המונח ‘שטח סטרילי’ פרץ לחיינו בנסיבות טראומטיות ועגומות למדי, עת נרצח לראשונה ראש ממשלה בישראל. מאז, כדרכן של מילים חדשות, נעשה בו שימוש תכוף ששחק את ערכו, ועדיין - ‘שטח סטרילי’ הפך לשם נרדף ליצירת מקום מוגן ובלתי חדיר, שבו לא יכולה להתרחש אף עוולה או להיעבר אף עבירה. אורלי וגיא בע”מ, שיודעים דבר או שניים על מיתוג מצוקות, החליטו להפוך שבעה קילומטרים מהעיר אשדוד ל’שטח סטרילי’. הכוונה היא לא למניעת כניסתם של גורמים עוינים העלולים לעשות שפטים בציבור התמים, אלא ברצון לבער ולטהר את אותם קילומטרים מהאויב הכי קונצנזוסיאלי במדינת ישראל - תאונות הדרכים.
האמצעי שנבחר הוא המצלמה הנסתרת, שהפכה בשנה האחרונה מאמצעי להשפלה והגחכה נטולות כל נימוק או תכלית, לכלי חינוכי מהמדרגה הראשונה. שבעת הקילומטרים רופדו במצלמות שמשדרות אל חדר בקרה שיעקוב אחר הנהגים בכבישים. בנוסף, תוגברה גם נוכחות השוטרים לאורך כל הדרך, ביחד עם מתנדבים שחילקו עלונים שהודיעו לעוברים ושווים על דבר המבצע. ואם זה לא מספיק, למשטרה ניתן היתר מיוחד להטיל את העונשים המקסימליים. מה אתם אומרים? הנהגים ישנו את ההתנהגות שלהם? המתח בלתי נסבל. כיצד נצליח לעבור את החודש הקרוב עד שיתקבלו התוצאות הסופיות?
על כך תמה גם ירון לונדון שעתיים מוקדם יותר, כשאורלי וילנאי התארחה באולפנו, ותהה היכן טמון העוקץ בניסוי החברתי הגדול הזה אם המשתתפים מודעים לחלוטין למעקב, לחטא ולעונשו. וילנאי, בפני בודהה רציניים להחריד, ניסתה להסביר שמדובר לפחות בשאלה פילוסופית כבדת משקל מדרגה של ‘אם עץ נופל ביער ואף אחד לא שומע אותו, האם הוא משמיע קול?’.
מה שלונדון לא הספיק לשאול הוא מה יקרה יום לאחר שיפוג תוקפו של החודש שהוקצב לניסוי ותיאלם תרועת הפסטיבלים: האם נהגי שבעת הקילומטרים ישובו לסורם, או שאפקט הפחד יהיה כה משתק וילווה אותם גם בקילומטר השמיני ומשם והלאה. אצלנו בעדה נהגו לקרוא לזה אספלנית לרגל שבורה.
ומה שוילנאי לא הסבירה ללונדון הוא שתמורת אזכור יום יומי של המבצע אצל גיא זוהר, ערוץ 10 ייהנה מחשיפה בשידורי גלגלצ. גם על טיבו של שיתוף הפעולה עם עמותת אור ירוק ועם הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים היא לא הרחיבה, ולצופים לא ניתן כל הסבר מדוע ערוץ 10 תורם זמן אוויר כה יקר עבור שני הגופים האלה.
שום הסבר לא ניתן גם למהפך באישיותו של גיא מרוז. עד לא מזמן הלה היה נוהג לרדוף אחרי שרים ובעלי הון ללא כל תיאום עם לשכת הדובר, ולדרוש תשובות לשאלותיו הנוקבות. אמש כשהתייצבו מולו במסך המפוצל שר המשפטים, שר התחבורה והשר לביטחון פנים, כל מה שהצליח מרוז לשאול את השרים הנכבדים הוא כיצד הם מבטיחים לנו ולילדינו עתיד טוב יותר. כל אחד מהם נתן את השפיל בן שתי הדקות שסוכם מראש עם ההפקה, ונגוז מן המסך. איכשהו מהחיבוק ההדוק הזה, מרוז הוא זה שיצא פחות טוב.
שר המשפטים,
יעקב נאמן, הגדיל עשות ואמר שצריך להכריז על כל המדינה כעל שטח סטרילי. אין מה לומר, הוא צודק. למה לעצור רק בשבעה קילומטרים באשדוד? ההיסטוריה הישראלית הוכיחה שאתה לא חייב להיצמד למספר הקילומטרים שהבטחת, ועדיין לכבוש את תפקיד ראש ממשלה. ארצנו הקטנטונת עמוסה עד להתפקע באנשים שעושים מה שבראש שלהם בזמן שלא מצלמים אותם: עוקפים בתור, משאירים פחות מעשרה אחוז טיפ במסעדות, בוגדים בנשים שלהן ומנשקים חיילות באמצע ישיבות ממשלה. אין כמו מצלמה כדי לבצע בהם שיפוט מהיר ולהציב בפניהם ברירת קנס, לא?
"אורלי וגיא בע"מ", ערוץ 10, 21:00.
