ראשית יש לבחון את תמונת המצב המבצעית ואת עיקרי הנכסים שצה"ל השיג ברצועה, ואשר חמאס דורש מישראל להתפרק מהם. הפגיעה בכוח הלוחם של חמאס היא קשה, ועם השלמת המשימה ברפיח חמאס ושאר הארגונים יאבדו למעשה את יכולת הפעולה הסדורה שלהם, למעט בדיר אל-בלח ובנוסיראת. על-אף זאת, ממשיכה להתקיים יכולת לחימה שיורית באמצעות לוחמת גרילה כנגד כוחות צה"ל ונמשך ירי תלול מסלול בהיקפים נמוכים ולטווחים שונים בהתאם למלאי שלא הושמד עדיין. חמאס מנסה להשלים את השורות באמצעות מינוי מפקדים וגיוס פעילים חדשים. הכלי המרכזי שלו בתהליך הגיוס הוא שליטתו בחלוקת הסיוע ההומניטרי, כך שלמתגייסים חדשים מובטחת אספקת מזון וסיוע להם ולמשפחותיהם. מול הניסיונות האלה, צה"ל פועל בכל מקום שבו הוא מזהה ניסיונות שיקום, במטרה להעמיק את הפגיעה בחמאס. צה"ל בודד את צפון הרצועה על בסיס ציר נצרים עד הים ("המסדרון"). צפון הרצועה הוא אחד הנכסים החשובים ביותר של המלחמה, משום שצה"ל הצליח לבודד אותו משאר חלקיה. ההערכה של צה"ל היא שבצפון הרצועה נותרו 200,000 והרבה מאות פעילי חמאס. בימים אלה צה"ל ממשיך לפעול בצפון הרצועה כדי לטהר את המרחב. פעילותו זו גורמת לחלק מהאוכלוסייה להתפנות ולנוע דרומה. מסדרון נצרים הוא נכס חיוני, וצה"ל פועל כדי להרחיב אותו ולהעמיק את האחיזה בו כדי למנוע תנועה של תושבים חזרה לצפון הרצועה, המהווה מרחב לחימה. בדרום הרצועה השלים הצבא את ההשתלטות על מרחב פילדלפי. זהו נכס חיוני למניעת הברחות אמצעי לחימה ממצרים לרצועה והתעצמות של כוחות עוינים. הפעולה במרחב הזה עתידה להימשך זמן רב מאחר שצה"ל נדרש להשלים את הגילוי וההשמדה של נתיבי ההברחה ממצרים. האחיזה לשנים רבות במרחב פילדלפי חיונית למניעת התעצמות מחודשת של חמאס. לבסוף, מרחב החיץ הנבנה לאורך קו הגבול ברצועת עזה חשוב מאוד למימוש תוכנית ההגנה על יישובי העוטף. קיימות מנהרות התקפיות רבות לכיוון ישראל שחלקן טרם זוהו והושמדו. לכן, מרחב החיץ מחייב השלמה הנדסית ותחזוקה קפדנית למניעת חדירה של פעילי חמאס לפגיעה ביישובי העוטף.

ההצעה העומדת על הפרק כעת (וכך גם ההצעות הקודמות) היא להחזיר את החטופים בכמה פעימות. זוהי דרישה קשיחה של חמאס. דרישה זו תאפשר להתחיל בשחרור של חטופים מספר (לא ברור כרגע האם חטופים חיים בלבד או שהפעימה הראשונה תכלול גם גופות), ובהמשך לגרור את הפעימות הבאות חודשים ואף שנים. חשוב להבין שחמאס לעולם לא ישיב את כל החטופים, שכן הם מהווים את הנכס המרכזי שלו ואת תעודת הביטוח שלו להמשך שרידות ההנהגה המקומית, וכלי מרכזי לפגיעה בחוסן ובלכידות החברה בישראל. המחשבה שהחמאס יסכים להחזיר את כל החטופים, אין לה על מה להתבסס. חמאס, כאמור, יסכים לשחרור חלקי של מספר קטן שיאפשר (להבנתו) להשיג הישג משמעותי בדמות הפסקה של הלחימה לזמן ממושך ככל הניתן, נסיגת צה"ל מנכסים חיוניים כפי שפורט לעיל וגרירת רגליים להארכת הפסקת הלחימה ככל הניתן באמצעות דיונים אינסופיים לגבי השלבים הנוספים בעסקה (שלא יתממשו). מבחינת חמאס זהו מצב אסטרטגי נוח המאפשר לו לשמר את ההנהגה ואת החטופים ולהתחיל את שיקום הרצועה. מבחינת ישראל יש לדברים משמעויות לא פשוטות. שחרור חלק קטן מהחטופים יגזור למעשה מוות על השאר, מאחר שהוא יבטל את כל המנופים של ישראל על חמאס: הפסקת הלחץ הצבאי, לצד לחץ אמריקני מתמשך על ישראל להפסקת המלחמה; התפרקות מהנכסים של צה"ל תהווה ויתור על מה שהושג כבר ועל הניצחון הצבאי במלחמה; חזרת אוכלוסייה לצפון הרצועה לפני טיהור המרחב מהווה איום חמור: אם צה"ל יחזור להילחם כדי להשיב לחזקתו נכסים אלו לאחר הפסקת הלחימה (מה שקשה לראות לאור לחצים כבדים שיופעלו על ישראל להימנע מכך), הוא ישלם שוב מחיר דמים כבד. כמו-כן, יהיה קושי לדרוש מלוחמי צה"ל (מילואים וסדיר) לכבוש שוב מרחבים שצה"ל אפשר לאויב להתארגן בהם מחדש ללא הפרעה. לבסוף, לא ניתן יהיה להגן על יישובי העוטף ללא מרחב החיץ, מה שיגרום לתרעומת רבה, לנטישת חלק מהתושבים ולעצירת שובם לעוטף. יש לזכור גם שלא ניתן יהיה למנוע את התעצמות החמאס דרך מרחב פילדלפי, מאחר שכל סידור טכנולוגי, בינלאומי או אזורי לא יוכל להיות בר-קיימא ללא נוכחות צה"ל. ניסיון העבר מוכיח זאת.

לאור כל אלה, על ישראל לעמוד על כמה עקרונות. ראשית, יש לתבוע את שחרור כל החטופים בפעימה אחת. רק כך ניתן יהיה למנוע את הגורל הצפוי למי שלא ישוחררו בפעימה הראשונה. חמאס ככל הנראה לא יקבל את הדרישה הזו, אולם אז נוכל להמשיך את הלחץ הצבאי במלוא העוצמה עד שיקבל. אם עמדה זו לא תתקבל על-ידי הממשלה, הרי שבכל עסקה על ישראל לעמוד על העקרונות הבאים: שמירה על שליטה מלאה של צה"ל במרחב פילדלפי ובמסדרון ושימור מרחב החיץ; צה"ל ישמור על חופש הפעולה שלו בכל הרצועה; לא יוכנס לרצועה כל כוח חמוש אחר; ואין מקום להסכמה לעצירת המלחמה. זו תסתיים רק כאשר ימוגר משטר חמאס ברצועת עזה ומטרות המלחמה יושגו במלואן. החזרת חטופים היא משימת קודש, אולם אל לה להפוך לעסקה לא אחראית. אין גם מקום לעסקה בכל מחיר, כי המדינה והביטחון הלאומי חשובים יותר מהביטחון האישי של החטופים. עסקת חטופים שתפרק את צה"ל מהנכסים שצבר עד כה במחיר דמים כבד ושתאפשר לחמאס להשתקם ולחזור לשלוט ברצועה, היא מתכון לחזרת האיום על ישראל ולמתן רוח גבית לטבעת ההתנגדות המקיפה אותה, בראשותה של אירן.