילים אחרים ליחידות הקרביות. אפילו אם מדובר רק בספק-ספקו של פיקוח נפש - הוא דוחה כמעט את כל התורה כולה, כולל לימוד התורה. חד וחלק. 4. בית המשפט העליון לא קבע כמה ומתי ואיך יגויסו חרדים. מבין השורות נראה, כי אם יגויסו בשנת הגיוס הנוכחית (עד סוף מאי הבא) 3,000 חרדים - המספר שצה"ל אומר שהוא ערוך לקלוט - ותהיה תוכנית שנתית להגדלת המספר, השופטים לא יתערבו אם יוגשו עתירות. לצה"ל יש שיקול דעת מינהלי על-פי צרכיו ויכולותיו, ובתי המשפט כמעט שאינם מתערבים בשיקול דעת שכזה, כל עוד הוא נעשה בצורה סדורה ובלא פגיעה בערכי יסוד. כלומר: מדובר כרגע ב-5% מכלל האברכים הרשומים, וכולם יודעים שיש שיעור גדול בהרבה מתוכם של כאלה שלמעשה בטלנותם אומנותם. אבל החרדים אומרים: איש מאיתנו לא יתגייס, גם אם הוא מכיר את הגמרא רק מבחוץ. 5. אפשר להאמין שקיימת חרדה חרדית גדולה באמת לגבי מה יקרה לצעירים שיגויסו. אי-אפשר להשוות אותם לדתיים-לאומיים, החיים בחברה הכללית ויודעים כיצד להפיק ממנה יתרונות ולהיזהר מן החסרונות. מדובר במי שחיים במידה רבה בבועה מגוננת, ובהחלט יתקשו להסתגל לחיים מחוצה לה. צה"ל כבר מתחשב בכך ויוכל לעשות זאת גם במספרים גדולים יותר. 6. אבל ההתנגדות האמיתית של החרדים לגיוס נובעת משתי נקודות אחרות. האחת: למה להתגייס אם אפשר לקבל פטור? עם יד על הלב, רבים מחיילי החובה היו בוחרים באפשרות הזאת אם הייתה מוצעת להם. השנייה: אם הצעירים החרדים יתגייסו, ועוד יותר מכך - אם ישתלבו בעבודה, תפחת מאוד השליטה של העסקנים והפוליטיקאים עליהם וייפגע משמעותית בסיס כוחם. 7. שאלה עובדתית ראשונה. יולי אדלשטיין הבהיר אמש, כי חוק הגיוס יעבור בהסכמה רחבה - או בכלל לא. זוהי גם עמדתו של מי שמופקד על הנושא, יואב גלנט. בליכוד ובסביבת בנימין נתניהו תוקפים אותם וטוענים שיובילו להפלת הממשלה. במקביל, יריב לוין מוכן למנות שופטים - כולל הבכירים ביותר שבהם - רק פה אחד. אז הסכמה רחבה זה טוב או רע? 8. שאלה עובדתית שנייה. הליכוד כמובן תקף את בית המשפט העליון ותהה מדוע לא ניתן פסק דין כזה במשך 76 שנים. אז קודם כל, היו שורה של פסקי דין שקבעו שיש לגייס את החרדים. חוץ מזה, בית המשפט אכן נתן למדינה שנים על גבי שנים לפתור את הסוגיה. היא לא עשתה זאת, כולל ב-17 שנותיו של בנימין נתניהו כראש הממשלה. אז ריסון שיפוטי זה טוב או רע? 9. התשובה לשתי השאלות הללו זהה: זה לא עניין של טוב או רע, זה גם לא עניין של עובדות, זה ודאי לא עניין של טובת המדינה והבטחת בטחונה. זה אך ורק עניין פוליטי ובעיקר ההישרדות האישית של נתניהו. כל השאר חשוב כקליפת השום.