|
סוף עידן התמימות - מתחרות דידקטית לפרסים נוצצים
|
|
|
שנות ה-90 הרעימו את שמי הטלוויזיה הישראלית עם ערוץ 2 המסחרי והזוהר שהביא לתחייתם של השעשועונים עם שחקן מרכזי חדש - הפרס. ארז טל, מגיש למוד-שעשועונים ותיק והמגיש המיתולוגי של 'גלגל המזל' בפרט, מספר שהשינוי היה מתבקש. "כשהתחילו השידורים המסחריים באופן טבעי ההשקעה התקציבית גדלה. כשיש ערוץ מסחרי עם פרסומות אי-אפשר להמשיך ולחלק חולצה ותקליט או תלושים לסטימצקי". היה זה תור הזהב של המכוניות, מערכות סלון מפוארות ומוצרי חשמל משוכללים-דאז, וכך כמובן גם זכו מגוון תאגידים וחברות לפרסום רחב היקף בפצצות הרייטינג הנוצצות: טוטו משפחתי שנים: 1995-1993 המשחק: השעשועון הראשון ששודר בכבלים והיה מיוחד בפורמט שלו, משום שבחן לא את הידע האישי של המשתתף, אלא מה-הוא-חושב-שאחרים-חשבו. בתוכנית נערך כל פעם סקר מקדים אשר שאל 100 אנשים שאלות לא מאוד מתוחכמות כמו 'איפה מורידים נעליים'? 'מה עושים עם תינוק שבוכה?' וכדומה. במהלך המשחק שתי המשפחות שהתחרו זו בזו היו צריכות לענות על אותן שאלות, ולקלוע לתשובה אותה אמרו הכי הרבה אנשים בסקר. המנחה: דודו טופז ז"ל, ולאחר-מכן ירשה את מקומו ציפי שביט. בתוכנית גם נעשו ספיישלים מיוחדים כמו מנחי ערוץ הילדים מול משפחה, דוגמנים מול דוגמניות, חברי כנסת מהאופוזיציה מול הקואליציה ועוד. הפרס: תחילתם של פרסי הכסף הגדול - 10,000 שקלים. בגמר הפרס היה טיסה משפחתית לבולגריה. גלגל המזל שנים: 2000-1994 המשחק: השעשועון המצליח ביותר בתקופתו. ארז טל כבש את המסך בהופעתו הבלתי נשכחת כמנחה התוכנית, כאשר לצדו נערות גלגל שהתחלפו במשך השנים, כמובן גם על-ידי התחרות ההיסטרית שהייתה למעשה הריאליטי הראשון. במשחק שלושה מתמודדים צריכים לנחש מהי ההגדרה שמסתתרת בקוביות הלוח על-ידי ניחוש אותיות, כאשר המנצח הוא זה שחושף את ההגדרה. בסיבוב השני המנצח נבחן לבדו מול הגדרה נוספת אותה הוא יכול לנחש רק בהזדמנות אחת. הפרס: הפרסים כבר קיבלו את סדר הגודל הראוותני והמוכר של היום. הפרס הגדול למנצח היה מכונית, ומלבדה במהלך כל תוכנית חולקו פרסים רבים כמו מוצרי חשמל, יחידות נופש, רהיטים יקרים ועוד. עשינו עסק שנים: 1996-1994 המשחק: אברי גלעד באחד השעשועונים שעשו הכי הרבה היסטריה והיסטוריה בפן הפרסים. בכל פעם בחר אברי מתמודד מהקהל והקהל, שידע שעליו לבלוט, הגיע כל פעם באביזרים ותחפושות. המתחרה היה צריך בעצם לפתור את 'הבעיה של מונטי הול' - בכל סבב מציעים למתמודד פרס יקר ערך, והוא צריך להחליט אם הוא רוצה להמיר אותו בבחירה באחד הווילונות, כאשר מאחורי כל וילון עשוי להסתתר פרס גדול יותר או דחליל מאכזב. הפרס: מכוניות, ריהוט מפואר ומוצרי חשמל יקרים. לשם השיוויון, דוגמני הפרסים היו גם נשים וגם גברים. בזמן שהרולר של סוף התוכנית רץ על המסך, אברי נהג לשחק עם הקהל משחקים ולחלק שטרות של כסף מזומן לכל מי שעונד טבעת נישואים, לכל מי שיש לו צלקת וכדומה - מה שכמובן עורר היסטריה רבה באולפן וגרם למשתתפים רבים לנהור לתוכנית. פחות או יותר שנים: 1998-1995 המשחק: השעשועון של 'טלעד' שהתחרה ב'גלגל המזל' וב'עשינו עסק'. אקי אבני, מלווה בשתי דוגמניות חטובות ובסט מפואר ונוצץ, מציג בפני המתמודד בכל פעם מוצר כלשהו ועל המתמודד לנחש כמה הוא עולה. במידה וענה נכון- המוצר שלו. במהלך התוכנית היו סיבובים ושכלולים שונים. הפרס: בתוכנית ה-100 של 'פחות או יותר' הוענק הפרס הגדול ביותר דאז - דירה. מלבד זאת גם הוא חילק מכוניות, מערכות ריהוט מפוארות מוצרי חשמל ואלקטרוניקה וטיסות לחו"ל.
|
|
שנות ה-70 וה-80: טריוויה ותמימות
|
|
|
בתקופה הזאת השעשועונים היו חגיגה של ידע, ללא שום קשר לפרס או לתחרות, הכל לשם המשחק בלבד. על המתמודדים עצמם כמעט לא היו עובדות או אנקדוטות, וכולם היו מכווני-מטרה. בהתאם לכך, ההשתתפות בתחרות נחשבה להרת-גורל ולסמל סטטוס רק כדי לזכות בכבוד ולהיות מוכתר כידען, בלי להעלות על הדעת שיש צורך בתגמול חומרי. זה הסוד שלי שנים: 1976-1979 המשחק: 'מרגע הישמע הגונג, 4 דקות ו-20 שאלות" - אורי זוהר ומאוחר יותר טוביה צפיר הנחו את אחד מהשעשועונים הראשונים והמצליחים בערוץ הראשון. מול פאנל מתחלף של סלבס-דאז (שכלל במשך השנים בין השאר גם את דודו טופז ז"ל, אבשלום קור, גאולה אבן ועוד) עמד אדם שהסתיר עובדה מסוימת ומעניינת אותה הפאנל היה צריך לגלות. הסודות היו מגוונים: צלף-עיוור, אישה שילדה בטיסה, מנקה-ארובות ואפילו בנו של המנחה, יואב צפיר, שהגיע להופעת אורח כילד. הפרס: אחד מהשעשועונים היחידים בהם פשוט לא חולקו פרסים. תשע בריבוע שנים: 1982-1977, שנה נוספת ב-1993, וגרסת קאבר חדשה ב-1999 המשחק: בכוורת המחולקת לתשעה ריבועים שווים יושב ידוען כלשהו שצריך לספר משפט אמת ומשפט שקר. על המתמודד לנסות לנחש מי דובר אמת ומי משקר, ולהצליח לגלות שלושה ריבועים כאלה בסגנון האיקס-עיגול. באותם ימים כל סלב שהחשיב את עצמו שאף להשתתף בחגיגה והריב הגדול היה על הריבוע המרכזי - שמקבל את מרבית החשיפה. בין המשתתפים היו: גילה אלמגור, דידי מנוסי, אורנה פורת, שלמה בר שביט, יהודה ברקן, מני פאר, ציפי שביט ועוד. אורי זוהר התחיל בהנחייה ואחרי שחזר בתשובה הוחלף על-ידי טוביה צפיר ואחר-כך על-ידי אייל גפן. הפרס: בגרסה המקורית בערוץ אחד הפרסים היו אשכול בננות או חבילת גלילי נייר טואלט. בגרסה החדשה והמאוחרת בערוץ 2, בהנחיית שי אביבי ו צביקה הדר, הפרסים היו כבר דומים יותר להיום וחולקו יחידות נופש או מכוניות. שחק אותה שנים: 1984-1983. ב-2002 היה שחזור בשעשועון דומה בשם 'הפירמידה'. המשחק: בתוכנית היו מפורסמים ומתמודדים שחולקו לזוגות. בכל זוג המפורסם היה צריך להעביר לבן זוגו מסר כלשהו - הגדרה או ביטוי, באמצעות פנטומימה, אסוציאציות, מילים נרדפות וכו', כמובן בזמן קצוב. דודו טופז ז"ל הנחה גם את זה, אגב. הפרס: פרסים כספיים בסכומים נמוכים, שהיו מצטברים מתוכנית לתוכנית במידה ולא היה זוכה - אך עדיין נשארו ברמה סמלית. פיצוחים שנים: 1995-1985 המשחק: הראשון שהנחה אותו היה אברי גלעד הצעיר, לאחר-מכן נריה פנחס ונחום עידו, אבל שוש עטרי ז"ל היא המזוהה ביותר עם השעשועון הוותיק ועם המשפט "יש לנו פיצוח!". בכל תוכנית זוג בני נוער התחרו וניסו לפענח את התשובות לחידות ההיגיון ושאלות הידע הכללי, כאשר הפתרון התחיל באות אותה הם בחרו בכוורת. המשתתפים בצעירותם היו בין השאר ליאון רוזנברג, סיוון רהב מאיר ויואב צפיר. הפרס: ממתקים, מילונים או אינציקלופדיות, מנויים לתיאטרון או משחק קופסא של פיצוחים. מקבילית המוחות שנים: 1996-1990 המשחק: השעשועון המוכר שזכה להרבה פארודיות והעניק לנו את המשפט הבלתי נשכח "התחלתי ולכן אסיים". המנחה היה יצחק שמעוני ולאחר-מכן החליפו מיכאל דק. המשחק הושתת בעיקר על המטרת-שאלות טריוויה לא קלות, כאשר בסיבוב הראשון המתחרה נבחן בנושא שהוא בחר מראש ובסיבוב השני בידע כללי. ה'כורסא' עליה היו יושבים המתמודדים נחשבה אז לאימת המדינה מפאת הפחד מהפסד והשפלה, והמתחרים סיפרו שהרגישו שהם מתיישבים על כיסא חשמלי. הפרס: תלושים לקניית ספרים ואינציקלופדיות. בגמר חולקו יצירות אמנות של איציק ליבנה, אורי קנצשטיין, מאיר פיצ'חדזה ואורי ליבשיץ - שהתבקשו להכין יצירה מיוחדת רק עבור הזוכים ברוח התוכנית.
|
|
שנות האלפיים: פורמטים משוכללים
|
|
|
בעשור האחרון, אחרי שכבר חשבנו שראינו הכל, הפרסים הלשעבר -מלהיבים החלו להחוויר ולהצטייר כמשעממים מול הכוכב החדש בשכונה - הריאליטי. הריאליטי איגד בתוכו פרסים כספיים גדולים, לצד מנה גדושה של מתח, ריגושים ותהילה מיידית. השעשועונים הוותיקים הרכינו ראש ונדחקו הצידה, ועל-מנת להישאר במשחק, נאלצו להשתדרג לפורמטים חדשניים במיוחד ואטראקטיביים הרבה יותר - מבחינת אופי המשחק עצמו, גודל הפרס ובעיקר - דגש על בחירת המתחרים שיהיו מעניינים ומושכים וישלימו את המוצר החדש. "הטלוויזיה מאוד השתנתה בקצב שלה ובגירויים שהיא מספקת, ובהתאם לכך השעשועונים היו צריכים להיות גדולים משוכללים ורחבים יותר", מסביר ארז טל. "'מונית הכסף' היא הדוגמה הטובה ביותר ליישור-קו עם עידן הריאליטי - כמו הריאליטי שמביא אלמוניים לתהילה, המתמודדים בשעשועון הזה הם כבר לא עורכי הדין והפרופסורים הידענים והאפורים שברור שהם יצליחו, אלא עוברי אורח רנדומליים, וזה מה שגורם לתוכנית להיות צבעונית ומעניינת". מי רוצה להיות מיליונר שנים: 2007-2000 המשחק: על המתחרה לענות נכון על 16 שאלות טריוויה ברמת קושי עולה, כאשר כל פעם סכומו הולך ומוכפל. לרשותו שלושה גלגלי הצלה - חבר טלפוני, עזרה מהקהל באולפן או צמצום האופציות לשתי תשובות. את המשחק ליוותה השאלה הנצחית של המנחה יורם ארבל - "סופי?" הפרס: מתחרה אחד זכה לקטוף את המיליון, ורוב הזמן הפרס שהוענק נע בין 32,000 ל-250,000 שקלים. יורם ארבל הכריז שאם מישהו ייקח את המיליון הוא יתפשט. בפועל הוא רק חלץ נעל, אבל לא ניהיה קטנוניים. הכספת שנים: 2007-2000 המשחק: פורמט משוכלל שהומצא על-ידי ארז טל ואורי גרוס ובעקבות הצלחתו נמכר גם לחו"ל. לתוכנית שלושה שלבים מפותלים - תחילה, שלושה מתמודדים משחקים כל אחד בתורו וצריכים לענות על 10 שאלות ב-3 דקות, כשלרשותם עוזר מטעמם באולפן, או עוזרים מהם יצטרך לקנות תשובות. בשלב השני, השניים שצברו הכי הרבה תשובות נכונות מתחרים זה מול זה ראש בראש. אחר-כך מגיע החלק אינטראקטיבי - הזוכה מבין השניים מתחרה נגד צופה אחד מהבית על מחצית מהסכום שצבר, ומי מביניהם שעונה על יותר תשובות נכונות מנצח. בין השאר התוכנית תובלה באתנחתאות קומיות בדמות אילנה ברקוביץ' או סלבס ואנשי ציבור שהתארחו בפינת 'הכספת עד הבית'. הפרס: שיא הפרס עמד על שני מיליון שקלים, שזה מספיק כדי לזכות בתואר 'השעשועון הכי רווחי בטלוויזיה'. אחד נגד מאה שנים: 2007 - כיום המשחק: מתמודד אחד ניצב מול נבחרת של 100 איש ועונה בכל פעם על שאלת טריוויה. במידה והוא צודק הוא מרוויח בכל פעם סכום שגדל בהדרגה. בכל פעם שמתמודד בנבחרת טועה הוא יוצא מהמשחק, וכך לאט לאט המתחרה יכול להדיח את כל המאה ולזכות, או להפסיד כשהנבחרת מתחלקת שווה בשווה בכסף שהפסיד. הפרס: יכול להגיע עד מיליון שקלים. בנתיים רק מתמודד אחד זכה בסכום הזה. אותו מתמודד זכה בעבר גם ב'פיצוחים' וב'מקבילית המוחות', סתם שתדעו. מונית הכסף שנים: 2007 - כיום המשחק: הפורמט שמשלב את ריגושי הריאליטי עם קסם הטריוויה. עידו רוזנבלום אוסף אנשים רנדומליים למוניתו, כשכל שעליהם לעשות הוא לענות נכון על שאלות בדרך ליעדם וכך ייזכו כל פעם בסכום הולך וגדל. לנוסעים שני גלגלי הצלה והם יכולים להיעזר או בעוברי אורח ברחוב או בחבר טלפוני, ומומלץ גם שישעשעו את עידו. הפרס: השאלות מתחילות ב-250 שקלים לשאלה, אחר-כך 500 שקלים לשאלה, ולבסוף 1,000 שקלים לשאלה. כשמגיעים ליעדם, על הנוסעים להחליט האם יירצו לסכן את כל מה שצברו בעבור שאלת לא נכון ב'כפול או כלום'. שיא הזכייה בתוכנית עומד על כ-26,000 שקלים. ומה לגבי העתיד? השעשועון " אל תפילו את המיליון" שעלה לאחרונה בערוץ 2 ממשיך את המגמה המחדשת, וגם מספק לא מעט רייטינג. ארז טל מספר על שני האלמנטים העיקריים עליהם הקפידו בתוכנית. "המתמודדים חייבים להיות מרתקים. הדגש הוא עליהם ולאו-דווקא על המשחק עצמו. חובה שהמתמודד יעורר רגש אצל הצופים בבית - שיירצו שהוא יינצח או אפילו שיישנאו אותו, אבל שימשוך עניין. זה כבר לא יכול להיות מישהו אפור. בנוסף, בתוכנית יש כל הזמן רמת מתח מאוד גבוהה, והמעבר בין שמחה להפסד מאוד מטלטל ומהיר". לעומת זאת, בזכיינית היריבה הפכו את הקערה עם שכלול משלהם, שהוא למעשה, שום שכלול כלל - בעוד כשבועיים יעלה על המסך מרתון תוכניות שייקרא "שחקו אותה בגדול" ובו יוחזרו למסך תשעה שעשועוני עבר, בהם גם 'פיצוחים', 'שחק אותה', 'זה הסוד שלי', 'גלגל המזל' ועוד, בהם ינסו את מזלם סלבריטאים מהשורה. נראה שעל-אף השכלולים והפיתוחים, לפורמטים הבסיסיים והתמימים תמיד יהיה מה להציע לנו - גם אם זאת רק גחמה נוסטלגית.
|
|
