זו זכות להיפגש עם אספן בולים מרתק, ידען ואחד הוותיקים שבהם, זו הייתה הרגשתי לאחר הפגישה עם ד"ר
חיים גלאון. מדובר באדם עם סיפור חיים מופלא, אנציקלופדיה לבולאות, אדם שכתב למעלה מ-2,500 מאמרים וכתבות בנושא בולאות ודואר.
את הקריירה שלו החל גלאון ככתב בעיתון "הארץ שלנו". במקביל השתתף בתוכנית הרדיו "עקרת בית" ובתוכנית "אור ירוק" - ושם תיאר בפני המאזינים סיפורי בולים, שכל תכליתם להילחם בתאונות דרכים.
גלאון היה פעיל גם בחיי החברה - וכך הדריך חוג בולאות במרכז תרבות ימק"א. בגיל 20 התחיל ללמוד רפואת שיניים בירושלים, סיים את הפקולטה לרפואת שיניים - וכל חייו עבד כרופא שיניים. נפגשתי עימו כדי להבין את סוד הבולאות ואת המשיכה לאיסוף בולים. להלן מבחר מהראיון:
- כיצד סיפור חייך הוביל אותך דווקא לבולים?
גלאון: "התחלתי לאסוף בולים בגיל 6 כתחביב. אולם הכתיבה על בולים החלה ממש במקרה. חברי הטוב באותה תקופה איתמר אבן זוהר (כיום פרופסור לספרות באוניברסיטת תל אביב) היה מחסידי שפת האספרנטו, השפה הבינלאומית שהמציא ד"ר זמנהוף ב-1887.
"זו הייתה רק ההתחלה. בהמשך בחרתי נושאים נוספים. כך נולד הרעיון לכתוב על 'מוזיקאים על גבי בולים'. הכתבה התפרסמה לראשונה ב-12.1.55. בהיותי כבן 16 עשיתי ממש עבודת מחקר רצינית בנושא. כתבה נוספת פרסמתי לאחר שבועיים. כעת עמדתי בפני בעיה רצינית: מה עושים? איך כותבים על בולים? לקחתי את כל עיתוני הילדים מאותה תקופה, שבהם התפרסמו כתבות על בולים והתחלתי ללמוד את הנושא. באותו חודש קיבלתי לראשונה שכר סופרים בסך 4 ל"י, וזה היה המון כסף עבורי לדמי כיס. היה לי סיפוק מכך, שאני מקרב ילדים ונוער לנושא אהבת הבולים".
- כיצד התקדמת ממדור הבולאות?
גלאון: "בהיותי בגיל 21 נפטר העורך של מדור הבולים ומשרתו התפנתה והחלתי לשמש כעורך מדור זה וסקרתי בין השאר גם את הנעשה בתחום הבולאות במשרד הדואר של אז. לימים פרצה מלחמת קדש (1956), העיר עזה נכבשה ונפתח שם סניף דואר. נשלחתי לשם ככתב הצעיר ביותר במערכת לסקר את פתיחת בית הדואר באירוע. לאחר מכן סיקרתי השקת בולים חדשים, והיה אירוע שהסתיים בשבירת חלון ראווה והתנפלות על הבולים החדשים. היו שהתייחסו לרכישת בולים חדשים כאל ספקולציה. הידיעה הופיעה בעמודים הראשונים".
- בוודאי שואלים אותך מה הקשר בין האהבה שלך לבולים לבין המקצוע שלך?
גלאון: "רבים באמת שואלים אותי על הקשר בין עיסוקי כרופא שיניים לבין תחביבי כאוסף בולים. בחיוך אני אומר, שהקשר הוא השיניים של הבולים. לבולים בהתחלה לא היו שיניים. לאחר מכן נוספו להם שיניים בעלי מידות שונות ואף המציאו שיטה לניקוב ולדירוג בין הבולים על-פי גודל השניים".
- מדוע מתייחסים לבול כאל סימן היכר של זהות תרבותית?
גלאון: "לבולים יש ערך חינוכי, תרבותי ולעיתים אף פוליטי העוסקים בהווייתו של עולם. ב-1936 ממשלת ספרד נאלצה להתפטר בגלל בול, שהונפק על-ידי הדואר הספרדי ועליו תמונה של מיה הערומה".
- האם ניסית להשפיע על עיצוב בולים, האם הצעת נושאים לבולים חדשים?
גלאון: "קיים ברשותי אוסף בולים, אוסף שהוא אחד המושלמים בעולם בנושא רפואת שיניים. היו לי הצעות לעיצוב: במסגרת שנת הבריאות העולמית (2000) נבחר בול בנושא בריאות השיניים".
- מה המיוחד בבולאות שגורם לו לכבוש לבבות בכל רחבי העולם?
גלאון: "הבולים מסמלים תרבות, ערכים, אנשים, מקומות, אתרים, היסטוריה ומקשרים בין אנשים, דורות, אומות, עמים, ללא גדרים, סייגים, השקפות - ויוצרים ביניהם קשר של תרבות אוניברסאלית".
