|
הרב מרק שניירר נחשב בעיני קהילתו למנהיג. הם רואים בו מנהיג, וכשהוא עולה לבמה ומתפלל עימם הוא נתפס בעיניהם לאחד מטובי העיר שלהם. בלשכתו, הרחק מהקהל שלו, מוקף בשלטי הערכה וכבוד, הוא מבהיר שהחלטתו לשתף פעולה עם לימוד FSU היא החלטה אסטרטגית שתכליתה לחבק את היהודים שהיגרו לארה"ב, שהרי כל יהודי רביעי בניו-יורק הוא יהודי שהיגר לארה"ב מחמ"ע. "אנו מחבקים את יהודי חמ"ע שהגיעו לכאן כמהגרים על-מנת שיצטרפו לזרם המרכזי בקרב יהודי ארה"ב", אומר הרב. מסביב לבית הכנסת שלו הוקמו שלושה אוהלים ענקיים ועשרות מרכזי הרצאה. האורח המרכזי בטקס הפתיחה הוא האסטרונאוט היהודי ד"ר גארט רייסמן, ואז החל פסטיבל לימוד בעשרות המוקדים שהוקמו. ההרצאות נישאות באנגלית וברוסית, ועל הדלת מתדפקים מאות יהודים מחמ"ע, שמחפשים אחר הזהות היהודית שלהם ברעב בלתי מוסבר. איך אתה מסביר את התופעה הזאת? לפני שנה היו חמש מאות משתתפים והשנה כמעט אלף משתתפים? איך אתה מסביר את התופעה, את הצמיחה הזאת במספר המשתתפים? שאלנו את חיים צ'סלר. צ'סלר: "יש בקהילה היהודית-רוסית בארה"ב אנרגיה עצומה, שדומה לה נמצאת גם במדינות אחרות שאליהן הגיעו יהודים דוברי רוסית, כמו ישראל, גרמניה, אוסטרליה וקנדה, וזהו הרצון הזועק לביטוי עצמי של האנרגיות החיוביות שקיימות בקהילות אלה. תוכנית "לימוד" מגשימה לאוכלוסיה זו את החלום להתבטא, להיות חלק ממהלך אינטלקטואלי, כשהכל עומד על ארבע רגליים: התנדבות, חופש בחירה, פלורליזם, שוויון בין מינים, זרמים וגילאים. בנושאים רגישים כמו זהות יהודית או שאלת מיהו יהודי, רק הקהילה הרוסית עצמה יכולה להיות כתובת לפתרון מבפנים לתופעה של משפחות מעורבות, כי הם לא מוכנים לקבל את הממסד (ממשלה ואחרים) אלא הקהילה עצמה".
|
|
|
|
|
[צילום: רועי נתן]
|
|
|
בתמונה: חיים צ'סלר - מייסד "לימוד", שליחת הסוכנות היהודית לקהילה היהודית דוברת רוסית בניו-יורק, ורומן פולונסקי - יועץ יו"ר ההנהלה נתן שרנסקי
▪ ▪ ▪
|
חיים צ'סלר, המייסד של "לימוד", אומר כי הנס של "לימוד" המפטונס מורכב מכמה אלמנטים מרכזיים: האחד - ההתקבלות של לימוד בלב ליבה של העילית היהודית בארה"ב בשל האיכות שהתוכנית מציעה; השני - הרצון העצום של המהגרים היהודיים להגיע ולשמוע; והשלישי - האינטרס היהודי-אמריקני לחבק את המהגרים היהודים מחמ"ע שהפכו לכוח מוביל ברחבי ארה"ב בכלל ובעולם היהודי בארה"ב בפרט. "פעם דיברו על זכוכית שמפרידה בין יהודי ארה"ב ליהודי ישראל והעולם. דיברו על הנשיקה שמעבר לזכוכית. 'לימוד' ניפצה את האגדה הזאת באיכות האדירה שכוללת בתוכה הן מרצים מן השורה הראשונה, מתנדבים מדהימים, ושיתוף פעולה שבין בית הכנסת של המפטון לארגון 'לימוד'", הוא אומר. הרב מרק שניירר הקים בית כנסת יוצא דופן ביופיו, באיכות התוכנית שלו, והוא מקיים כאן, מדי שבת בשבתו, תוכניות תרבותיות מגוונות מאוד. בבית הכנסת אפשר להקשיב לחזן נתנאל הרשטיק, בנו של החזן נפתלי הרשטיק, ולמקהלה שמורכבת, רובה ככולה, ממוסיקאים יהודים מחמ"ע, שמלווים את התפילה האורתודוכסית שלא תשמעו כמוה באף בית כנסת בארה"ב. זו איננה אווירה ישראלית אבל זוהי תפילה, אורח תפילה, שלא תראו בשום קהילה יהודית בעולם והאווירה פתוחה, עם מחיצה בין נשים וגברים, אבל כשכל אחד רואה את כל אחד מבני המשפחה, והכל באווירה אינטימית למרות המספר הרב של המשתתפים.
|
|
שר המדע והטכנולוגיה, הרב פרופסור דניאל הרשקוביץ, הגיע לבית הכנסת סמוך לכניסת שבת. הוא השתתף בתפילה והסב לשולחן מוקף אנשי ביטחון. הוא הגיע לכאן מפגישה עם ראשי נאס"א בארה"ב "שהביעו משאלה שישראל תמכור להם שלושה פרויקטים לפרויקט החלל", סיפר השר. ערב שבת, כשאווירה דשבתא הייתה באוויר, הסבו לשולחן טובי העיר היהודית, ביחד עם יהודים מארץ ישראל, בלב ליבה של אמריקה היהודית והכל על שולחן אחד. התפילה המקדימה הייתה ארוכה, כמקובל בבית הכנסת נוסח ספרד, ושירה של גברים ובה לחנים של הקרליבך, הרבי מקליב, ר' ישראל מרוז'ין, הקוז'ניצער, ועוד. וכן, לחנים רוסיים לקראת לימוד שנפתח ביום ראשון, ואפילו מנשואי פיגרו של וולפגנג אמדיאוס מוצרט. כשהרב פרופסור דניאל הרשקוביץ עלה לדבר, בסיומה של תפילת מוסף, הוא סיפר סיפור שמתקשר לפרשת השבוע, פרשת שופטים. הוא סיפר על נער בן שבע-עשרה וחצי שעמד בפתח מחנה הריכוז בוכנוולד כשהרב היהודי-אמריקני הגיע למחנה בבגדי צבא באפריל 1945, כדי להודיע ליהודים שנותרו בחיים כי הם חופשיים. הנער הזה ביקש רק דבר אחד: להניח תפילין לאחר שהשוטרים הנאצים נטלו ממנו את התפילין שלו. הוא לא ביקש אוכל - רק תפילין. הרב היהודי-אמריקני אמר לילד, כשדמעות בעיניו: הנה, קח את התפילין שלי והם יהיו מעתה שלך. "הנער הזה, היה אבי, אשר לפני שישים וחמש השתחרר ממחנה הריכוז בוכנוולד", אמר הרב לבית הכנסת המלא מפה לפה ביהודים אמריקנים, ביהודים מחמ"ע וביהודים מישראל. הנער הזה מבוכנוולד נישא לניצולת אושוויץ ודניאל נולד בישראל, ו-21 שנים לאחר מכן הניח את התפילין מבוכנוולד בבר המצווה שלו. האווירה מסביב הייתה מחשמלת, כשהשר סיפר לאורחים על הזיכרון הזה, ורבים מחו דמעה. ואז הגיע הבן של הניצול מבוכנוולד כשר בממשלת ישראל לאושוויץ במסגרת מצעד החיים בפולין, והניח את התפילין שהותיר לו אביו ביום השנה ה-65 לשחרור מחנה ההשמדה בוכנוולד, כשביקר באושוויץ בראש המשלחת הישראלית במסגרת "מצעד החיים". הזהות היהודית מתחדדת בעיני רבים מן השומעים כשסיפור כזה ("אחד מאלפי סיפורים") מסופר בקרב יהודי הגולה.
|
|
|
|
|
[צילום: רועי נתן]
|
|
|
בתמונה: ד"ר צביה ולדן ופרופסור הרב דניאל הרשקוביץ בפתח פסטיבל "לימוד" בהמפטונס ניו-יורק
▪ ▪ ▪
|
ד"ר צביה (ציקי) ולדן, בתו של הנשיא שמעון פרס, הגיעה ל"לימוד" בהמפטון, כדי לשאת הרצאה בליל שבת. היא משתתפת קבועה ב"לימוד" כמרצה. את ההרצאה שנשאה לאחר תפילת ליל השבת היא הקדישה לשורשים היהודיים של משפחתה. היא סיפרה לקהל שהתכנס לאחר התפילה לארוחת הערב על הסבא והסבתא שלה, הוריו של אביה שמעון פרס. היא הייתה מגיעה אליהם כילדה כדי להתארח. מדי שבוע הייתה מגיעה ורואה ספר שעומד באותו עמוד ממש, עמוד 18, והיא החליטה לשאול, כילדה: מדוע כל העת הספר נמצא על אותו עמוד? הסבתא אמרה לה: תשאלי את סבא. והסבא ענה: תשאלי את סבתא. ולבסוף נטלו את הקטנה כדי שתראה את הסוד הגדול. מתחת למיטה שעליה ישנו הסבא והסבתא, היו ספרים ברוסית ועיתונים ביידיש. והסבתא אמרה: אי-אפשר בלי ספרות רוסית, עיתון ביידיש, אבל אנחנו מחזיקים בספר בעברית כדי שנוכל ללמד אתכם, הנכדים, את השפה העברית... אלה השורשים שלה, של בני המשפחה, וכן של רבים מן היהודים שנולדו בארץ ישראל להורים שהגיעו ממזרח אירופה. היהודים ממזרח אירופה נותרו מחוברים בטבורם לתרבות המזרח אירופית, שהרי ישראל היא מולדת אבל התרבות, הספרות והשירה, הן המולדת שמנקרת ומרעיבה את המהגר שעלה לישראל ולא התגרש מן התרבות העשירה. כך בישראל, כך בארה"ב וכך ברחבי העולם. יהודים ממזרח אירופה לא מוכנים לוותר על השפה, התרבות, וזה מה שמחבר אותם ללימוד. ההרצאה שלה נישאה בפני באי בית הכנסת היוקרתי ולוותה בשירה של חברי המקהלה ששרו שירים ברוסית ובעברית, שריגשה את הקהל עד דמעות. לשולחן הסבו, בין היתר, יהודים מחמ"ע, יהודים מארה"ב שבני משפחתם היגרו לארה"ב ממזרח אירופה, והזילו דמעה. קשה להסביר עד כמה הרעב גדול לתרבות שממנה הגיעו ההורים עד שמגיעים ללימוד FSU. "זו הצלחה מהממת, לימוד FSU, וזו הפעם השנייה ברציפות בהמפטון שאני רואה את הרעב הזה לחומרים אינטלקטואליים", אומר צ'סלר.
|
|
