X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  כתבות
דורית וורמן דיאטנית האגודה לבריאות הציבור
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב

דורית וורמן רופאה האגודה לבריאות הציבור
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
הרגלי תזונה נבונים מונעים ומצמצמים מחלות וסיכונים בריאותיים
▪  ▪  ▪
חוק סימון תזונתי [צילום: AP]

האם אתם בודקים את תווית הסימון התזונתי כאשר אתם בוחרים מוצר מזון? תווית הסימון התזונתי טומנת בחובה מידע חיוני וחשוב שכדאי שנדע להסתכל בו כשאנו בוחרים מוצר מהמדף. היא מאפשרת לנו לבצע סינון תזונתי לפי העדפותינו.
הרגלי תזונה נבונים מונעים ומצמצמים מחלות וסיכונים בריאותיים. הכרת עקרונות תכולת המזון שאנו אוכלים מאפשרת לנו בחירה נבונה של מזון ושליטה טובה יותר על מצב בריאותנו. למטרה זו נועדה תווית המזון שהיא תעודת הזהות של המוצר. בעזרתה אנו יכולים לדעת מה מכיל המזון, מהי כמותו, איזה רכיבי תזונה מצויים בו ועד מתי מותר להשתמש בו. כמו-כן, היא מאפשרת לנו להשוות בין מוצרים מבחינת הרכבם התזונתי ומשקלם והיא מהווה כתובת למקרה של טענות לגבי המוצר.
לחיוב יצוין כי ישראל היא אחת ממספר מועט של מדינות בעולם המחייבת בחוק סימון תזונתי, ועל-פי תקנות משרד הבריאות קיימת חובת סימון תזונתי על גבי אריזת המזון הארוז מראש. הסימון התזונתי מספק את המידע הדרוש כדי לדעת מהו ערכם התזונתי של המזונות השונים. יש בו פירוט על אנרגיה (בקלוריות), פחמימות (בגרמים), שומנים (בגרמים) חלבונים (בגרמים) ונתרן (במיליגרמים). פירוט רכיבים נוספים, כמו ויטמינים ומינרלים נעשה לפי שיקולו של היצרן. הסימון התזונתי מתייחס ל-100 גר' מוצר או ל-100 מ"ל מזון נוזלי ולכן יש לשים לב למשקל המזון באריזה. סימון זה מאפשר לנו להשוות טוב יותר בין מוצרים.
רצינו באגודה לבריאות הציבור (www.aguda.co.il) לדעת עד כמה הצרכן הישראלי בודק ומתעניין במידע המופיע על אריזת המזון. במהלך שנת 2010 נערך סקר צרכנים בנושא צרכנות נבונה, שבדק מהם הרגלי הקנייה של צרכנים ומהם הדברים החשובים ביותר מבחינתם במהלך קניות מוצרי מזון. בסקר השתתפו 300 אנשים בגילאים 20-70, מתוכם 55% נשים ו- 45% גברים. ששים וששה אחוז ממשתתפי הסקר היו בעלי השכלה אקדמאית.
הדבר שהכי עניין את הנסקרים היה התאריך האחרון לשימוש.94% חושבים כי 'חשוב' ו'חשוב מאוד' לבדוק תאריך אחרון לשימוש. נראה שיש הסכמה גורפת לגבי חשיבות התאריך האחרון לשימוש, מה שמעיד על כך שרובנו חושבים כי זה מרכיב עיקרי בקניית מוצר מזון. התאריך הוא גורם מכריע בקנייה, דבר חשוב שבעזרתו ניתן למנוע הרעלת מזון (כתוצאה ממזון מקולקל) ובזבוז כסף מיותר. בנוסף, חשוב לדעת כי לא מספיק רק לקנות את המוצרים בעלי תאריך התפוגה הרחוק, אלא יש להקפיד גם על סידור נכון של מוצרים במקרר ובמזווה על-פי שיטת HEHO, כלומר - First expired first out, כך שהמוצרים בעלי התוקף הקצר ביותר יהיו בקדמת המדף ובעמדה הזמינה ביותר לשימוש. שיטת סידור זו נכונה לגבי הסידור במרכול. כדאי לחפש תמיד את המוצר בעל התוקף הרחוק ביותר.
מה לגבי הערכים התזונתיים של המוצר המופעים בטבלת הסימון התזונתי? בסקר נמצא כי 63% חושבים כי סימון תזונתי 'חשוב' או 'חשוב מאוד', כאשר 70% מתוכם נשים. אך אילו ערכים מעניינים את הנסקרים יותר ואלו פחות? הרכיב שאותו הצרכנים בודקים בתדירות הגבוהה ביותר הוא כמות הקלוריות במוצר, אותה בודקים 42% מהנסקרים בתדירות גבוהה ובמקום השני, סך כמות השומנים במוצר, אותה בודקים 38% מהנסקרים.
דווקא הרכיבים הקשורים בהתפתחות מחלות לב וכלי הדם מעניינים פחות את הציבור שנסקר.
נמצא כי 73% לא בודקים כלל או בודקים בתדירות נמוכה את כמות שומן הטראנס במוצר. הוספת שומן טראנס למזון מאריכה את חיי המדף של המוצרים ואת יציבות חומרי התיבול שלהם. שומן טרנס נמצא ברוב סוגי המרגרינה, וכן בקרקרים, עוגיות, חטיפים, ומזונות אחרים מטוגנים או מזונות שהוסף להם שומן צמחי מוקשה. רוב שומני הטרנס, שלא כמו שומנים אחרים, נוצרים כאשר יצרני המזון הופכים שמנים נוזלים לשמנים מוצקים, כגון מרגרינה. שומן טרנס, כמו שומן רווי במזון, משפיע לרעה על רמת הכולסטרול בדם וגורם לעלייה בסיכון לחלות במחלת לב. מומלץ כיום להגביל את צריכת שומן הטרנס היומית לפחות מ-1% מסך הצריכה הקלורית היומית.
גם את השומן הרווי מסתבר כי 70% לא בודקים או בודקים לעיתים רחוקות. קיים קשר בין צריכת שומן רווי לבין שכיחות גבוהה של מחלות לב וכלי הדם. שומן זה מצוי בעיקר במזון מהחי, כלומר, בבשרים עשירים בשומן (איברים פנימיים, נקניקים, סטייקים), מוצרי חלב בעלי אחוז שומן גבוה (חמאה, שמנת, גבינות שמנת) ובביצים (בחלמון בלבד). ישנם גם מוצרים מהצומח המכילים שומן רווי והם שמן קוקוס ושמן דקלים שנפוץ בשימוש תעשייתי ומופיע על אריזות המזון כ'שומן צמחי' או 'שומן מוקשה'. רצוי לצמצם את צריכת השומן הרווי בתפריט היומי ולהעדיף מוצרים בעלי אחוזי שומן נמוכים יותר. מומלץ כיום להגביל את צריכת השומן הרווי היומית לכ-10% מסך הצריכה הקלורית היומית.
פחות ממחצית מהנשאלים בודקים את כמות הנתרן 'לעיתים קרובות' (48%) ו-30% אינם בודקים כלל את כמות הנתרן במוצר, מתוכם 60% גברים. הנתרן מסמל את כמות המלח הקיימת במוצר. צריכה עודפת של מלח קשורה בעיקר בלחץ דם גבוה, אך גם למי שאינו סובל מהתופעה לא מומלץ לצרוך כמות גדולה של מלח. כמות הנתרן המקסימאלית המומלצת למבוגר ליום הינה 2.4 גר' נתרן שהם ככפית מלח. הבעיה היא שרוב המלח שאנו צורכים לא מגיע מהמלחייה. מוצרי המזון שאנו אוכלים ובעיקר המזון המעובד המתועש (כמו נקניקים, נקניקיות, לחמים, רטבים מוכנים) מכילים כמות רבה של מלח, כך שרוב האנשים עוברים בהרבה, מבלי לשים לב, את הכמות המומלצת. מוצרים דלי נתרן הינם מוצרים המכילים פחות מ-100 מ"ג נתרן ל-100 גר' מוצר, מזונות שמכילים יותר מ‭500-‬ מ"ג נתרן נחשבים לעשירים מאוד בנתרן. כמו-כן, מומלץ לשים לב לכמות המלח שאנו מוסיפים למזון וכאשר ניתן, להעדיף תיבול אחר על פני המלח.
בהתייחס לרשימת הרכיבים המופיעה בתווית המזון מצאנו כי 26% בודקים נוכחות צבעי מאכל במוצר בתדירות גבוהה, 54% מתוכם הם הורים לילדים מתחת לגיל 18. כמחצית מהנשאלים בודקים 'לפעמים' נוכחות צבעי מאכל. צבעי המאכל מוספים למזון בכדי להפוך אותו לבולט ואטרקטיבי יותר. צבעי המאכל מתחלקים לשלוש קבוצות: צבעי זפת הפחם, צבעי אזו וצבעים טבעיים, שמופקים מרקמות של צמחים, בעלי חיים ומינרלים. אנשים רבים אינם יודעים כי צבעי המאכל עלולים לגרום לתופעות לוואי שונות וכי הסיכון גבוה יותר בקרב ילדים מאחר ששטח גופם קטן משלנו, הבוגרים, והם חשופים הרבה יותר למוצרים אשר מכילים צבעי מאכל בכמויות גדולות. בשנים האחרונות המודעות לכך עולה ולכן לעיתים קרובות היצרן משתמש בעובדה שבמוצריו אין צבעי מאכל ומדגיש זאת על האריזה על-מנת למשוך קונים. הכתובת הססגונית והמודגשת מאפשרת לייצרן למסך לעיתים על העובדה שהמזון מכיל כמויות גדולות של סוכר, נתרן או שומן - רכיבים שאינם מומלצים לצריכה מופרזת, במיוחד לא לילדינו.
בדיקת הסימון התזונתי יכולה לסייע לנו בהכרת הרכב המזון שאנו אוכלים וכן מאפשרת בצורה טובה להשוות בין מוצרים. האחריות על מצב בריאותנו במידה רב בידינו. היכרות עם התרומה התזונתית של רכיבי התזונה והשפעתם על מצב בריאותי ובחירת מוצרי מזון דלים בשומן רווי, שומן טרנס ומלח עשויה להשפיע לטובה על מצב בריאותנו. מוזמנים להצביע בריאות ב"עגלה" ולהכניס לעגלה רק מוצרים שבדקתם ווידאתם שמתאימים לכם בהרכבם התזונתי.

סיוע בכתיבת הכתבה נעשה על-ידי סטאז'ריות לתזונה בהכשרה המקצועית בקהילה.
דורית וורמן היא דיאטנית ארצית, בריאות התלמיד, האגודה לבריאות הציבור (www.aguda.co.il).
תאריך:  11/08/2010   |   עודכן:  11/08/2010
שתף:

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
סימון תזונתי או סינון תזונתי?
הודעות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  כתוב הודעה 
 
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
ד"ר סלוצקי חגי
כל מה שרציתם לדעת על טיפולי שיניים, ולא הספקתם לשאול
אורן פרסיקו
כמו בעיתונים אחרים, גם בהארץ מתפרסמות ידיעות משוכתבות המועתקות ממקורות זרים ומלוות בחתימה אנונימית    אלא שבהארץ גם מכריחים את העורכים בדסק החדשות לחתום על הידיעות    שיהיה מכובד
עליס בליטנטל
בתוך גיאומטריות נקייה חבויה מיניות ותשוקה מתפרצת
גדי להב
מירית וקנין הפגינה אמש יכולות פולניות מפתיעות כשהעדיפה לשבת לבד בחושך, ובחושך כידוע אין לפידים בוערים    וגם: שפקס שובר את שיאי האגו ובשבקין הבטיח את מקומו בגמר
ד"ר נמרוד פרידמן
באלו מקרים נפנה לשולחן המנתחים ובאלו מקרים נוכל להיעזר בטכנולוגיות חדשניות ולא פולשניות?    המדריך לעיצוב הבטן 2010
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il