עסקי הנדל"ן רותחים, ולא רק באתרי הבניה. יותר ויותר משקיעי חוץ התחברו עם יזמים ישראלים - בזכות הרווחיות הגבוהה אותה ניתן להשיג בישראל - ואלה הקימו יחדיו פרויקטים בהיקפים כספיים גדולים. על-רקע זאת הוקמה השותפות בין מיליונר מבריטניה, ג'ונתן דויד פיית', לבין איש עסקים מנתניה, בנימין רובינשטיין.
השותפות פעלה באמצעות חברה פרטית בפרופיל נמוך יחסית החל משנת 2006. נעשו כמה עסקות מוצלחות ואף נרשמו רווחים נאים. העיקרית שבהן: הקמת פרויקט דירות יוקרה ומלונאות בשדרות ניצה בנתניה. נכון ליולי 2010 כבר נמכרו 57 מתוך 70 הדירות בפרויקט.
שני הצדדים יזמו בנוסף פרויקט ענק על חוף ימה של נתניה - פרויקט שלא יצא אל הפועל - שאמור היה להתנשא לגובה 28 קומות ולהניב רווחים בהיקף של יותר מ-20 מיליון דולר.
השותפות התפוצצה במהלך 2009 לאחר שהצדדים נקלעו למחלוקות, שמהר מאוד הפכו ליריבות קשה ולהאשמות הדדיות. סלע המחלוקת: חלוקת הכנסות/רווחים מפרויקט הדירות בשדרות ניצה בנתניה. נוכח זאת הם החליטו והסכימו לפנות לבורר, כדי שיכריע במחלוקות שהיקפן הכספי מיליוני דולרים. מסלול הבוררות נקבע, בין היתר, נוכח הכוונה לברר במהירות את המחלוקת ולסיים את הסכסוך שגרם נזקים ועוגמת נפש לשני הצדדים.
למרות זאת, הדבר לא מנע מג'ונתן דויד פיית' להפר את ההבנות ולפתוח חזית נוספת, צדדית: ביולי 2010 הוא "עקץ" את שותפו בדרך של הגשת תביעה בבית משפט המחוזי מחוז מרכז תביעה נגד שרה - רעייתו של רובינשטיין. בתביעה דורש פיית' משרה רובינשטיין לשלם 4.5 מיליון ש"ח בגין כספים שגזלה, לטענתו, מהשותפות. לטענת פיית', בנימין רובינשטיין "סידר" לרעייתו הסכם תיוון בלעדי, במסגרתו הופקד בידיה הפרויקט הנ"ל, והיא הוסמכה לפעול בשם השותפות, כביכול, ולהציע למכירה את דירות היוקרה, תוך שהיא משלשלת לכיסה סכומי כסף גדולים.
התובע, שפועל באמצעות שלושה עורכי דין (בעז אדלשטיין, עמיעד גולדברגר, אמיתי ארליך), לא נמנע בכתב התביעה מ"למרוח" גם את בני רובינשטיין - מבלי שהוסיפו בכתב התביעה כצד ו/או נתבע רגיל או פורמאלי. עיקרי כתב התביעה פורסמו באתר דה-מארקר, ולא במקרה, מה שהעצים את נזקו של רובינשטיין. בכך הצליח פיית' לפגוע ברובינשטיין-שותפו, מבלי לאפשר לו להתגונן. נוכח זאת - את שנבצר מרובינשטיין, אנו עושים כאן.
כתב התביעה הוגש כאמור נגד שרה רובינשטיין, אך הוא מופנה, במהותו, נגד בני רובינשטיין. השימוש בבית המשפט נעשה בעיתוי מיוחד: ערב התמחרות שנקבעה, בקשר לנכס בנתניה שבבעלות השותפות ששוויו נאמד בכ-10 מיליון דולר. רובינשטיין, יחד עם יזמים נוספים, ארגן קבוצה לרכוש את הנכס; ואילו פיית' ואנשיו ניסו - וגם הצליחו - לחבל בסיכוייו של רובינשטיין, בכף שפעלו "להבריח" את שותפיו הפוטנציאליים.
הכפשתו במסגרת כתב התביעה איפשרה לפיית' ולשותפיו גם להעלות טענות דמגוגיות ואף כוזבות נגד רובינשטיין, במטרה לפגוע בו, וגם להנות מחיסיון המוקנה לצדדים בהליכים משפטיים.
כתב התביעה מגולל האשמות וטענות שונות. נציג כאן כמה מהן, ובמקביל נביא את העובדות הנטענות על-ידי רובינשטיין. 