הפרסומים המופקרים של אולמרט ומוזס

אהוד אולמרט, ראש הממשלה לשעבר, וארנון מוזס, בעל המניות המרכזי ועורך אחראי בידיעות אחרונות, עברו על החוק. ובזדון. השניים פעלו יחדיו כדי לפרסם בידיעות אחרונות שני פרקים מספרו האוטוביוגרפי של אולמרט, היוצא לאור על-ידי קבוצת ידיעות אחרונות, בטרם אושר הפרסום על-ידי "ועדת השרים למתן היתר לפרסומים". אולמרט ומוזס מתכננים לפרסם פרקים נוספים, ואם לא יעמדו בדרכם היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה, עלולים השניים להמשיך במעלליהם: מוזס ימשיך לפרסם כזבים ולמכור עוד ועוד עיתונים; ואילו אולמרט יפגע בשמם של יריביו (ובהם אהוד ברק, ציפי לבני ואחרים), ובמקביל ינסה לדחוק מסדר-היום הציבורי את הדיונים המשפטיים במעשיו הפליליים. ייאמר כבר כאן: השאלה האם נמסרו פרקים אלה וקיבלו אישור-פרסום על-ידי הצנזורה - המתמקדת בעיקר בסוגייה האם הפרסום עלול לפגוע מיידית בבטחונה של ישראל או ביחסי החוץ שלה - אינה רלוונטית. החוק מחייב עובד ציבור לשעבר בהעברת פרסומיו לבדיקה מוקדמת של ועדת השרים, שהרכבה נקבע על-ידי הממשלה. שיקוליה אמורים להיות רחבים בהרבה מאלה של הצנזורה. בהחלטת הממשלה מיום 26.04.09 מונו לוועדת השרים: שר המשפטים - יושב-ראש (יעקב נאמן); סגן ראש הממשלה ושר החוץ (אביגדור ליברמן); סגן ראש הממשלה ושר הביטחון (אהוד ברק). סמכויות הוועדה: "מתן היתר לפרסומים של עובדי הציבור ועובדי הציבור לשעבר בהתאם לכללים למתן היתר לפרסומים, אשר פורסמו בילקוט הפרסומים...". הנה כי כן: ספרו של אולמרט, שאגב טרם הושלמה כתיבתו, מחייב היתר של ועדת השרים, מחמת זאת שתוכנו נוגע להחלטות שקיבל אולמרט בתוקף תפקידו כראש הממשלה, ומחמת זאת שאולמרט אינו נמנע מחוסר איפוק והוא עוסק בספרו, בהרחבה רבה, בפעולות ובהחלטות שהתקבלו בעניינים מדיניים וביטחוניים רגישים ביותר. על-פי חוק יסוד הממשלה, נאסר על עובד ציבור ו/או נבחר ציבור - קל וחומר כאשר מדובר בשר בממשלה ובראש ממשלה שנחשב עובד ציבור מעת מינויו לראש ממשלה - לפרסם מידע ו/או מסמכים שנודעו להם תוך-כדי מילוי תפקידם. חוק העונשין מחיל אף הוא איסור על עובד ציבור (גם עובד ציבור לשעבר) לעשות שימוש לרעה במידע שהגיע לידיעתו בעת כהונתו ו/או מילוי תפקיד. חוק יסוד הממשלה מחיל מגבלות חמורות על פרסום מידע מתוך ישיבות הממשלה ו/או ועדות השרים ו/או אורגנים אחרים המוקמים על-ידי הממשלה. בחוק נקבע מפורשות: א. הדיונים וההחלטות של הממשלה ושל ועדות השרים בעניינים אלה הם סודיים וגילוים ופרסומם אסור: 1. בטחון המדינה; 2. יחסי חוץ של המדינה; 3. סוג עניינים אחר שהממשלה ראתה את סודיותו כחיונית למדינה, והכריזה עליו בצו, לעניין סעיף זה; 4. עניין שהממשלה החליטה לשמרו בסוד, ובלבד שגילויו ופרסומו של עניין כאמור אינו אסור אלא על מי שידע על ההחלטה. חוק יסוד הממשלה אמור לחול על אולמרט, כמו על כל אזרח אחר במדינת ישראל. אלא שאולמרט, בעזרת ידידו האישי ארנון מוזס, מצפצף על החוק, על היועץ המשפטי לממשלה וגם על פרקליט המדינה ובעיקר על הציבור הרחב. לראיה: שני הפרקים שפורסמו, בצירוף הדברים שאמר בנאומיו, כללו התייחסויות מפורשות להצבעות שר הביטחון אהוד ברק בדיונים שנערכו בטרם בוצעו מבצעים סודיים, וגם פרטים נוספים על עניינים מדיניים וביטחוניים. אולמרט וארנון מוזס עובדים יחד תקופה ארוכה. בניגוד לטובת הציבור. אולמרט פעל בעבר לסייע למוזס בעסקיה של קבוצת ידיעות אחרונות; מוזס מסייע לאולמרט בשנים האחרונות בניסיון לטשטש את העבירות החמורות שביצע. בשורה התחתונה: מדובר בשני מושחתים הפועלים באופן מופקר ופוגעים בטובת הציבור.