שתי חזיתות עומדות כיום בפניו של רון נחמן (68), והוא מתכוון לנצח בשתיהן. על האחת, בריאותו האישית ומחלת הסרטן הקשה שעימה הוא מתמודד בחודש האחרון, הוא מעדיף שלא להרחיב את הדיבור. הוא מתאר כי הוא נמצא כעת בסדרת טיפולים כימותרפיים, וכי הוא סובל מנזק גם בכליות - אך שאלות נוספות על מצב בריאותו מעוררות אצלו כעס בלתי מבוטל. "כל השאלות החצופות האלו על ההשפעה על התפקוד שלי, הן שאלות קטנוניות של אופוזיציה", הוא קוצף. "זה לא עניינו של אף אחד. אני אתגבר על זה, אני איש מאוד חזק. אני בסדר ואני כאן", הוא אומר ולא מוסיף.
על החזית השנייה, לעומת זאת - הוא מרחיב את הדיבור ככל הניתן. מדובר בחזית המאבק על אריאל, העיר שהיא מפעל חייו. כיום, מספר תושביה מתקרב ל-20 אלף. בעוד עשר שנים, נחמן רוצה שהמספר יעמוד על 60 אלף תושבים. לפחות. הוא רוצה שאזור התעשיה יתפתח עוד, שהמרכז האוניברסיטאי יוסיף ויגדל. שיהיו מעונות סטודנטים. שהעיר תהפוך לאבן שואבת לכל תושבי האזור.
לזכותו ייאמר שכשהוא רוצה משהו, הוא גם יודע לממש. עובדה: לפני 33 שנים, כשלא קיבלו אותו, לדבריו, לאלקנה, הוא החליט להקים בעצמו יישוב שבו כולם יתקבלו בברכה. משני אוהלים שניצבו אז בדד על הר חשוף, צמחה שם בינתיים עיר לתפארת. והמלחמה הזו על אריאל, הוא אומר, אינה מאבק בהקפאה כזו או אחרת. "אני שתקתי בזמן ההקפאה, ואמרתי גם לראשי מועצות אחרים לשתוק", אומר ראש העירייה שבדרך כלל ממש לא נרתע מלהביע את דעתו. "אמרתי - 'והמשכיל בעת ההיא יידום'. סמכתי על ביבי שההקפאה אכן תיגמר כמו שהוא הבטיח. האמינות שלו עמדה כאן על הכף. כשראשי מועצות ביו"ש רצו לעשות כל מיני הצגות בנייה עם הטרקטורים, שאלתי אותם - 'למה להתגרות בעולם?' יש כל כך הרבה מלשינים מבית, עם טיסות ופקחים שבולשים אחרינו כדי לעכב, למה לתת להם חומר?"
כרגע יש בידיו תוכניות מאושרות ל-3,000 יחידות דיור. "אבל זה לא מספיק. הבעיה היא שממשלת ישראל מכריזה על עדיפות לפיתוח בגליל ובנגב, ולא ביו"ש".
וזו ממשלת ימין. "אני לא ימין ולא גוש אמונים. אני שונה מכל היישובים האלו", הוא מגיב בכעס על ההערה. "אתם צריכים ללכת אל הקונסנזוס". הוא מטיף, ומוסיף עוד כמה עקיצות לגבי תושבי יו"ש, שאינם תושבי אריאל דווקא. "בניתי פה קאנטרי קלאב הכי יפה בארץ, החלטתי שצריך והלכתי לגייס כסף. לא קיבלתי אף אגורה מהמדינה. קאנטרי זה איכות חיים, אין כזה באף אחד מהישובים הקהילתיים - שם רק בונים בתים ועושים ילדים". מול הרמת הגבה של המראיינת, הוא מוסיף ש"צריך להיות שיתוף פעולה בין עיר ראשית ליישובים סביבה". כמו למשל, שהעיר תהווה מרכז תרבות בעבור היישובים המקיפים אותה.
