התבטאויותיו של ראש הממשלה,
בנימין נתניהו, בעניינה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, עומדות לכאורה בסתירה להסדר ניגוד העניינים החל עליו בשל משפטו הפלילי.
בישיבת הממשלה אתמול (4.11.24) אמר נתניהו, לאחר ביקורת קשה של כמה שרים על מיארה - למשל בנוגע לתנאי הכליאה ולהצעות חוק בנושאים שונים - וקריאה של
שלמה קרעי לפטר אותה: "יש כאן בעיה יסודית. אם מסתכלים על השנה וחצי בממשלה הקודמת - כמה הערות של הייעוץ המשפטי היו לממשלה, מול היום - זה ייעוץ משפטי שמתעמת עם הממשלה כמעט על כל סעיף. זו המציאות. זה מה שקורה כרגע בכל צעד ובכל שעל. זה לא בא בחשבון".
נתניהו פנה לשר המשפטים,
יריב לוין: "צריך למצוא דרך לעקוף את זה. איך בממשלה הקודמת הכל עובר - כולל הסכם גז שערורייתי, מינוי מקורבים גם בזמן ממשלת מעבר. אני לא רוצה להתעקש על סעיף זה או אחר - אני מבקש משר המשפטים להביא הצעה".
הסכם ניגוד העניינים החל על נתניהו בשל משפטו נקבע בידי היועץ המשפטי הקודם,
אביחי מנדלבליט, והיה גורם מרכזי בהחלטת בג"ץ לדחות את העתירות נגד הטלת הרכבת הממשלה על נתניהו בשנת 2020, זמן קצר לאחר הגשת כתב האישום. נתניהו עצמו טען שההסדר הוא חד-צדדי ואינו מחייב אותו, אך בשנת 2021 קבעה הנשיאה דאז,
אסתר חיות, כי ההסדר מחייב. בעתירות נוספות הבהירו פרקליטיו של נתניהו, כי הוא רואה את עצמו מחויב להסדר זה.
הסעיף הראשון בהסדר קובע: "הימנעות ממעורבות במינויים והליכי מינויים של בכירים בייעוץ המשפטי לממשלה, במשרד המשפטים ובמשטרת ישראל המטפלים בהליך הפלילי נגד ראש הממשלה או שיש ביכולתם להשפיע עליו, וכן עניינים הנוגעים למעמדם ולמילוי תפקידם של גורמים אלה". עוד קבע מנדלבליט, כי חובת ההימנעות משתרעת על כל מעורבות בקבלת החלטות בעניינים הכלולים בהסדר, על כל פעולה של נתניהו בעניינים אלה באמצעות כל גורם ממשלתי או אחר, וכן על התערבות בהחלטות המצויות בגדר סמכויותיהם של שרים אחרים.
מיארה היא כיום הסמכות העליונה בנוגע לקביעת עמדת המדינה במשפטו של נתניהו, והיא אכן החליטה בעצמה לדחות את הצעת בית המשפט לפנות לגישור פלילי ואת קריאתם של השופטים לשקול להסיר את האישום בשוחד בתיק 4000. לפיכך, מיארה מעורבת אישית בהחלטות הנוגעות במישרין לגורלו של נתניהו.
מעובדות אלה עולה, כי כאשר נתניהו התבטא במפורש בביקורת חריפה על מיארה לאחר שנשמעה בממשלה קריאה לפטר אותה, ובמיוחד כאשר הטיל על לוין "להביא הצעה" - הוא הפר לכאורה את הסדר ניגוד העניינים. כאמור, הסדר זה עמד ביסוד פסק הדין בו נקבע, שהוא יכול לשמש כראש ממשלה למרות כתב האישום נגדו.