ולדימיר פוטין מתכונן לחג מולד מוקדם בדמות הסרת העיצומים האמריקניים, ואילו ארה"ב נראית כחסרת סבלנות לתת לו את המתנה – מאבחן אקונומיסט. סטיב וויטקוף אמר בשבוע שעבר, כי הקלה בעיצומים תבוא לאחר הפסקת אש באוקראינה (כלומר, לפני הסכם שלום) וכי הוא צופה פריצת דרך בתוך כמה שבועות.
ארה"ב הטילה על רוסיה 6,500 עונשים מאז הפלישה לאוקראינה, ואירופה – מספר גדול עוד יותר. חלקם סמליים – הקפאת נכסיהם של מקורבי פוטין. אחרים מכוונים נגד ענפים וגופים רוסיים ובהם אנרגיה, חימוש ובנקאות, באמצעות חסימת גישתם לטכנולוגיה, לשווקים המערביים ולתשלומים בדולרים; את אלה רוצה הקרמלין להסיר.
לעומת זאת, באירופה דיבורים כאלה הם טאבו והעיצומים שלה על רוסיה יישארו בעינם גם אם האמריקניים יוסרו. יש הטוענים שזה לא ישנה הרבה: רוסיה רוצה גישה לטכנולוגיה, למטבע ולרשתות התשלומים של ארה"ב. אבל הניתוח של אקונומיסט מוביל למסקנה אחרת: בלא אירופה תישאר רוסיה עם סחר, השקעות זרות וגישה למערכות תשלומים שכולם יהיו מוגבלים מאוד.
תחילה – הסחר. סחר הטובין בין ארה"ב לרוסיה ערב המלחמה היה 35 מיליארד דולר בלבד; הסחר עם אירופה היה 305 מיליארד דולר. רוסיה מצפה ליותר בתחום האנרגיה, מקור ההכנסות העיקרי שלה. ארה"ב תומכת במחיר תקרה של 60 דולר לחבית בו יכולה רוסיה לייצא נפט, אך בינואר היא הצליחה לייצא 3.5 מיליון חביות ליום – יותר מאשר ב-2021. הסרת העיצומים לא תשנה הרבה. יש גם מעט מקום לשיפור בגז הטבעי: הייצוא שלו לא יגדל משמעותית לפני 2026, ואירופה לא צפויה לחזור ולקנות אותו.
ומה לגבי הייצוא האמריקני? רוסיה מצליחה לעקוף את המגבלות בייבוא דרך סין או מדינות במרכז אסיה. רבים מהמוצרים יקרי הערך שאינה מצליחה להשיג – כמו למשל מיכון היי-טק – הגיע מאירופה. יש מוצרים לשימוש כפול (צבאי ואזרחי) המגיעים מארה"ב, אך האיסור על ייצוא צבאי יישאר בתוקפו.