יום כיפור, היום הקדוש ביותר לעם היהודי, מתקרב וכל אחד מתכונן בדרכו ליום הזה. יש כאלה שמתכוננים לצום וללכת לבית הכנסת ויש מי שמתכנן מרתון סרטים בווידיאו. אלא שהדבר החשוב ביותר ביום הזה הוא לא מה עושים כלפי חוץ, אלא איזה חשבון נפש עושים בפנים.
צריך להיות אדם גדול כדי לבקש סליחה, על כך כולם מסכימים. השאלה היא כיצד מבקשים סליחה, ואיך הופכים את הסליחה לתהליך של צמיחה ושגשוג.
בואו נתחיל בשאלה הפשוטה: מדוע צריך לבקש סליחה? יש אנשים שרבנו איתם לפני שנים, אולי אפילו ניתקנו איתם את הקשר ועדיין אנחנו ממשיכים לחיות כאילו דבר לא קרה. אז זהו, שקרה והרבה מאוד.
אולי כלפי חוץ אנחנו ממשיכים הלאה, אבל בכל פעם שיצוץ דבר שיזכיר לנו את המריבה (שם האדם, מקום המריבה, נושא המריבה), יעלו ויצופו הרגשות השליליים, והם ייתקעו כמו מקל בגלגלים של חיינו.
כמטפלת הוליסטית, שמעבירה סדנאות רבות בנושא הסליחה, נתקלתי במקרים רבים שבהם אמירת הסליחה עשתה נפלאות למבקש הסליחה ואפשרה לו להתקדם בחייו. עלינו לדעת ולהבין כי אם אנחנו לא סולחים לאדם כלשהו, או לסיטואציה כלשהי, אנחנו יוצרים גלגל חדש של קארמה, שימשיך איתנו לא רק לכל החיים, אלא גם בגלגול הבא. הסליחה באה ללמד אותנו שיעור חשוב על עצמנו, והשיעורים האלה יחזרו על עצמם עד שנלמד לסלוח, לשחרר ולהשתחרר.
ממי צריך לבקש סליחה, מאדם שאוהבים? מאדם ששונאים? מאדם שעובדים איתו? אולי בכלל מעצמנו? התשובה לכך מורכבת ותלויה במה שכל אחד מכם עבר במהלך השנה. בעניין הזה אמצו את הכלל: כשיש ספק - אין ספק.
אם יש אדם שאתם חושבים שפגעתם בו - בקשו סליחה. גם אם הוא יגיד שבכלל שכח מהעניין או שהמריבה לא הותירה בו משקעים, עדיין אתם את שלכם עשיתם, וזכרו "אף אחד לא מת בגלל בקשת סליחה שלא במקומה".
היהדות יצרה מגוון דרכים לבקש סליחה וכפרה. המפורסם שבהם הוא מנהג התשליך שבו אנחנו משליכים את חטאינו אל הים, או מקווה מים.
במקומות עבודה שבהם אני מעבירה סדנאות, אני מבקשת מהמשתתפים שיושבים במעגל לבקש סליחה בקול רם לאדם שיושבים מולם, ולא סתם סליחה, אלא להתכוון למקרה מסוים.
כיצד לבקש סליחה אם החלטתם לבקש סליחה, ואתם לא בטוחים כיצד לעשות זאת, הרשו לי להציע כמה נקודות למחשבה:
1. סליחה בלב - מי שנבוך מבקשת הסליחה בפני אדם שפגע או נפגע ממנו ישמח לדעת שמבחינת התת מודע אין צורך לגשת אליו ולבקש סליחה. מספיק שתדמיינו אותו מולכם.
2. שיחה כנה - חשוב לפרט על מה אתם מבקשים סליחה, ולא להסתפק במשפט החלול "אם פגעתי בך - אני מתנצל". זו לא בקשת סליחה אמיתית.
3. סליחה חוזרת - רבנים רבים ממליצים לבקש מחילה לא רק פעם אחת, אלא כמה וכמה פעמים, עד שתנוח דעתו של האדם שאת מחילתו אנו מבקשים. הרמב"ם אומר כי "אם אינו מתפייס בפעם הראשונה, יחזור וילך פעם שנייה ויפייס אותו בדברים אחרים. ואם לא התפייס בפעם השנייה, ילך פעם שלישית".
4. גם "לא" זו תשובה - לפעמים האדם שאתם מבקשים את מחילתו עקשן ואף סליחה לא תשנה את דעתו. אם הסליחה שלכם נתקלה בחומה בצורה - אל תראו בכך כישלון. להיפך, תרגישו גדולים, כי אמרנו כבר ש"צריך להיות אדם גדול כדי לבקש סליחה".
5. סליחה עצמית - אחרי שביקשתם סליחה מאדם קרוב שפגעתם בו, שבו עם עצמכם במקום נעים ובקשו סליחה מעצמכם. אמרו לעצמכם: "אני סולח לעצמי על שאיני מושלם, אני סולח לעצמי על כל הטעויות, הנפילות, הבריחות, אי ההבנות, הפחדים". כתבו על דף ממה אתם מבטיחים להשתחרר: אני מתיר את חבל הכעס והעלבון. אני מתיר את חבל התקיעות, אני לא אהיה תקוע יותר. מהצד השני של הדף כתבו את התחושות הטובות שאתם מעוררים בעצמכם: אני מקבל את עצמי על מעלותיי וחסרונותיי. אני יפה, חכם, נהדר, מוכשר ואהוב. אני מבטיח ומתחייב שבשנה הבאה אעשה מאמצים לקדם ולהתקדם לעבר המימוש העצמי השלם שלי.
