סרקתי את הפגישה עם נשיאה החדש של אוקראינה, ויקטור ינוקוביץ. אוקראינה, אגב, ניצבת לצידה של ישראל בלא מעט פורומים בינלאומיים, אך לכך כנראה אין חשיבות עיתונאית. בחנתי היטב את הנושאים על סדר היום: הניסיונות למניעת הימצאות נשק גרעיני בידי אירן. אוקראינה, כידוע, הייתה הראשונה שוויתרה מרצונה על נשק גרעיני שהיה בידיה כחלק מבריה"מ. אולי היא יכולה להפוך מודל חיקוי לאירן. אולי לעמדתה בעניין יש משקל מוסרי בזירה הבינלאומית. כנראה שטעיתי – זה לא נמצא מספיק חשוב.
נזכרתי במפגש שקיים הנשיא עם כ-300 מבכירי הסטודנטים בקייב, שם עמד בפני מטח שאלות והסביר בסבלנות ובפטריוטיות את הישגיה של המדינה בחקלאות, בביטחון, בטכנולוגיות-על ובחקר החלל, יחד עם הצגת מיטב ומרב המסרים הרלוונטיים נגד מסע הדה-לגיטימציה הנערך לישראל בעולם. גם זה, כנראה, לא מעניין.
כאן התאמצתי באמת והעליתי בפני עצמי את המפגש עם יהודי קייב. קהילה שבמשך 50 שנה נאסרה עליה כל פעילות יהודית ושרבים מבניה (כ-400 אלף) עלו לישראל. 600 איש ישבו באולם ורבים אחרים עמדו, וזאת לאחר שהמארגנים חסמו ממש בגופם רבים נוספים שרצו רק לנשום קצת ארץ ישראל. קצת לגעת. פרס כמו פרס, בנאום מבריק (כרגיל, שלא מן הכתב), החמיא לגיבורי מלחמת העולם השנייה (יהודים) שישבו באולם, הרביץ תורה בצעירות ובצעירים והאזין לקטעי נגינה מדהימים של תזמורת מקומית. ובארץ – קייב יוק.
למחרת בבוקר השתתפנו בטקס זיכרון מרגש מאין כמוהו בגיא ההריגה בבאבי יאר (על כך פורסם ב
רשימה אחרת שלי). עשרות אלפי יהודים נורו למוות וגופותיהם הושלכו כטרף לעופות קייב; ובארץ - צדיק אחד בסדום.
מעריב פרסם תמונה קטנה עם חמש שורות של כיתוב.
מבאבי יאר נסענו לדנייפרופטרובסק - היום המרכז היהודי העיקרי באוקראינה. קהילה חמה ותוססת. ציונית, המונהגת על-ידי הרב שמואל קמינצקי, העושה נפלאות של ממש במקום. הנשיא פרס מגיע לבית הכנסת המקומי (יצירת אמנות יפהפייה בנוסף לייעודה המקורי) ומתקבל בשאגות עידוד של מאות הנוכחים: "עם ישראל חי". המושל המקומי מדבר בשבחי ישראל והעם היהודי, ונשיא הקהילה מחרה-מחזיק אחריו. קודם לדברי הנשיא פרס, אנו מופתעים ממקהלה מיוחדת במינה השרה "אלי אלי". מדובר בעשרה וטרנים יהודים. לוחמי הצבא האדום נגד הנאצים. כולם עם חזות מרשימה, מלאים במדליות ובאותות גבורה, וקולותיהם ממש תאווה לאוזניים. אחריהם הנשיא פרס סוקר את האורות והצללים ביחסי אוקראינה והעם היהודי. את השואה והפוגרומים, ואת גדולי ישראל שחיו או נולדו שם. את הבעל שם טוב, את רבי נחמן מברסלב, את יוסף טרומפלדור, את הנשיאים קציר ובן-צבי, את ראשי הממשלה אשכול ו
גולדה מאיר, את גדולי הספרות שלום עליכם וש"י עגנון. גם כאן מציג הנשיא את ישראל החדשה. ישראל הומאנית. ישראל רודפת-שלום. ישראל טכנולוגית, או כמו שהנשיא פרס אומר: "עתיקים כמו עשרת הדיברות וחדשים כמו ננו טכנולוגיה" - והקהל ממש באקסטזה. ובארץ – הסו שף מפסיד למאסטר שף.
רק במוצאי שבת, אחרי שהעניין הדיר מנוחה ממני במהלך כלל השבת. הבנתי היכן שגינו. אילו נשיא אוקראינה היה ו' ולא ויקטור ינוקוביץ, אילו אוקראינה הייתה א' והיהודים היו י' - אזי הכל היה אחרת. אילו היינו מספרים שהנשיא פרס ביקר אצל א' (אוקראינה), נפגש בארבע עיניים עם ו' (הנשיא ויקטור ינוקוביץ) וקיים מסיבה עם י' (יהודים) - היו אלו הכותרות הראשיות בעיתונים.