בשנת 1995, בשיא עידן הגלובליזם, טבע פרופ' דייוויד ווגל מאוניברסיטת ברקלי את הביטוי "אפקט קליפורניה". כאשר חברות בשוק עשיר נתקלות בתחרות הן אינן מורידות את הסטנדרטים, אלא תיתכן דווקא תחרות אל הצמרת, כולל בין שווקים שכנים. הוא כינה אותו כך על שם תקני הזיהום המחמירים של מנועי מכוניות שהונהגו בקליפורניה: חברות רבות בחרו להתיישר על פיהם במקום לייצר במדינות מקלות יותר.
בשנת 2012 טבעה אָנוּ ברדפורד מאוניברסיטת קולומביה את המונח "אפקט בריסל": חברות רב-לאומיות מעדיפות לאמץ ברחבי העולם את התקינה של האיחוד האירופי במקום להתקוטט איתו. כיום יש למשקים הגדולים ביותר – ארה"ב, סין והאיחוד האירופי – אינטרס משותף בקביעת הסטנדרטים העולמיים, והפרס הגדול ביותר הוא הבינה המלאכותית, כותב אקונומיסט.
עד השנה, רק מיעטו שיערו שיצוץ "אפקט בייג'ינג". מבחינת מדינות רבות, כללי האינטרנט בסין מלמדים מה אסור לעשות, והנסיונות הראשונים של סין באסדרת ה-AI לא היו מעודדים. הרשויות אסרו בצורה גורפת להשתמש ב-ChatGPT והמפלגה רגישה במיוחד ליישומונים הממליצים על תוכן. ב-2023 נדרשו שירותי ה-AI לקבל אישור ביטחוני ולרשום את האלגוריתם שלהם.
מוניטין היזמות של סין קיבל דחיפה בינואר, עם השקת DeepSeek-R1 – מודל מתקדם המצריך רק חלקיק מכוח המחשוב והתמיכה הפיננסית של מתחריו האמריקנים. האירוע העמיד בספק את יכולתה של ארה"ב להוביל ב-AI על-ידי מניעת שבבים מתקדמים מסין. אבל ההצלחה הטכנולוגית נתקלה בקשיים פוליטיים: טייוואן אסרה להשתמש ב-DeepSeek במערכות ממשלתיות, ואיטליה – בצורה גורפת.
סין שופכת כספים על פיתוח יישומונים זולים, נגישים וטובים. המפלגה רוצה שה-AI ייכנס לשימוש כמה שיותר מהר וכמה שיותר נרחב. לתפוס את המקום השני מארה"ב ובהפרש לא גדול – זהו הימור מסחרי חכם שגם ימצא חן בעיני מדינות רבות. לעומת זאת, ארה"ב מתייחסת למרוץ לשליטה ב-AI כמו אל פיצוח האטום. ג"ד ואנס נזף במדינות אירופה על עודף רגולציה: "הניצחון בעתיד ה-AI לא יושג באמצעות יד ברזל על הבטיחות".
אחרים שותפים לעמדתה של סין, לפיה ה-AI הוא בעל חשיבות עצומה אך לא אפוקליפטית – משהו כמו חשמל ומחשב, ולא כמו פצצה גרעינית. יתרה מזאת: הרגולציה הסינית פרגמטית יותר וידידותית יותר לענף מכפי שנראה מבחוץ. מסמך ממשלתי שפורסם השנה הראה כיצד פיקוח הדוק על המידע עולה בקנה אחד עם אכיפת חוקי הפרטיות, זכויות היוצרים והגנת המידע.
אם אי-פעם יהיה "אפקט בייג'ינג", הוא לא יעודד מרוץ אל הצמרת – סבור אקונומיסט. הגישה הסינית שמה את הרווחיות, הנוכחות והסדר החברתי לפני זכויות הפרט. ספר לבן של הנציבות האירופית מ-2020 מביע דאגה מפני אפליה בידי האלגוריתם; בסין, אפליה בוטה של מיעוטים היא מודל עסקי. האיחוד האירופי חושש שעובדים ישתמשו ב-AI כדי לעקוב אחרי התנהגותם של עמיתיהם; בסין, המעקב הוא ענף משגשג.
למודל הסיני של אסדרת AI יהיו קשיים בדמוקרטיות ליברליות, אבל מדינות רבות אחרות מחפשות טכנולוגיות זולות הנמדדות בביצועיהן. לסין יש עוד יתרון: היא מתמודדת מול ממשל טראמפ, המתקפל בגלוי בנושא דומיננטיות ה-AI ואשר מוכן להשתמש בכוח מונופוליסטי כדי לכפות העדפות אידיאולוגיות. דונלד טראמפ איים לאחרונה להטיל מכסים על מדינות שיפקחו על חברות טכנולוגיה אמריקניות בדרכים שלא ייראו לו. ארה"ב שוב נותנת לסין מתנה פוליטית. תקראו לזה "אפקט טראמפ".