עלילה רודפת עלילה

תופעה זו מזכירה, איך לא, את "השחיטה הבלתי כשרה" שביצע העיתונאי נחום ברנע באלוף דאז איציק מרדכי, בפרשת קו 300. ברנע האשים אז את מרדכי בהריגתם שלא כדין של שני מחבלים, לאחר שאלה כבר נלכדו והיו נטולי הגנה בידי כוחות הביטחון. בעקבות הסערה הציבורית נפתחה חקירה משטרתית. הפרשה הסתיימה כפי שהסתיימה, האחראים להרג הודו ושילמו מחיר, מרדכי טוהר מכל חשד. למרות זאת, עד היום לא התנצל ברנע על אותה עלילה מכוערת, דבר שלא מנע ממנו מלקבל את פרס ישראל מידיו של ראש הממשלה אהוד אולמרט - שלו העניק ברנע שירותי חיפוי וטיוח למרות מעשיו הפליליים. ברנע לא למד את לקחו. עתה, במקום לגונן על גלנט ולפרסם את האמת, הוא בחר לערער על הלגיטימיות של גלנט ופצח במתקפה על אהוד ברק ובנימין נתניהו, שרואים בגלנט מועמד מועדף. תקדים ברנע חל גם על שני העיתונאים דנן - אברמוביץ' וכספית, שטרם שילמו את חשבון הכזבים בגין פרסומים קודמים. תיק הכזבים שלהם הולך ונערם, ועל-אף זאת הם נחשבים ל"כוכבים" בכלי התקשורת במסגרתם הם פועלים.

העיתונאי-פרשן אברמוביץ מנסה להשלים את העלילה שבה החל. ביום שישי 07.08.10 הוא פרסם בערוץ 2 מסמך – מבלי שבדק קודם לכן האם מדובר במסמך אמיתי או מפוברק – והדביק את האחריות למסמך לאלוף יואב גלנט וללשכת שר הביטחון. לא בכדי ניתן בתקשורת למסמך זה שם הקוד: "מסמך גלנט", על-אף שמדובר בעלילה מתחילתה ועד סופה, ומדובר בפועל ב"מסמך אברמוביץ'". עוד באותו ערב קבענו שמדובר במסמך מפוברק ובעלילה חמורה נגד גלנט. גם בחלוף שבעה ימים, ולמרות שכבר עתה ברור וידוע כי אבי בניהו הוא החשוד המרכזי בניסיונות לחתור תחת שר הביטחון ותחת גלנט, ולמרות שחוקרי המשטרה מתמקדים בבניהו כחשוד המרכזי, ממשיך אברמוביץ' בעלילה, הפעם בדרך של הסתרת המידע החדש מצופי הערוץ. אברמוביץ' מנהל אג'נדה ברורה שתכליתה סיכול מועמדותו ומינויו של גלנט לרמטכ"ל. הוא פועל משיקולים זרים, ולשם כך הוא משתמש במסמך מפוברק, תוך ניצול לרעה של מעמדו כעיתונאי. מחמת זאת, ומאחר שהוא עצמו חטא בהסגרת המקור, הוא אינו ראוי לקבל מבית המשפט הגנה המגיעה בדין לעיתונאי נטול פניות העושה מלאכתו נאמנה.

העיתונאי-פרשן בן כספית קנה לעצמו שם של כזבן מקצועי, שטחי. אדם חסר עכבות שאינו בוחל בפרסום השמצות וסיפורי בדים. זכורה לרע פרשת אוחנה שבה פרסם מסמכים מזויפים ובהם עלילה חמורה נגד השופט תאודור אור; זכורים לרע פרסומיו שנועדו לטייח את פרשות השחיתות של אולמרט; ועתה נוספים פרסומיו בנוגע לגלנט, שחלקם מעוותים וחלקם בדיות. ברשימתו בסוף השבוע (מעריב, 13.08.10) מציג בן כספית את גלנט כמי שהלך לחגוג עם חבריו בארוחת שחיתות בעיצומו של מבצע עופרת יצוקה וגרם לדחייה של דיון שנועד בפני הרמטכ"ל. "באחת השבתות, בעיצומו של המבצע, נקבעה הערכת מצב אצל הרמטכ"ל", כותב בן כספית. "לשכתו של אלוף הפיקוד ביקשה לדחות אותה בכמה שעות. בדיעבד, התברר כי יואב גלנט בילה באותו יום באירוע חגיגי בביתה של אישיות כלכלית בכירה בתל אביב. משהו בנורמות השתבש לגמרי". העובדות שונות וכואבות: בן כספית משקר במצח נחושה. לו היה בודק היטב את העובדות, היה יכול לגלות כי באותה שבת הוזעק גלנט למיטת-חוליה של רעייתו, שנלחמה במחלת הסרטן ונזקקה לו כדי לעבור הקרנות. גלנט השקיע את כל זמנו כדי לקדם את המבצע, גם על-חשבון בני משפחתו; לו היה בודק באופן מדוקדק יותר היה למד, כי גלנט יצא אותה פעם ללוות את רעייתו, רק לאחר שחבריו הקצינים הפצירו בו לעזוב הכל וללכת אליה בבהילות, לאחר שמצבה החמיר. למרבה הצער, את האמת הפשוטה לא חיפש בן כספית, ולכן כשל באופן מחפיר בפרסום כוזב ופוגעני. בן כספית ביקש מלכתחילה להשמיץ, וללכלך - כמנהגו, ולכן אין להעניק לו אשראי כמי שחטא בתום לב. כספית מגלה ברשימתו, כבדרך אגב, כי הוא דווקא סייע בעבר לגלנט, אישית. בזאת הוא מנסה להדוף ביקורת מצד אנשי גלנט, כאילו הוא פועל במשך שנים, בצמידות לבניהו, כדי להכפיש את גלנט. לראיה, הוא מגלה, שהוא פעל במערכת מעריב, בסיועו של אבי בניהו, כדי לסכל פרסום כתבה בלתי מחמיאה נגד גלנט עצמו, שאותה הכין העיתונאי קלמן ליבסקינד. הנה כי כן: כספית מודה בעצמו בהתנהלות מכוערת כלפי עמיתו במעריב, שנועדה לרתום את הכל להעדפותיו וללהטוטיו. בהערת אגב נאמר: ברצותו כל-כך להשחיר את דמותו של גלנט, לא נמנע בן כספית מלגלות כי גלנט שימש בעבר מקור שלו למידע רגיש ביותר. בכך הפר בן כספית, ולא בפעם הראשונה, קוד עיתונאי-בסיסי ולפיו: לא יגלה עיתונאי זהות מקור מידע שלו. גלנט, שהתבקש להגיב בדבר ההשמצה על אודות אותה ארוחת שבת, אמר לעיתונאית אילה חסון-נשר (ערוץ 1): "במבצע עופרת יצוקה התמודדתי עם שלוש מערכות: המערכה הצבאית בעזה; המחלה של אשתי; והסכינים שנעץ בגבי דובר צה"ל בניהו, מאז ועד היום".

דבריו של גלנט נכונים וחמורים. טוב יעשה הרמטכ"ל, רב-אלוף גבי אשכנזי, אם יאמר את דברו ויסיק את המסקנות כלפי תת-אלוף אבי בניהו. ואם לא יעשה כן, כדאי ששר הביטחון ו/או ראש הממשלה יעשו זאת במקומו.