הוט טעתה, הוט תשלם

חברות גדולות מתעללות בלקוחותיהן, אנחנו. הוט הצליחה להגיע למקום גבוה ברשימת החברות השנואות והיה מי שפתח אתר כעס מיוחד באינטרנט - "אני שונא את הוט". אבל יש בכל זאת מי שמצליחים לקבל פיצוי מחברת הטלוויזיה בכבלים. אחד מהם הוא אורי אלוני, עיתונאי, שתבע את הוט בבית המשפט לתביעות קטנות וזכה ב-1,500 שקל שקל, פיצוי על כך שטכנאי לא הגיע לביתו במועד שנקבע. אני מסיר בפניו את הכובע. בכתב התביעה מפרט אלוני: "ימים אחדים לאחר שהנתבעת התקינה בביתי קו טלפון, כבל טלוויזיה וקו לקבלת שירותי אינטרנט - קניתי מדפסת משולבת, וניסיתי לחבר אותה, ללא הצלחה, לקו הטלפון... מוקדנית שירות של הוט הסבירה לי שכדי להתחבר בפקס לקו הטלפון, יש להתקין שקע-מפצל. "מועד ההתקנה נקבע ליום ראשון... באותו יום זירזתי סידורים שהיו לי במנהל מקרקעי ישראל, ובשעה 12:50 נכנסתי הביתה והמתנתי לטכנאי. יחד אתי המתינה גם מתווכת הדירות, ברכה וולוך, שליוותה אותי בסידוריי במנהל מקרקעי ישראל. "לאחר שהטכנאי לא הופיע ואף לא התקשר - הצלחתי להשיג את מחלקת השירות של הוט (אחרי כחצי שעה של המתנה על הקו). ביקשתי לדעת מדוע לא הגיע טכנאי והודעתי למוקדנית, שאני מבקש שתשלח עם הטכנאי את סכום הפיצוי הקבוע בחוק על איחור של טכנאי... "מאז ועד היום ניהלתי כמה וכמה שיחות עם אותו מוקד ושם דחו את דרישת הפיצוי בטענות שקריות בעליל. תמצית טענותיהם: "הטכנאי היה אצלך בבית בשעה 13:12, דפק על הדלת ולא ענית"; "הטכנאי צלצל אליך בטלפון ולא ענית", "בטח הגעת הביתה אחרי שעה אחת" ועוד כהנה וכהנה טענות שאין להן כל ביסוס. אורי אלוני הדגיש כי בידו הקלטות של השיחות שניהל עם הוט (ולא סתם "רישומים") וכן יש לו עדה, הגב' ברכה וולוך, על כך שהגיעו לבית עשר דקות לפני השעה 13:00. במשך קרוב לשעה לא נשמעה נקישה בדלת (ש"אגב: השארתי פתוחה") ולא שום צלצול טלפון מטכנאי... בתביעתו דרש אלוני בנוסף לתשלום הקבוע בחוק של 600 שקל במקרה של אי התייצבות טכנאי, עוד 3,000 שקל, על בזבוז זמן ועוגמת נפש. אומר אלוני: "הגשתי את כתב התביעה משום שנדהמתי מהטענה השקרית והגורפת שלהם, כאילו לא חיכיתי בבית וגם לא עניתי לטלפון. זה נראה לי ממש נבזי, במיוחד מצד חברה גדולה, ובמיוחד משום שציינתי מפורשות שיש לי עדה, שהמתינה אתי בבית ואיש לא בא ולא צלצל". בבית המשפט התגלה היכן היה קבור הכלב. אלוני: "התברר לי שהמוקדנית שאלה את הטכנאי למספר הטלפון שאליו התקשר. היא התקשרה לאותו מספר ואישרה שאין תשובה. הבעיה הייתה שהמספר שנתן לה הטכנאי, לא היה מספר הטלפון שלי!" שופטת השלום בתל אביב, מיכל נבו, הציעה לאלוני, שחם על הוט, לנסות להתפשר בהליך גישור בחדר סמוך והצדדים הסכימו. בדיון הגישור העלתה נציגת הוט טיעון מדהים חדש: לתובע לא מגיע אפילו שקל על-פי חוק הטכנאים, משום שמי שנשלח אליו היה "מתקין" ולא "טכנאי"... השיב אלוני בספונטניות: אם זו הטענה המרכזית, אני מפסיק ברגע זה את הליך הגישור. אי-אפשר להתחמק מהחוק על-ידי החלפת שמו של בעל המקצוע מ"טכנאי" ל"מתקין". עוד הודיע אלוני שכדי לחסוך מזמנו ומזמן בית המשפט, הוא מוכן להתפשר על 1,500 שקל ולסיים את הפרשה... נציגת החברה התייעצה טלפונית עם שולחיה, והודיעה כי הם מקבלים את הצעת הפשרה. הערה: חברות הכבלים נאבקות בכנסת, שלא יקטינו את חבילת הבסיס. הן מבקשות לספק לנו חבילות מנופחות במחירים מופרזים. ארגון אמון הציבור קובע, כי "חבילות הבסיס של טלוויזיה רב-ערוצית יקרות פי שלושה מהממוצע העולמי". סיפורו של אורי אלוני הינו נימוק נוסף מדוע הכנסת צריכה להתנגד למסע היחצ"נים והלוביסטים של חברות הכבלים.