השופט: אביגדור דורות, בית המשפט המחוזי בירושלים

המועד: יום שלישי, 29.12.25, שעה 10:30

הנושא: חדלות פרעון

"התובע הגיש את התביעה בטענה שהוא עבד בחברה שבפירוק מ-2013 עד 2019. אומר הביטוח הלאומי, שכל התלושים לא היו של בחברה שבפירוק אלא של תאגיד אחר שאינו בחדלות פרעון, ושהחברה שבפירוק דיווחה של המערער רק מ-2018", מתמצת השופט אביגדור דורות את המחלוקת שבפניו. בא-כוחו של העובד טוען שלא ניתן לקדם את הדיון, כי לא הוגשו כל המסמכים. דורות: "הביטוח הלאומי צירף לתגובה שלו את כל התלושים, התלושים עצמם". הנאמן: "הם פיקטיביים". דורות: "העובד שמקבל תלושי שכר מחברה שהוא לא עובד בה, מסתכל ואומר: לא ידעתי שאני עובד בה, אבל יפה מאוד שמשלמים לי. אם הייתי עובד של החברה והייתי רואה שאני מקבל חודשים על חודשים תלושים מחברה שאני לא מכיר, לא הייתי שואל? לא הייתי מברר?" בא-כוחו של העובד: "אני לא יודע מה הוא חושב". דורות: "אתה לא מייצג אותו? לא שאלת אותו?" דורות פונה לנציג הביטוח הלאומי: "מה אתם אומרים? אתם כותבים בסעיף 15 לתגובה, שהמערער דווח על-ידי החברה שבפירוק מינואר 2018. זאת אומרת, שעד אוגוסט 2019 תלושי השכר היו של החברה שבפירוק? מאיפה יש לכם את התלושים הקודמים?" נציג הביטוח הלאומי אומר שהמוסד מקבל דיווח מקוון. דורות: "ולא כתוב מי החברה? לפני כן דיווחה החברה האחרת? "ומה לגבי התקופה מינואר 2018, תקופה של שנה וחצי, שבה התלושים הם מהחברה [שבפירוק]? אין לנו את התלושים? לגבי השנה ושמונת החודשים האחרונים של התקופה, מי שדיווח על זה, זו החברה והיא נכנסה לחדלות פרעון. על בסיס מה הביטוח הלאומי אומר [לעובד] 'תפנה לבעלים של החברה'? זה קרה עם עוד עובדים? הוא העובד היחיד שהגיש תביעה?" - היו חמישה עובדים. "העובדים האחרים הגישו תביעה לביטוח הלאומי?" - תביעותיהם נדחו. "מאיזו סיבה הן נדחו?" - חוסר מידע.

"מי ששומע לא מסוגל לתמלל"

אני רושם לעצמי שלמרות שהדיון מתקיים בהקלטה ודורות ביקש מהצדדים להזדהות, הוא אינו מקפיד על כך בפועל. ואז בדיוק הוא מעיר לבא-כוח התובע: "רגע! אני מבקש, בזמן שהוא מדבר אתה שותק. אנחנו במערכת של תיעוד, מי ששומע לא מסוגל לתמלל". ואז יש לו שאלה אליו: "הכסף שהוא לא קיבל, זה פיצויי פיטורים? משכורות הוא קיבל". דורות מכתיב החלטה, קובע שאכן יש צורך במסמכים נוספים, שואל כמה זמן דרוש לצדדים וקובע שהתיק יובא לעיונו ב-22.2.26. "עד אז תודיעו מה המצב. מקסימום נקבע דיון נוסף. נזמין את אדון פארס [בעלי החברה שבפירוק] ונראה מה לעשות". מתברר שלא רק בהליכי חדלות פרעון של יחידים בבית משפט השלום נוהגים הצדדים לנהל מו"מ רק בהגיעם לאולם. הדבר נעשה גם כאן, בבית המשפט המחוזי, והם מגיעים להסכמות. כאשר נכנס דורות לאולם, בא-כוח הממונה מציע תוכנית זמנית בהסכמת החייב; בא-כוח הנאמן מסכים ומפרט; בא-כוח החייב מסכים. בא-כוחם של כמה נושים מבקש להאיץ את בירור התיק, שמתנהל מזה ארבע שנים; החובות מסתכמים ב-8 מיליון שקל. נושה שאינו מיוצג מבקש פרעון חלקי מוקדם יותר, אם הדבר יתאפשר. חייבים לומר שההסכמות אפשרו התקדמות נאה ודיון מאוד יעיל, אם כי שבה ועולה השאלה מדוע הן נעשות רק ברגע האחרון, במיוחד כאשר הטכנולוגיה המודרנית מאפשרת לצדדים לשוחח לפני כן. דורות מכתיב החלטה: "במהלך הדיון הוצע על-ידי בא-כוח הממונה מתווה שיאפשר לדחות את ההחלטה בנוגע לצו השיקום הכלכלי בעניינו של היחיד, על בסיס קביעת סכום חודשי בסך 3,000 שקל אשר ישולם החל מחודש ינואר2026; קידום בירור בקשה מס' 21; קבלת שמאות ביחס לבית המגורים ובעקבות כך הגשת בקשה מטעם הנאמן. "הואיל ויש הסכמה של הנאמן ושל החייב למתווה הנ"ל, ניתן בזאת תוקף של החלטה להסכמות הצדדים. לאחר שיוגשו התגובות מטעם המשיבים לבקשה 21, ייקבע דיון במעמד הצדדים, לצורך קידום ההכרעה בבקשה. לאחר קבלת השמאות לבית המגורים, יגיש הנאמן בקשה מתאימה ובמידת הצורך, יוגש צו פורמלי לחתימה בנוגע לביטוח הלאומי".

השורה התחתונה: הדיונים היו קצרים ותמציתיים מכדי שניתן יהיה להעריך את דורות. הרושם הכללי הוא של ענייניות והכנה טובה לדיונים, תוך ניסיון לקדם את התיקים למרות בעיות חיצוניות במקרה הראשון.