השקרים של אילנה

העיתונאית אילנה דיין - מגישת התוכנית עובדה, שכחה כנראה מהן עובדות אמת. אחרת קשה להסביר מדוע היא משקרת במצח נחושה, ומה עובר עליה - עד כדי-כך שהיא מנסה לשטות בקוראי עיתון הארץ, ולספר להם בדיות באשר לטיפול התקשורת בפרשות אהוד אולמרט. בראיון לעיתונאי ארי שביט (מוסף הארץ, 26.11.10), הציג שביט בפני דיין את הסוגייה שלהלן: "רגע-רגע, את אומרת כאן כמה וכמה דברים ואני רוצה להיות בטוח שאני מבין. נתחיל בתקשורת. התקשורת ליבתה עליהום מוגזם נגד ראש הממשלה אולמרט?" על-כך השיבה דיין: "ברור שהחשדות נגד אולמרט חמורים. חלק מהם הפכו לכתבי אישום. לכן ברור שגידי וייץ ומוטי גילת ודן מרגלית ואתה ובנקודות מסוימות גם אני מיליאנו את התפקיד שהיינו חייבים למלא...". דבריה של דיין מוזרים ומופרכים, בחלקם הגדול. העובדות פשוטות בתכלית:

• גידי וייץ השתתף בחשיפה של פרשת אחת בלבד בתקשורת מבין פרשות אולמרט (מרכז ההשקעות), מראשיתה, וגם זאת רק לאחר שמבקר המדינה סיים את הבדיקה והפיץ טיוטת דוח לתגובת המבוקרים, ובהם אולמרט;

• מרדכי גילת לא תרם כמעט מאומה בשנתיים הראשונות למאבק נגד אולמרט (2008-2006). גילת צונזר בידיעות אחרונות על-ידי ארנון מוזס ושתק כמו פודל. יתרה מכך: גילת, מתוך קינאה וצרות-עין, ניצל לרעה את מעמדו בידיעות אחרונות, בניסיון להמעיט בחומרתן של פרשיות אותן חשפנו ב-News1 בזו אחר זו;

• דן מרגלית הצטרף רק בשלב מאוחר יותר - טוב מאוחר מאשר בכלל לא - לביקורת החריפה נגד אולמרט. משנת 2007 הפך מרגלית, ובצדק, לאחד הלוחמים הגדולים. על-כך זכה להוקרה מצד אותם גורמים שפעלו למיצוי הדין עם אולמרט;

• אילנה דיין מציגה עצמה כמי שעסקה בחשיפת השחיתויות של אולמרט. "גם אני", אמרה ושיקרה. שכן: דיין נמנעה מחשיפת מעשיו ומעלליו של אולמרט, והיכן שכן נגעה ופרסמה בתוכניתה עובדה - פרשת לאומי - היא דווקא הציגה את מעשיו כלגיטימיים בנסיבות המקרה.

אילנה דיין נותנת עתה ידה, בראיון לעיתון הארץ, לטשטוש העובדה הפשוטה: כלי התקשורת היחיד שפעל ברציפות וללא מורא מסוף 2005 והוביל את חשיפות השחיתות של אולמרט, הוא News1. חשפנו ופרסמנו והצבענו גם על אותם עיתונאים שנמנעו מפרסום מעשיו הנכלוליים והפליליים של אולמרט, ובנוסף הצבענו על אותם עיתונאים שהתגייסו לסייע לאולמרט. תנועת אומ"ץ, ובראשה אריה אבנרי, הייתה התנועה היחידה שפעלה גם היא ברציפות להוקעת אולמרט ולחשיפת מעשיו. העיתונאי ארי שביט היה בין הבודדים שנתנו לחשיפות ביטוי ברשימותיו בעיתון הארץ. אילנה דיין מנסה לעוות את המציאות. ולא במקרה. היא מנסה לחלק נקודות זכות לכמה עיתונאים שמלווים אותה דרך ארוכה, וזאת על-חשבון אחרים שעשו את המלאכה הקשה, ונאבקו במשך תקופה ארוכה וגם שילמו מחירים לא מעטים. מדוע נוהגת דיין כך? האם המניע הפעם הוא נקמה? פנקסנות? נזכור נא: כלי התקשורת הראשון שהוביל את פרסום מעשיה המפוקפקים של אילנה דיין בפרשת סרן ר', לאחר פסק הדין שניתן, הוא News1. כתבנו וחשפנו וביקרנו אותה על מעשיה בשורה ארוכה של כתבות ומאמרים ("אילנה דיין - העלילה"). עתה הגיע עת חשבון. מצד דיין, כמובן. אילנה דיין נשאלה על-ידי ארי שביט, האם לדעתה הודח אולמרט באופן לגיטימי, מראשות הממשלה. ".... השאלה היא אם מדינת ישראל יכולה להרשות לעצמה לאבד ראש ממשלה טוב, בגלל חשדות חמורים ככל שיהיו. לי אין תשובה. באמת אין לי תשובה" - אמרה דיין, שפתאום מעניקה ציון טוב לאולמרט המושחת, למרות שמינה שר ביטחון (עמיר פרץ) מתוך שיקולים זרים; למרות שמחמת הרפתקנותו ופחזנותו גרם לצה"ל לכישלון צבאי במלחמת לבנון השנייה; ולמרות סדרה של פרשות שחיתות בהן לקה אולמרט. תשובת אילנה דיין אינה צריכה להפתיע את מי שמצוי ברזי התקשורת. שכן, היכן שתקשורת בלתי אחראית מטפחת את שמם של עיתונאים שקרנים שכמותה, בל נתפלא שנמצא שוב את עצמנו עם אישי ציבור מושחתים כמו אולמרט, שיעפילו לצמרת המדינה.